כל יהודי מאמין מכיר את הפק"ל הקבוע בדרכים: תפילת הדרך, או בשמה הנוסף, ברכת הדרך. הנוסח שונה במקצת מגרסה לגרסה, אבל זה הבסיס בדרך כלל: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום, ותדריכנו לשלום, ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום (ואם דעתו לחזור באותו יום אומר: ותחזירנו לשלום) ותצילנו מכף כל אויב ואורב ולסטים וחיות רָעות בדרך ומכל מיני פורעניות המתרגשות לבוא לעולם, ותשלח ברכה בכל מעשה ידינו, ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ותשמע קול תחנונינו. כי אל שומע תפלה ותחנון אתה. ברוך אתה ה', שומע תפלה".
לאחר מכן יש האומרים שלוש פעמים את הפסוקים "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים. ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אֱלוקים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים". לאחר מכן שלוש פעמים גם את המילים "לישועתך קיוויתי ה'", ועוד שלוש פעמים "הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי".
סגולה חזקה מפני אסונות
"את תפילת הדרך קוראים ברגע שיוצאים לנסיעה שבה הדרך הלוך וחזור עולה על 72 דקות", אומר הרב אלי עמר. "כלומר, אם אני יוצא עכשיו וחוזר במהלך היממה הקרובה, וביחד זה 72 דקות, עליי לקרוא תפילת הדרך. היום, עם הקטל בדרכים, זה דבר מתבקש מאוד".
ואם הנסיעה קצרה מ-72 דקות, ובכל זאת אני רוצה לקרוא תפילה כלשהי?
"אם זו נסיעה קצרה, פחות מ-72 דקות במצטבר, אומרים את תפילת הדרך, אבל בלי הברכה בסוף, אלא כמן בקשה או 'יהי רצון'. אומרים את התפילה ביציאה מהעיר, כל עיר והיציאה שלה. לתפילת הדרך יש סגולה חזקה מאוד לשמירה מפני אסונות או תקלות. הכח של תפילת הדרך הוא כח עצמתי".
מה המקור של תפילת הדרך?
"המקור הקדום ביותר שיש לנו על תפילת הדרך הוא אחי יוסף. כאשר יוסף עשה איתם את התרמית עם הגביע, הוא שלח את בנו מנשה כדי שילך ויתפוס אותם טרם ייצאו מהעיר. כך הוא הדגיש לו, לתפוס עוד לפני שייצאו מהעיר. למה? כי אם האחים ייצאו ויקראו תפילת הדרך, מנשה לא יצליח לתפוס אותם. אבל אם הם ייצאו, כח ההגנה של תפילת הדרך יעזור להם וישפיע עליהם טובה".
הרב הלל מאירס מביא במדור שאל את הרב באתר הידברות, את המקור לנוסח המקורי. "כפי הנראה, הנוסח נכתב על ידי אמוראים בתקופת התלמוד, על פי המבואר בתלמוד בברכות דף כ"ט עמוד ב", כתב. בתשובה מעניינת נוספת באותו מדור, נשאל הרב ישעיה "האם מותר לי להגיד תפילת הדרך בכל פעם לפני שאני נוסע באופנוע כבקשה להגן על עצמי? גם בלי קשר למרחק". וכך עונה הרב: "בהחלט מותר לך לומר תפילת הדרך, אבל רק את התפילה ללא הסיום בסוף 'ברוך אתה ה' שומע תפילה'. כיוון שהברכה נתקנה רק בנסיעה למרחקים מחוץ לעיר. אתה יכול גם לומר פרק תהילים. אבל אם אתה נוסע קבוע באופנוע, עדיף שתאמר כל יום בברכת 'שמע קולנו' בתפילת שמונה עשרה את תפילת הדרך ללא הסיום בסוף, כיוון שבתפילה זו מילא מסיימים 'ברוך אתה ה' שומע תפילה'".
לא רק תפילת הדרך היא סגולה לשמירה, אלא, תתפלאו, עלה של ערבות חבוט (מהושענא רבה). רבי נחמן מברסלב ז"ל אמר: הושענות חבוטים – מסוגלים לבטל הפחד (ספר המידות אות פחד סימן ט"ז). ועוד אמר: מי שרוכב על סוס (הוא הדין לנוסע ברכב ומטוס וכד') יוליך עמו הושענות (ספר המידות אות דרך סימן ו'), כלומר עלה של ערבות חבוט (בהושענא רבה),
ישנם מספר נוסחים לקריאה עם שינויים קלים, אך יש כשישה נוסחים נפוצים ששונים בתוכן, אך זהים במהות והם ספרדי (עדות המזרח), אשכנז (ספרד), ברסלב, חסידי, תימני (בלאדי), תימני (שאמי).
בשנים האחרונות נוספו עוד ועוד "תפילות דרך" ספציפיות שמתאימות לאנשים בסיטואציות מסוימות, חלקן אולי נכתבו בהלצה ביוזמה פרטית, וחלקם מתוך כוונה להתפלל לפני כל מכשול ובעיה עתידית, כמו למשל תפילת הדרך לגולשים באינטרנט. כמו כן ניתן למצוא גם תפילות הדרך לחייל, לצנחן, לטיסה ועוד כל מיני יוזמות פרטיות שלא קשורות כמובן להלכה, אלא מתוך רצון לעורר תפילה לפני כל פעולה.
