מזה מספר שבועות מתחוללת דרמה, רובה מאחורי הקלעים. בית המשפט הוציא צו הריסה לבית הכנסת המזוהה עם ברסלב ברחוב הנשיא. המתפללים בבית הכנסת יחד רבים מהציבור בעיר מנסים ככל יכולתם כדי להצטרף להצלת המבנה.
הנושא מורכב, הן משפטית והן חברתית, ודי אם נציין שמול בעלי השטח, חברת העובדים של ההסתדרות החדשה, עומדים שתי עמותות, מהלכים לרכישת המבנה שנמשכו שנים על גבי שנים וככל הנראה גם עניינים שאינם יוצאים החוצה.
אחת הבעיות המרכזיות היא שבעלת הנכס אינה יכולה למכור אותו, אלא לעמותה. מדובר בשטח של כשני דונם בעל פוטנציאל, שעל פי הידוע הוצע למכירה בכשלוש מאות אלף שקלים.
טענות הצדדים נשמעו במהלך חודשים ארוכים בבית המשפט, הן על ידי נציגי המתפללים וחברי העמותות הקשורות אליו והן על ידי נציגי בעלי הזכויות ההסתדרות החדשה. פסק הדין ניתן, ולא בזה עניינו.
אנו לא נכנסים בכתבה זו לכל הנושא המשפטי, וטוב שהעניין יהיה ברור.
צו ההריסה היה אמור להתבצע עם סיום תקופת ההודעה מטעם העירייה, ב-28.10, ומאז ההתרגשות והפעילות של אנשי בית הכנסת, רבנים ואנשי ציבור בעיצומה. המתפללים פנו בצר להם גם אל העיתונות מתוך כוונה להמתיק את הדין ולמנוע את הריסתו של המבנה המיועד לשמש את המתפללים.
אחד מהמתפללים הוא שלמה ברום המוכר והחביב על רבים בעיר. האיש חי בסערת רגשות מאז שפסק הדין יצא והוא עושה כל מאמץ כדי למצוא את הנוסחא הגואלת שתמנע בסופו של יום את רוע הגזרה.
שלמה: "מדובר בבני אדם, וגם אם טעו, צריך להתייחס למצב החדש בהרבה רגישות. מדובר במקום שבא למלא חֵסר והוא בית לרבים מבני קריית שמונה, חלקם כאלה שחזרו בתושבה אמיתית וכנה ומתפללים שאינם משתייכים לשום זרם, זולת אהבת השם. אני לא רוצה להיכנס לנושא המשפטי, אני רוצה להשמיע את הזעקה מעומק ליבי כדי שכולם יבינו שגם אם נעשו מעשים לא נכונים במאה אחוז, עדיין צריך להפעיל את השכל ובעיקר את הלב ולמצוא פיתרון שלא יביא לחורבנו של המקום", אומר שלמה ברום בהתרגשות.
המבנה מיועד למקום תפילה ובנוסף הוקם מקווה המשרת רבים ממתפללי בתי הכנסת בעיר. הטבילות במקווה הן סביב השעון, ביום ובלילה, בשבת ובמועד והוא בהחלט עונה על צורך של רבים מהגברים המקפידים בנושא הטבילה.
הדברים נכתבים לאחר שבית המשפט אמר את דברו, אבל לפני שמידת הרחמים מוצתה. הרגישות לגבי מבנים המשמשים לצרכים דתיים רגישה מטבע הדברים, ובמדינה בה כולם רואים ושומעים על עבירות הבנייה של אחרים ובמספרים בלתי נתפסים, ראוי לצאת מדלת אמות 'יקוב הדין את ההר', שלצערנו לא מיושם תמיד, ולנסות ללכת בה אנשים כמו שלמה ברום ואחרים מציעים.
שלמה השמיע את כאבו כמתפלל אולם, גם רבני העיר וראש העיר מנסים למצוא פיתרון שלא יסתור את החוק אבל גם לא יביא להריסת מבנה המיועד לתפילת יהודים. המשימה אינה קלה כלל וכלל, אבל מי שלמד גמרה, חזקה עליו שימצא את הנתיב ואת האסמכתאות לפיתרון הבעיה מבלי לפרק את הבלוקים.
מי שסיפק 'חמצן' משפטי כדי למצות את מידת הרחמים הוא עו"ד ניסים ונונו שיחד עם עו"ד אבי ונונו, הגיעו לבית המשפט עם בקשה למתן צו לעיכוב הליכים. עו"ד ונונו הגיש את הבקשה תוך שהוא מביא נימוקים שקשה שלא להתייחס ולבדוק אותם. בין היתר הביא עו"ד ונונו את ההחלטה/ההצעה שהתגלגלה במסדרונות הכנסת שכאשר מדובר בהריסת מבנה תפילה, יידרש אישור שרי הפנים והדתות. עקב 'מלחמות' פנימיות בין העמותות השונות, טוען עו"ד ניסים ונונו, היו גם פגמים בתקשורת בין בעלי הנכס ובית ופסיקות בית המשפט ובין העמותה שהוא מייצג. בקיצור, מהומת אלוקים האפופה באבק סמיך שמבעדו יהיה קשה להבחין בין עיקר לטפל.
עו"ד ונונו ביקש את עיכוב ההליכים, כמו גם רב העיר הנושא בתואר עו"ד ומגשר, מבית המשפט למשך זמן של שישה חודשים כדי שתהיה שהות מספקת להגיע להחלטה שלא יהיה בה הרס המבנה.
חז"ל כבר אמרו "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של האדם אל יתייאש מן הרחמים".
נארה, שהרחמים ותפנית בלתי צפויה רק הם יוכלו להביא לשינוי דרמתי של החלטת בית המשפט.
"תגובות: ההסתדרות החדשה – חברת העובדים "אין לנו מה להוסיף להחלטתו של בית המשפט".
עיריית קריית שמונה באמצעות עו"ד אריאל בר-יוסף יועצה המשפטי: "במגרש ברח' הנשיא 93 נבנו ללא היתר מבנים בהיקף נרחב, שלא בהסכמת בעל המקרקעין. בית המשפט פסק כי יש להרוס את המבנים, ופסק הדין מדבר בעד עצמו. המחלקה המשפטית בעירייה פועלת בתיאום עם הפיקוח המחוזי והפרקליטות".
