כשקוראים חדשות או צופים ב"יצאת צדיק", נראה שהעולם איבד את מידת המוסריות, אבל מתחת לפני המסך והדיו יש עולם יפה עם אנשים מקסימים. עם אחד כזה (קיבוצניק מבוגר ומהאזור) נפגשתי השבוע. אל תפספסו את המדור הזה, שיביא קצת שקט לנשמה.
תשאלו את עצמכם, איזה מעשה גדול יותר, אדם שתרם כליה לאדם שאינו מכיר, או אדם ששרט רכב חונה והשאיר פתק?
לכאורה כולם יאמרו שהמעשה של אדם שתרם כליה לאדם שאינו מכיר גדול באלף מונים מאדם שעשה את המוטל עליו לפי החוק. מה גם שתרומת כליה אינה חובה, אינה מצווה מפורשת, ואף מהווה סכנה רפואית עתידית. לעומתו אדם שהשאיר פתק עשה את המעשה הנכון והצודק לפי החוק ולפי המוסר האנושי.
אני לא בא להתווכח או לסתור את הקביעה של כולם, אך עם זאת כדאי להסתכל בזווית שונה על המקרים ולהבין שמאחורי המעשים קיימים גם רגשות ותחושות שקצת מטשטשים את הקביעה.
נתחיל באדם שתורם כליה. אין ספק שהוא עושה חסד עצום שאי אפשר לתאר. יכול להיות שהכליה הזו הצילה אדם אחר, והויתור האישי הוא בלתי נתפס. עם זאת, וזה לא מוריד מערך התורם, יש כאן הרגשה אישית מדהימה. תחושה שעזרת, שהצלת, שעשית מעשה שהרוב המוחלט לא מסוגל לעשות. זה מביא לך כבוד, כבוד אישי, כבוד ציבורי. ואולי גם עשו עליך כתבה בעיתון כדי לספר על האישיות הנדירה שלך. זה שאדם מרגיש טוב עם המצווה שלו, זה לא בהכרח לא טוב, אך עם זאת הוא עדיין קיבל משהו מאוד מאוד גדול לעצמו, שלא לדבר על שכר המצווה בשמיים.
לעומתו, אדם ש"דפק" רכב אחר בחניון, ואף אחד לא היה מסביבו, מרגיש הרגשה גרועה. גם הרכב שלו ניזוק, וגם הקנס שיצטרך לשלם לבעל הרכב (שלא לדבר כשצריך לערב ביטוח). אדם כזה לא מקבל כבוד, לא רואה בעצמו כצדיק, אלא רק כשומר חוק. בנוסף הוא יכול להסתכן בפרטנר גרוע, כמו שנאמר בשפת הרחוב "לך תדע על מי תיפול". קל מאוד להגיע למחשבות של "גם אותי שרטו מיליון פעם" או "תראה איך הוא חנה, מגיע לו". הצדק האנושי והמוסר הטבעי לא תמיד באים בחשבון במקרים כאלה, וסביר להניח שרובנו עמדנו אי פעם בסיטואציה של פוגע או נפגע, והתוצאות לא מזהירות כל כך. אם חיים הכט היה עושה תוכנית בנושא, הוא היה צריך לחפש בנרות צדיקים כאלה.
תחשבו על זה, מי מרגיש יותר טוב עם עצמו ביום הגיוס, חייל רגיל שהגיע צו השעה לגיוסו, או אחד שהיה פטור, מסיבה רפואית למשל, אך החליט להתנדב? בוודאי שהמתנדב! החייל הפשוט שיודע שהצבא הוא חלק ממסלול חייו לא רואה בד"כ את תרומתו למדינה בצורה ישירה, לעומת המתנדב שכל פק"ל שיסחוב על הגב יתפח לו בשכם, ויאמר לו "אשריך, אתה לא אמור לעשות את זה, אבל בכל זאת עשית".
מתי בפעם האחרונה ראיתם את סעיף המיסים בתלוש המשכורות והרגשתם טוב עם עצמכם, על כל שקל שתרמתם למדינה שאתם חיים בה? ישנם עוד המון דוגמאות כאלה ואחרות שמחשבה עמוקה רק מעצימה ומחזקת מעשים מוסריים. לכן בהיבט מסוים שמירה על החוק לעיתים קשה יותר מתרומה. כי ההרגשה הטובה, ההבנה שיש שכר כלשהו בצד, והפידבק מסביב לא ניתנים כשאדם עושה את המוטל עליו, להבדיל מהתנדבות.
