השבוע הלך לעולמו ר' רפאל חסין זצ"ל.
זכיתי להכיר אותו באופן אישי מילדות. הוא ומשפחתו הענפה והמפוארת התגוררו בשכנות עם הוריי וסבתותיי ברחוב אילת. אותם ימים היו ימים עליזים ומיוחדים שלא ניתן לשחזר. עוד מקטנות אני זוכר אותו תמיד מתהלך בהדרת מלך וצועד לבית הכנסת שלוש פעמים ביום.
הזיכרון הטוב ביותר שאני זוכר הוא שבתור ילדים היינו משחקים בכדור בבניין, רצים, צועקים ומפריעים לשלוות המבוגרים. אותם מבוגרים תמיד היו "צועקים" עלינו ומבקשים לחדול. אך תמיד הוא היה ניגש בגובה העיניים ומברך אותי. בלי הערות, בלי תלונות בלי איומים. רק מילים טובות וברכות. זה הזיכרון הקטן שלי ממנו, אך זה גם הזיכרון שמשותף לכולם, איש של מילים טובות.
בשבוע האחרון פגשתי אותו מספר פעמים בבית חולים "זיו". כשהוא מחובר להמון צינורות, שוכב ובני המשפחה מסביבו. נכנסתי מספר פעמים לחדרו כדי לשאול לשלומו. כל מה ששמעתי זה רק ברכות, תפילות ואמונה. גם במצבים הקשים ביותר אין תלונות, אלא רק פנינים.
אמי שתבד"ל תמיד סיפרה עליו דברי שבח. אחת התמונות שצרובות לה מילדות היא דמותו ביום כיפור, כולו היה לבוש לבן מכף רגל ועד ראש, עטוף בטלית וצועד לבית הכנסת. תמיד בראש מורם, גב זקוף, עיניים טובות. "תמיד הייתי רואה אותו ומדמיינת מלאך", היא מספרת. האסוציאציה הראשונה שעולה לה בזיכרון היא, הדרת מלך.
כששאלתי את דוד שלי (אהרון שמואל) מה הזיכרון שלו מחסין, הוא סיפר לי שבילדות חגיגות בר המצווה היו שונות לגמרי ממה שאנו מכירים היום. ר' רפאל היה מגיע לביתו של החתן בבוקר, וביחד צועד איתו לבית הכנסת ושר בקולי קולות "יגדל אלוקים חי" לאורך כל הדרך. כשהיה מגיע לבית הכנסת היה עורך טקס מיוחד של קשירת התפילין ונותן לכל אחד מהקרובים לכרוך סיבוב אחד. "אותם ימים הייתה "הִיבָּה" בכל טקס. ר' רפאל היה מכניס אור, שמחה וקדושה מה שנגע", אומר אהרון.
בשבוע שעבר נסעתי עם אחת מבנותיו מבית החולים לקריית שמונה, אחרי שחלה הדרדרות במצבו הבריאותי. בדרך היא סיפרה לי סיפורים על אביה. אני התמוגגתי מהאישיות, מהקסם, הזוגיות המפוארת שהיה לו עם אשתו ז"ל. אין ספק, זהו דור של נפילים, אנשי מעלה שבמבט עליו ועלינו, אנחנו יכולים להבין לעומק מהי ירידת הדורות.
רפאל ז"ל היה עמוד התווך של בית הכנסת בו התפלל כל השנים ברחוב אילת. הוא היה הכל חזן, שליח ציבור, גבאי, קורא בתורה ובית הכנסת היה נוף חייו. הוא הגדיל שטח, טיפח, והפך אותו לבית כנסת מרכזי בעיר. הוא דאג שיתווספו לבית הכנסת המקורי חדרים אולם מפואר, מחסן, עזרת נשים וכו'. כל מי שנזקק לערוך שמחה או להבדיל אזכרה בשכונה, ידע שבית הכנסת של חסין הוא הכתובת: שם הוא יתקבל בחיוך ובנועם, ויקבל את מלוא ההסברים וההדרכה.
בפרשת השבוע "חוקת" אנו קוראים על מות אהרון. עליו נאמר אוהב שלום, רודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אין ספק שהפסוק הזה שייך גם לר' רפאל חסין ז"ל. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
שמעון כהן
************************************
ר' רפאל חסין זצ"ל עלה למרומים להקים את רחוב אילת של מעלה
מה לא נאמר ומה לא נכתב על ר' רפאל חסין זצ"ל מאז שהלך מאיתנו?! הכל, כמעט הכל…
…ר' רפאל חסין, בנוסף, היה האדם הכי זקוף והכי כפוף. זקוף ותמיר בגופו וכפוף מלוא צניעותו. איש עם כריזמה (הִיבָּה) שאילו הייתה לפוליטיקאי היה ראש ממשלה ואילו הייתה לזמר היה עומר אדם.
מנהיג בכוח אישיותו שסמכותו התקבלה ברצון על ידי תושבי רחוב אילת ובית הכנסת ותושבי העיר שהכירוהו.
החמלה והאהבה לאדם לא ידעה גבולות של נתינה, ורבי חסין העניק, והעניק והעני… עד אשר נדרש לישיבה של מעלה.
עכשיו יתחיל ר' רפאל חסין זצ"ל הכל מהתחלה בחצרו של בורא עולם יחד עם עמודי האש והלהבה מזקני העיר שהקדימוהו ובהם רעייתו האהובה זוהרה עליה השלום.
ואנחנו ותושבי רחוב אילת נותרנו עם בניו ובנותיו ויוצאי חלציו שימשיכו, כל אחד ואחת בדרכו להוסיף שמן זית טהור לאור שהותיר כאן.
יהי זכרו ברוך
הרצל בן שאר
