שתי ישיבות התקיימו השבוע. הראשונה בעניין הדו"ח של מבקר העירייה אורן לוי ירמיהו והשנייה ישיבה מן המניין.
לפני שנתחיל, מספר הערות.
הראשונה. ראש העיר חייב להפנים שעם רוב דורסני שיש לקואליציה, אינו יכול להשתמש בכוחו נגד האופוזיציה.
השנייה. העובדה שראש העיר מנהל את הישיבה אינה מקנה לו את זכות סתימת הפיות כאשר דברי האופוזיציה אינם ערבים לאוזנו.
שלישית. דרך ארץ קדמה לכל תפקיד, ויהיה מכובד ככל שיהיה. יציאתו של ראש העיר במהלך הישיבה בעוד חברי האופוזיציה מעלים את טיעוניהם, לא רק שאינה מכובדת, היא פוגעת לא רק בדוברים, אלא ובעיקר בשולחיהם.
רביעית. הגיע הזמן שתרבות הדיונים בישיבות המועצה תעלה מדרגה, אם לא מחטיבת הביניים לדנציגר, לפחות מארגז החול לגן חובה.
ואחרונה. זכות הצעקה שמורה במיוחד לאנשי האופוזיציה (ומי שחש זאת על בשרו, ראש העיר אביחי שטרן, שרק בקדנציה האחרונה היה באופוזיציה). ולכן, אפשר לגלות מעט יותר אורך רוח להערות וקריאות ביניים.
ולאופוזיציה. מידת הריסון תלויה גם בכם, שאם לא כן אתם מזמינים התערבותו של מנהל הישיבה, ואז הבלגן 'חוגג'. קוראים לזה "משמעת עצמית".