סיפור המעשה
הרעיון לכתיבת המדור הזה עלה בתחילת השבוע לאחר מקרה מרגש (כן כן, מרגש) שקרה לי לאחרונה. לפני מספר שבועות נכנסתי לרכב וגילית פתק מוצמד על השימשה "מצטער, שרטתי אותך בצד שמאל מאחור". האמת שכשיצאתי לבדוק את הנזק, בקושי הצלחתי לאתר שריטה של ממש, אולי שפשוף קל. התקשרתי ליהודי היקר הזה, ומסתבר שמדובר בקיבוצניק מבוגר מכפר גלעדי (הייתי מציין את שמו, אך אני בטוח שהוא מעדיף שלא) שמיד התנצל, ואמר שישלם בשמחה את הנזק. "לך למוסך, וכמה שיעלה אשלם".
לאחר בדיקת הנזק במוסך שאלתי אותו אם הוא מעוניין לשלם ישירות למוסך, או להעביר אליי את הכסף. הוא אמר לי "מעוניין לפגוש אותך, ולתת לך את הכסף. אשמח להכיר אותך". הפגישה ארכה כמה דקות, והיתה מלאה בכנות, סבלנות, אחריות ומוסר, אך משפט שאמר חדר לי לראש היטב "אני מחנך את בניי עוד מקטנות לטוב, למוסר ולצדק. לא יכול להיות שאני אעשה מעשה כזה ולא אקח אחריות. הדוגמא האישית הפנימית חשובה יותר מהכל".
האמת שנורא התרגשתי. ואני בטוח שאם אפגוש את ילדיו (סביר להניח שיותר גדולים ממני), אגלה אנשים מוסריים וערכיים.
האמת שבתור אדם דתי, שמתאמץ ללמוד את הלכות נזיקין כדי ליישם אותם ולקיים את התורה, אני מבין יותר ויותר כי המוסר האישי הפנימי חזק יותר מכל לימוד, והוא אמור רק לחזק ולייצב אותו ולא להחליף אותו בהכרח.
מקווה שבזכות חודש אלול נזכה להיות אחד מהצדדים האלה בסיפור, בעולם יפה יותר.
עולם יפה יותר גם עם הגויים
בשבוע שעבר פורסם ב"חדשות הגליל" על ראשד בארזי מוסלמי מריחניה, שהגיע לנקות את כתובות הנאצה בבית הכנסת "בן ציון", וסירב לקחת כסף ותמורה ביקש שיברכו אותו בבית הכנסת.
אם כן, הסיפור הזה פורסם באתר "חדשות הגליל" וזכה מעל ל-25,000 צפיות והפך ויראלי בפייסבוק, בוואסאפ ובפורומים.
כמי שהסיפור נגע לליבו, שלחתי את הכתבה למספר חברים לעבודה צ'רקסים מריחינייה. להפתעתי הם סיפרו לי שהכתבה הזו התגלגלה במשך כל השבוע בין כל בני הכפר, וכל קבוצות הוואטספ המקומיות מלאות בהתכתבויות על הסיפור, ומה שמשותף לכל הצדדים זה שכולם הסתכלו על הסיפור בצורה חיובית, מפרגנת ואוהדת. ברוך השם.
פהשווקילים
ערב התעוררות במעמד הרב שמואל אליהו ורבני העיר שליט"א ובמעמד מנהיגי ציבור יתקיים ביום ראשון, י"ט באלול, תשע"ז (10.9) בבית החאן.
בתוכנית: תפילת ערבית (19:30) ודרשות רבנים (20:00). את הערב ילווה בניגוני סליחות הפיטן רותם שלום ותזמורתו, ופרחי קריית שמונה. הציבור מוזמן.
השבוע, יום שני, 11.9, כ' באלול, יתקיים ערב התעוררות לנשים "התערותא דליבא", מופע סליחות מרגש לקראת הימים הנוראים עם להקת "ליבא" בשיתוף האולפנית דרכא". הערב יערך ב"אשכולות הפיס בשעה 20:00. לפרטים: תהילה 054-5956657
תפילת שחרית עם ילדי ת"ת "חפץ חיים", תתקיים מידי בוקר בשעה 08:15 ב"קריה הצפונית" (יד עזרא ושולמית לשעבר). הציבור מוזמן
שערי רצון (הקהילה ההודית) – 17:00
