אנשים עם כנפיים וחזון

ממש כאן מתחת לרדאר פועלים בשקט ובצנעה לקדם ולהפריח את שדות ההייטק המקומיים.

יַעַל לובן, בן המקום, הגיע לתובנות הללו בעקבות כשלונו להיות שחקן …טניס. כיצד הטניס מוביל אותך להייטק? בהמשך…

שלום יַעַל, נפתח בתעודת הזהות שלך…

יַעַל: "אני יַעַל לובן (עם פתח מתחת לע'), 39, נשוי לברית ובן למשפחה שורשית מהגליל העליון. נולדתי וגדלתי במושב שאר ישוב שבגליל העליון לזוג הורים שעולמם – חינוך לספורט. אבי, מיכאל לובן מאמן אתלטיקה כבר מעל 50 שנה עם הישגים רבים ואלפי אתלטים אשר נהנו מחוויית האימון בדרך. אימי דורית ז"ל, כמו אבי, כל חייה עסקה בספורט או אימנה ספורטאים עד שנפטרה ממחלת הסרטן בהיותי בן 7 וחצי. בתיכון למדתי בבית ספר 'עמק החולה' שבקיבוץ כפר בלום ואת הרוב הילדות הייתי מבלה כמו כל מושבניק בגליל העליון  בנחל.

לצבא התגייסתי לאחר גיבוש לנח"ל מוצנח, פלוגה של הנח"ל שצונחת, רובה יוצא לפיקוד. את שירותי סיימתי לאחר מלחמת לבנון השנייה כלוחם ומפקד. במהלך הקריירה המקצועית שלי למדתי פסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי, ועברתי הכשרות מקצועיות שונות, ביניהן קורס דירקטורים, תכנות ותחומים נוספים לפי עניין ותחום העיסוק בו הדבר נדרש ממני".

• תסביר כך שקוראינו היקרים, כולל אותי, יבינו. 'מה התחום בו אתה עוסק'?

יַעַל: "אני יותר מכל דבר יזם טכנולוגי. הופך רעיון לחברה עסקית, בעולם טכנולוגי.
הדרך הפשוטה ביותר להסביר מה זה אומר היא דרך דוגמא.
בשנת 2014 התחלתי לשחק טניס, והייתי ממש גרוע (ממש). דבר הוביל לדבר, ומתוך הרצון האישי שלי לאתר שותפים למשחק בדרך, היה לי רעיון – לבנות אפליקציה שתאפשר לי למצוא שותף לפעילות ספורט בכל מקום וזמן.
גייסתי כסף (ממרכז יזמות תל-חי כתחנה ראשונה), עובדים ושותפים, הקמתי חברה ופיתחנו אפליקציה בשם SPORTM שהייתה בארץ ובאירופה ואפשרה לאנשים לאתר שותפים לספורט סביבם.
יזם טכנולוגי יודע לקחת צורך, ולהקים סביבו פתרון באמצעות טכנולוגיה.
במקרה שלי בתחילת הדרך, אפליקציה שאפשרה לי לגשר על פער שפגשתי. את החברה הראשונה שלי סגרתי, ולאחר מכן הקמתי מיזמים נוספים.
כיום אני מנכ"ל של החברה השלישית שייסדתי – נורטק. לצד הדרך היזמית אני עובד מזה 5 שנים עם מחלקת תעסוקה והשכלה גבוהה במכללה האקדמית  תל-חי, שם אנחנו דואגים שלבוגרים טריים וסטודנטים בחוגי המדעים יהיה קשר עם התעשייה מהיום הראשון בחיבור לשעות התנסות אצל מעסיק, היכרות עם עולם המקצועות שמחכה לאחר התואר לצד שירותים נוספים. בשנה האחרונה, בעקבות המילואים הרבים, בחרתי להוביל תוכנית צפונית של עמותת 'גב ללוחם' בה אני מלווה קבוצה של לוחמים ולוחמות לאחר שירותם אל עבר הצעדים הראשונים בעולם ההייטק".

