מי שיעקב אחרי החדשות ופרשת השבוע ימצא בקלות הקשרים, נקודות משיקות ורמזים ביניהם. אני לא יודע אם יש מקור לכך שהפרשה שופכת אור על אירועי היום-יום, אבל במשקפיים שלי רואים את זה בצורה מוחלטת. 6\6.
השבוע, כמה מפתיע, נפלה לה הממשלה, וכמו בפרשת השבוע הסיבה לכך היא מחלוקת פרסונלית על מעמד ולא ויכוח עקרוני אידיאולוגי. אגב, אותה ממשלה גם קמה בפרשת קורח.
ב-36 ממשלות ישראל (הייתם מאמינים שזה המספר?), כבר ראינו את הבלתי יאמן והבלתי נתפס, אך לכולן היה עמוד שידרה אידיאולוגי כזה או אחר. הפעם, כך יספרו לכם הפרשנים, היא קמה על בסיס אנטי-אישי מובהק, בריש גלי.
כל המחלוקות, הניגודים וההקצנות של הצדדים התכהו בהצלחה עבור מטרת-על אחת שאיחדה את כולם.
ומתי היא נפלה? ערב פרשת קורח.
קורח, כידוע היה עשיר ביותר. על האקזיט שלו מסופר במסכת פסחים "שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים, אחת נתגלה לקרח..", עד כדי כך היה עשיר ש-300 פרדות נשאו את המפתחות לבית גנזיו של קורח.
רקע לפרשה
קורח, בן דודם של משה ואהרון, ואיתו 250 אנשים חשובים ומכובדים, נקהלים על משה ואהרון ומטיחים בפניהם את המשפט הבא "כל העדה, כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? ובמילים אחרות – מערערים על סמכותם ועל מנהיגותם.
משה רבנו, שבע ממחלוקות והתקוממויות, מוכן להעמיד למבחן את מנהיגותו ואת כהונת אהרון, ומציע לעדת קורח להביא קטורת לפני ה', כנגד הקטורת שיביא אהרון הכהן.
כעסו של משה גובר, כאשר דתן ואבירם הרשעים, שהצטרפו גם הם אל קורח במחלוקתו, מסרבים לפנייתו של משה להידבר ולנסות להגיע להסדרת המחלוקת בדרכי שלום. משה פונה אל הקב"ה ומבקש שלא יקבל את מנחתם של הרשעים.
כאשר מגיעים אנשי קורח והקטורת בידיהם, מזהיר משה את כל העם, על-פי ציווי ה', להיבדל ולהתרחק מעדת קורח, כדי שלא יומתו אתם בעוונם. משה רוצה להוכיח לכל העם באופן מוחלט, כי כל מעשיו מוכוונים מלמעלה, ולכן קובע מבחן: אם מיתתם תהיה רגילה, הוא אינו שליח ה', אך אם ימותו המסיתים מיתה משונה, יבלעו באדמה, תהיה זו הוכחה חותכת לחטאם נגד משה כשליח ה'. והסוף? ידוע.
איש הכמעט
אין חדש תחת השמש אמר שלמה המלך. מאז ומתמיד לא היה קל לחיות בעלבון, גם אם מדובר בעלבון שרואים רק במשקפיים שלך. קורח, היה אדם פיקח, צדיק, בן 130 שנה, ומעולם לא קיבל קידום בעבודה. הוא לוי – תפקידו ללוות מישהו/משהו אחר. אם תחשבו על כך, זה כמו להיות חבר הכי טוב של האיש עסקים המצליח, ראש ממשלה חליפי, או להיות הסמנכ"ל האגדי, הסמג"ד או השחקן המחליף בקבוצה שלקחה אליפות. אתה כמעט שם, אבל ממש.
העלבון של קורח היה שהוא לא יכול היה לראות את הקודש. הוא היה מנושאי הארון. על כתפיו כלי הקודש הקדושים ביותר והוא נושא את הארון על הכתף ואסור לו להסתובב ולראות את הכלים שהוא סוחב. במילים אחרות, כל כך קרוב לדבר האמיתי ותמיד ליד.
לקורח היו סה"כ כוונות טובות, אך לא ניתן לו מנדט אמיתי לעשות שינוי. גם הממשלה הזאת הייתה לכשעצמה (בעיני) סה"כ חיובית. עבדה, הייתה הרמוניה, שיתופי פעולה פירגון הדדי ואחדות. רק מה? לעיתים שלא ניתן לך המנדט באמת, אתה לא יכול להכריח את המציאות לזרום איתך.
