היום ה-23 ביולי , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

האמת שלי – הסליחה שלכם

זהו, עברנו את ראש השנה והנה יום כיפורים בפתח. כמה טוב שבדברים החשובים בחיים יש מי קובע לנו את סדר היום, ככה אין לנו אפשרות לומר "לא ידעתי, שכחתי", ועוד מיני תירוצים וסיפורים.

השבוע קבלתי מכתב מאחד הקוראים, שביקש שלא אציין את שמו וכך אני עושה, ובו טענה כאילו שבכתיבה נוצר הרושם ש"רק אתה יודע. רק אתה לא טועה…". ובכן, אם זה מה שמשתמע, טוב שהמכתב נשלח והוא בהחלט מהווה סיבה להתייחס לנושא.

מעולם, לא חשבתי ולא אמרתי שדבריי הם האמת האולטימטיבית ומלבדה אין עוד, חס וחלילה, ממש רחוק מאופיי ומדרך החינוך שקבלתי.

מה שכן, מחשבותיי ואמונותיי מקבלים ביטוי בהיר וברור, עד כמה שאפשר והם בהחלט האמת שלי. אולפנו במשך שנים, הן במערכת החינוך והן במסגרות של עבודה וחברה להיות ניזונים מדעות ומתפיסות עולם שאצל חלק מאיתנו השתלטו על התאים האפורים שלנו ותפסו את כל העמדות. לא אגלה סוד גדול אם אומר שרוב מוחלט של הכלים המעצבים דעת קהל בישראל 'תפוסים', שלא לומר נשלטים על ידי בעלי דעה דומה שלא לומר זהה על נושאים מרכזיים בהוויה הישראלית כמו: פוליטיקה, כלכלה ועוד. ההשתלטות נפרסה על שנים רבות בשיטת הסלמה והיום היא נראית 'טבעית' לחלוטין.

מי שמכיר את ההיסטוריה התקשורתית-פוליטית במדינת ישראל יודע שפעם קיבלו עבודה על פי השתייכות מפלגתית (הפנקס האדום של מפא"י) ופעם קראו עיתונים שסיפרו את ה'אמת' לציבור הקוראים שהשתייך לזרם פוליטי מסוים (על-המשמר ודבר, למשל), ובכלל החברים שלך היו תעתיק מדויק שלך עצמך, מעבר לכך שהיה די משעמם, זה היה לא נכון. בשנים האחרונות הפכנו להיות חברה רבת גוונים וערוצים, לכאורה. אם פעם היה ערוץ טלוויזיה אחד, היום יש אוקיינוס של ערוצים, אבל עם אותם אנשים ואותן דעות. אם פעם התקבלת לעבודה על סמך הפנקס האדום שהיה ברשותך והשתייכותך הפוליטית, היום יספרו הילדים של השכנים שאם אתה לא חבר של מישהו בעירייה/מפעל/משרד ממשלתי/ או כל מקום עבודה ציבורי אחר כמו חברת החשמל/מקורות/שדות התעופה ועוד, אין לך סיכוי ולוּ הקלוש ביותר להימנות על עובדי אותה חברה. כן, קורות חיים תוכל להמשיך ולשלוח.

חברים יקרים, עברתי מהפך שהמציאות כפתה עלי. את דעותיי, שהן האמת שלי בעיני, לפחות, אני משמיע וכותב ללא כחל וסרק. איני גונב דעת ואיני מנסה למצוא חן בעיני איש. זאת האמת שלי. זו דרכי, ואם מישהו נפגע ממנה, לא אוותר על חובתי ואבקש ממנו סליחה, סליחה כנה ואמיתית.  

ועוד סליחה, סליחה על הנימה האישית…    

אולי יעניין אותך