• לתחום ההייטק יש פנים רבות ומגוונות. במה אתה מתעסק וכיצד זה מועיל לאזור שלנו?
  יַעַל: "בשנת 2017, הקמתי יחד עם אלמוג אנג'ל ועודד מנוחין (בוגרי ביוטכנולוגיה ממכללת תל-חי) את קהילת ההייטק הראשון בגליל המזרחי – HULA VALLEY. הקמנו אירועים, קבוצות שיח וסייענו לחברי הקהילה להתחבר למשרות, השקעות ולקוחות.הקהילה, שקיימת עד היום, הובילה אותי ואת שרון גולדברט, אשר הקימה קהילה דומה באזור כרמיאל להבנה כי ישנה בעיה מרכזית, שמבלי שניתן לה מענה, תקרת הזכוכית המסמלת את פוטנציאל המימוש של ההייטק בצפון ישראל, לעולם תישאר מוגבלת.

הבעיה שמצאנו, היא שאין לנו מושג אמיתי, גם לאחר עשרות אירועים ופגישה עם אלפי אנשים היכן נמצא ההייטק בצפון.
ושאם לנו יש קושי כזה, ככל הנראה גם לכל יתר השחקנים במגרש. התוצאה, שקשה להביא חברות חדשות, לחברות הקיימות קשה לאתר כוח אדם מתאים, ליזמים משקיעים וכך הלאה…
בהחלטה משותפת באוגוסט 2020, בחרנו להקים את נורטק. מקום אחד, ובו בית לחברות הייטק, משרות, נותני שירות ומסגרות חדשנות מעולם ההייטק הצפוני".

כמה חברות הייטק ישנן לדעתך סביב קריית שמונה?
עוד שאלה, כמה משרות הייטק ישנן לדעתך סביב קריית שמונה? או בכלל בעכו, כרמיאל ונהריה?
יַעַל: "עכשיו זה קל, פשוט נכנסים לנורטק, מוצאים ומתחברים! (nortech-platform.com)".

כיצד זה מועיל לאזור שלנו?

יַעַל: "אלפי אנשים נעזרו בנו בכדי למצוא עבודה. 500 חברות מעולם ההייטק הצפוני, מצאו בפלטפורמה שלנו בית וקיבלו חיבור לעובדים, חיבורים עסקיים ויכלו גם להיעזר בנו לטובת המעבר שלהם לגליל ולגולן אם היו במרכז המדינה.

למעשה הקמנו את רשת ההייטק הדיגיטלית הגדולה ביותר בצפון ישראל, וזה נתן לנו את היכולת להשפיע על עתיד ההייטק במרחב באופן ישיר על ידי הנגשת המידע לציבור, ולחברות הזדמנות להתפתח. לא פחות מאלו, זה נתן לא רק לנו את היכולת להשפיע, אלא לכל תושב ותושבת, ראש עיר או נציג של משרד ממשלתי לדעת 'מה קיים בפועל במרחב ולפעול באופן מדויק יותר'".

כמו לרבים מאיתנו, המלחמה שיבשה תוכניות וחלומות. יַעַל עמד בפני פריצה עסקית משמעותית, אולם כאשר יש שותפה כשרון שנותרה בעורף כדי להחזיק את העסק מעל פני המים, אז ההצלחה, לא רק שמגיעה היא מגיעה במלוא הדרה.

• במהלך המלחמה, עד כמה שהכרנו, העסקים כולל במה שאתה עוסק, קיבלו מכה כואבת. כיצד התאוששתם, אם בכלל?

יַעַל: "כחברה חטפנו מכה קשה. המון מתושבי האזור, החברות ובכלל ארגונים מצד אחד נעזרו בפלטפורמה שלנו לטובת מציאת עובדים או עבודה, גם לאחר הפינוי באזורים מרוחקים יותר בצפון, מצד שני, הם אינם הלקוחות שלנו. למעשה, היינו במקרים מסוימים כתובתם הבלעדית, משום שלא הייתה פלטפורמה אחרת אשר אפשרה להבין במקום אחד מה נמצא סביבך. התפעול גדל, והפינוי הקשה גם עלי אישית. אלו הגיעו לצד מאות ימי מילואים בחזית הדרומית וצפון מופגז.
כחברה עסקית, איבדנו הזדמנויות ענקיות שעמדו לפתחנו ממש לפני המלחמה, ולצד זה הצלחנו לצלוח את התקופה הזו, ולהגיע לממדים גדולים יותר גם ביחס לתקופה טרום המלחמה. הכול תודות לעבודה הנחושה של שרון, שותפתי, בוגרת תואר שני בטכניון ועשרות שנות ניסיון בניהול פרויקטים בחברת רפאל, רמב"ם וארגונים נוספים".

