החסידות אומרת לנו שמול נרות החנוכה אנחנו חייבים לעשות את המעשה של תמר ויוסף: לחלום. חלומות ענקיים, דווקא מהמקום הכי נמוך, בין אם זה מבור, מכלא, או לאחר שהוצא כנגדנו גזר דין מוות, העיקר לחלום. חלומות גדולים.
האר"י הקדוש אומר שזה המקום לחלום, כי הנרות נראים כמו צורת חוֹלַם. כל סימני הניקוד והתנועות בעברית נמצאים מתחת לאותיות או בתוכן, ורק סימן החוֹלם נמצא מעל: כמו הנר!
למי שאין כלום, נשאר חלום. גדולי המהפכנים בעולם, מרתין לותר קינג, נלסון מנדלה, היו כלואים ולא הפסיקו לחלום (איך אמר קינג: I have a dream ולא "יש לי פתרון"). הנרות בחנוכייה עומדים בצורת סורגים, מה שיכול להזכיר לנו שכדי לצאת מהכלא צריך לחלום.
בעל החלומות הידוע, יוסף, נכנס לבית של פוטיפר שם ארבה לו אשתו של השר. היא ידעה שבחגים הוא ייפול. זה היה יום חג במצרים, חג הנילוס. הנילוס עולה על גדותיו וכולם יוצאים לפיקניק על גדות הנהר וזה הזמן שבו הרווקים הכי מרגישים את הבדידות. היא הייתה בטוחה שהוא ייפול בפח, אך אחרי שהצליח להתגבר הוא נזרק לכלא בגלל איזה שיימינג שעשו לו. שוב פעם למטה, אך משם שוב פעם למעלה – למלוכה.
השינוי מטלטלים וקיצוניים. כאילו ואין אמצע. לפעמים גם בחיים אנחנו מטלטלים במהירות ממקום למקום ולא יודעים איך להתמודד. אומר רבי נחמן מברסלב: דע, כי כל העולם כולו הוא בחינת גלגל החוזר, שנקרא "דריידל" (סביבון). מי שלמעלה היום הוא למטה מחר ומי שלמטה היום יהיה למעלה מחר והקב"ה (ולא אנשים) מסובב, תרתי משמע, את הכל. איך אמרנו את זה השבוע בחסידית 'ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין'. רק הקב"ה נמצא מסביב לדברים ובתוכם.
בחסידות קוראים לזה "התו השמיני". במוסיקה, לתו הנמוך ביותר קוראים דו. לגבוה ביותר קוראים דו. יש שמונה תווים, אומר הרבי ממודז'יץ, כנגד שמונת ימי חנוכה.
המחלוקת בין הלל לבין שמאי היא לכאורה הכי הפוכה בעולם. זה אומר "תדליקו שמונה ביום הראשון" וזה אומר "תדליקו שמונה ביום האחרון: ובעצם זה אותו דבר בדיוק. הדו הגבוה בסולם האחד הוא התו הנמוך ביותר בסולם שבא אחריו. אבל בסוף-סוף-סוף הפסנתר יש דו שאין אחריו עוד אוקטבה וזה התו השמיני, התו שיתגלה כשהמשיח יבוא, למנצח על השמינית.
הטבת חלום
(מנחם זה נושא אחר, תדגיש את זה בבקשה)
אם אדם חולם חלום ויש לו הרגשה לא טובה, חז"ל בגמרא תיקנו נוסח שיש לומר תוך כדי ברכת כהנים (אשר כתוב בסידורים). מדובר בתפילה שתהפוך את החלום לטובה. אך אם אדם חולם חלום שלילי ומרגיש רע איתו, כמו חלומות שידוע שהם לא מבשרים על טובות (למשל אדם שחולם שנופלות לו השיניים), עושים "הטבת חלום", מן הליך שמנסה לתקן פצעים שהותיר אחריו חלום רע במיוחד. התהליך הינו פשוט בו באים שלושה אנשים שאוהבים את אותו חולם, הוא קורא נוסח והם עונים לו לסירוגין, זה לוקח כמה דקות, הוא נותן כסף לצדקה, ובכך זה נגמר.
במקרים של חלומות קשים ביותר, שחוזרים על עצמם, ניתן לעשות אף תענית חלום ולצום יום אחד אך לא נרחיב את הנושא, ובמידה ותצטרכו תפנו לרב (תלמיד חכם) הקרוב לביתכם.
פתרון חלום
בדור שלנו אין פותרי חלומות, שכן הזמנים השתנו, הדור נחלש, ובכלל החלומות בד"כ מגיעים ישירות מהרהורי ליבו של אותו אדם. למשל, אם אדם חושש שיפוטר מעבודתו, חלומות בנושא לא יאחרו מלהגיע. כך למשל גם טראומות מהעבר, מחשבות והרהורי וכו'. אך בכל זאת, גם היום ניתן ללכת לחכם שיודע לפתור את החלומות לטובה. מה הכוונה? בגמרא כתוב שהחלומות הולכים אחר הפה. כלומר, כמו שפתרו לך, כך יהיה. לכן צריכים ללכת לאדם אהוב שיידע לפתור את החלום לטוב, וכמובן להביא פתרון שיתלבש על החלום.
אך מה לעשות, במיוחד בדור שלנו ישנם מכשפים, פותרי חלומות (שבכרטיס ביקור ניתן למצוא גם יכולות כמו "החזרת אהבה", ביטול "עין הרע" ועוד שלל קסמים מבית המרקחת של דרדאסבא) שעלולים לעשות נזק גדול במידה ופונים אליהם, מכיוון שהם יכולים לפתור את החלום בצורה שלילית, דבר שישפיע על המציאות.
ישנו סיפור בגמרא על אביי ורבה, שהלכו לאדם שפותר חלומות. הם חלמו אותם חלומות, לאחד הוא פתר לטובה ולשני לרעה, כי השני לא שילם לו שכר על כך, ובאמת הפתרונות התגשמו. לכן עדיף לא לפתור חלום אם אתה לא בטוח שהפתרון שיפתרו לך יהיה טוב.
ספרי חלומות
כולנו מכירים את ספרי החלומות שנמצאים בד"כ בבית של הדודה, שם כתוב פתרונות למבחר סוגי חלומות. חלקם הזויים, יש לציין, וחלקם נשענים על מקורות מהגמרא ומהכתבים היהודים (ואף מקבלים הסכמות), אך בכל אופן לא טוב להסתמך על זה ולהילחץ יתר על המידה מהפתרונות המוצעים.