יַעַל הוא מה שנקרא "מלח הארץ" כמו רבים מגיבורי הדור הזה שנושאים בנטל המלחמה, ועל אף המחירים הכלכליים, הוא לא היסס להתייצב פעם אחר פעם בעין המלחמה בעזה 'ואם יקראו לי שוב, אלך', הוא אומר בטבעיות.

נכון לעכשיו הוא סופר מעל שלוש מאות ימים מילואים.

• יַעַל, ברשותך, כמה זמן היית במילואים ומה היה תפקידך?

יַעַל: "אני בתפקיד קשר מ"פ בפלוגה לוחמת. זאת אומרת שאני לצד הלחימה עם הפלוגה בחזית (בעיקר בצפון הרצועה) צריך לתקשר עם הכוחות מעלי לגבי כל אירוע חריג שפוגשת בו הפלוגה בשטח. חווינו קרבות (הופעתי בסרטון חמאס חחח), ברמה הגדודית גם אבדות, והמון הצלחות. סה"כ קצת מעל 300 ימי לחימה, כאשר האחרון נגמר בחודש יוני. התיאור הכי מדויק שלי למציאות בעזה הוא שזה מקום באמצע בין גבעת חלפון לווייטנאם. ההווי של הוותיקים, החיבור החזק, החוויות המשותפות שעושות אותנו בלתי נפרדים – גבעת חלפון. והצד השני, ה"ווייטנאם", הקשיים, האינטנסיביות והאתגר בלהסביר החוצה בעולם התעסוקתי, החברתי ובכלל לאנשים – למה, ומה".

המחלוקות בעורף מטרידות רבים, כמעט את כולנו, גם את יַעַל אולם בניגוד לאלה ש'שורפים את המועדון' על יושביו יַעַל נלחם כתף לצד כתף עם ימניים, דרוזים, דתיים ומכל טוב הארץ…

ומעל לכל, לחסל את החמאס ולהשיב את החטופים.

מה דעתך על הגיוס והשרות יחד עם כאלה שלא בדעותיך?

יַעַל: "כאשר אתה שם אתה מבין את ה'למה?', ורואה את המחלוקות בין ימין לשמאל על הדרך, ולצד המחלוקות את השותפות וההבנה שהאויב הוא אחד – חמאס. ושאין חשוב יותר מחיסולו והחזרת כל החטופים.

כאשר יקראו, אני אגיע, עד שאהיה מבוגר מכדי לרוץ בחולות, כי אחים שלי שם".

• נחזור לענייננו. לו אתה זה שמקבל החלטות בתחום ההייטק. מה היית עושה במיידי?
  הייתי לוחץ קודם כל על כפתור ה RESET.
  ראשית, מוריד מהפרק לחלוטין את הצביון הבלעדי של המרחב כ"פודטק". ההצלחות הגדולות ביותר באזורנו אינן בתחום זה, וחשוב שנקדם את ה-'מה שמצליח תעסוקתית ועסקית', יותר מאשר את מה ש"עלול להצליח"".

במידה מסוימת, יַעַל מציג גישה שונה ממה שאפשר לחשוב שדומיננטי באזור, ומציג הסברים משכנעים לעמדתו

יַעַל: "הייתי בונה את התוכנית על 4 עקרונות, שאותם גם הצגתי בכנסת, בוועידת המדע והטכנולוגיה.

• גובה ההטבה גדל ככל שהמרחק מהמרכז גדל.
• לעזור לחברות קטנות לגדול.
• לעזור לחברות גדולות להקים שלוחת פעילות.
• להתאים חבילה רלוונטית מכל משרד ממשלתי.

ללא הבחנה בין תחום אחד לתחום אחר – כל תחומי ההייטק".

• החברה שלך יכולה להביא למהפך או לשינוי מגמה חיובית באזור, ואם כן, כיצד?

יַעַל: "החברה שלנו כבר עשתה את זה, והיום ממשיכה לעשות את זה. מאחורי הקלעים ממש בימים אלו אנו מעורבים בהבאת 3 חברות הייטק נוספות. התפקיד שלנו מכריע – לסייע במיפוי וגיוס כוח האדם הנדרש, כדי שחברת הייטק חדשה תוכל להקים פעילות באזורנו. לצד אלו, אנו יודעים להנגיש מידע מדויק מהשטח לטובת שיפור והתאמת תוכניות העבודה של עמותות, משרדי ממשלה וגורמים נוספים אשר רוצים לפעול במרחב. כדוגמא חיובית לעתיד ההייטק בגליל העליון, חשוב לי לציין 4 חברות מדהימות שבזכות ההחלטה שלהן, המציאות הכלכלית שלנו יציבה משהייתה עשויה להיות.

הראשונה – NVIDIA, אשר הייתה מהראשונות להקים מחדש את שלוחת הפעילות שלה בגן תעשייה תל-חי לאחר ה 7.10. ממש לאחרונה פתחה 15 משרות חדשות!. השנייה, COPYLEAKS, אשר אחד ממייסדיה במקור מקריית שמונה (יהונתן ביטון) והוא חזר להפעיל את החברה מקריית שמונה ברגע הראשון שהתאפשר לו. שתי החברות האחרות שארצה להזכיר, בחרו בחוכמה ובגבורה גם יחד להקים שלוחת פעילות חדשה – TPS, שהקימה בקריית שמונה ו-GSOC שהקימה בדרום הגולן. מאחורי הקלעים אנו מסייעים לחברות האלו ואחרות לגייס עובדים, ולהיחשף לקהילה המקומית מבלי שזה עולה להן כסף, עם ערך ייחודי של חיבור מאגרי הייטק, ולא רק אנשי הייטק מקומיים. חשוב לציין שגופים רבים ונוספים נרתמים לסייע להן, אך אין תחליף לעובדה שעיקר הטבות הממשלה, חשוב שיגיעו קודם כל – לחברות הללו. שבחרו להגיע, או שבחרו להישאר. אם נציג כל רשות יראה אילו חברות סביבו וידאג לטפח אותן על ידי מעשה פשוט כמו שיתוף המשרות שלהן – ניצחנו כולנו".

• כיצד אתה רואה את האזור בכלל, ואת קריית שמונה בפרט בעוד חמש-עשר שנים?

יַעַל: "זה קשור במידת האמון שלי במי שיובילו אותה. ראשית – 50,000 תושבים, אחרי הסכמות והבנות מול גליל עליון על התרחבות העיר. רובע הייטק אחד לפחות, מספר חברות עוגן, כולל חברת פארמה גדולה שתיתן בית לחוקרים המצוינים במרחב, חלק בלתי נפרד מההתרחבות של תל-חי (אוניברסיטה בהקמה) לתוך שטחי העיר, ועם איכות חיים שמאפשרת לחיות במרחב הירוק ביותר של מדינת ישראל, מבלי לוותר על שירותי הבריאות, החינוך והתעסוקה אשר כל תושב במדינה ראוי להם. בקיצור – עיר".

• לסיום. האם יש לך עצות (מעשיות) לממשלה ולרשויות כיצד לקדם את האזור שלנו בתחום ההייטק?
  ראשית הזמנה לתושב המקומי.
  אם אתה או את רוצים להשפיע על עתיד ההייטק במרחב, הכירו מה קיים ושתפו את העמוד המשרות של נורטק. בכל שיתוף החברות במרחב מקבלות חשיפה, מועמדים וכך הן גדלות – בזכותכם. השימוש בה הוא ללא עלות לחברות או למשתמשים.
  בכל הקשור לרשויות השונות, אני חושב שהדרך הכי טובה להזמין רשויות לפעול יחד איתנו לתוכניות אשר מיועדות למרחב שלנו, לראות בנו גורם מסייע להבאת חברות, להנגשת מידע לחברות הללו ולסיוע בהבנת צרכי קהילת ההייטק המקומית והאופן בו תוכל להשתלב בתחומן. בפגישה איתנו, נדע לספר מה קורה בכל צפון ישראל, כמה אנשים שלחו קורות חיים, לאיזו משרה, ולאן אנשים רוצים לעבור כאשר מגישים מועמדות (רמז – גולן).

יַעַל ושכמותו, הם ההבטחה לפריצה הגדולה לה מחכה האזור בכלל וקריית שמונה בפרט. נחישות, יזמות ופריצת מסגרות חשיבה הם ערובה מסוימת להצעיד את האזור אל יעדים שכל עיר בישראל הייתה רוצה להיות שם, מקום בממדים של ואיכות חיים של ישוב קטן.