השבת נקרא את פרשת "שלח", בה מסופר על חטא המרגלים בו היו קבוצה מנשיאי השבטים (סוג של ראשי מפלגות) שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר לתור את הארץ. התורה מדגישה לפנינו שלא מדובר באנשים רגילים: "כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", משמעות המילה אנשים היא אנשי מעלה, אנשים מובחרים.
התורה מספרת כי המרגלים הפחידו את בני ישראל, למרות שראו ניסים גלויים כמו עשרת המכות ויציאת מצרים. עם זאת, החליטו שזה לא מספיק כדי להיכנס לארץ ואמרו דברים חריפים שגרמו למהומה מידית. צעקות מכל עבר החלו להישמע לכיוונו של משה רבינו: כיצד אתה עומד להוביל את היהודים להרפתקה מסוכנת שכזו?
בסיפור המרגלים אנחנו נחשפים לסכנה הזו, של ערבוב עובדות ודעות: המרגלים מוסיפים לפרטים הטכניים פרשנות מרירה, פסימית, וממלאים את העם בייאוש לקראת המסע לארץ. הם מתבלבלים בתפקיד, וגורמים לאסון.
וכאן נשאלת השאלה – כיצד ייתכן שאנשים רמי מעלה, ראשי בני ישראל, חוטאים בחטא חמור כל כך? התשובה לכך, הם ראו שבמדבר מעמדם הציבורי מובטח. כל אחד מהם מנהיג סביבו שבט שלם, כולם מכונסים יחד וממילא – כולם מייקרים ומכבדים אותם, ולכן אם יכנסו לארץ יהיו שווים כמו כולם, יתכן אפילו שיוחלפו באחרים. לכן, הם העדיפו שהעם לא ייכנס לארץ, והעיקר שמעמדם הציבורי יישמר.
סיפור המרגלים מלמד לדורות עולם את כוחה ההרסני של השׂררה. עד כמה היא עלולה לסמא ולעוות את ההסתכלות האמיתית. כל אחד מהם היה אדם טוב, נכבד, ירא שמיים. אך ברגע שמתעוררת אפשרות של פגיעה במעמד ובשררה, האדם עלול להסתנוור. בדיוק כמו השוחד, שהתורה מעידה כי הוא מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים.
הטענה כי הארץ "אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" היא שקר מכוון וזדוני, אך המרגלים אינם סתם אנשים כאמור, אלא ההנהגה המשותפת של בני ישראל. הם ממריצים את "כָּל הָעֵדָה", הקהילה כולה, לדבר לשון הרע על הארץ ועל המנהיג.
חטא המרגלים תשפ"א
ראשית נתחיל בכמה עובדות, למען הסר ספק. מדינת ישראל היא פלא ניסי, שמתרחש יום יום לעיני כל העולם. מדינה חזקה, עוצמתית, חכמה, חברתית ודמוקרטית.
זכותן של כל המפלגות להתמודד, להתאחד, להמליך ולהפיל כל ממשלה, כל עוד וניתן לה רשות מהעם.
הממשלה החדשה היא ללא ספק התגלמות הדמוקרטיה במיטבה והקמת הממשלה היא זכות חוקית ומציגה את התנהלותה המפוארת של המדינה.
ראש הממשלה נתניהו הוא אינו חף מטעויות פוליטיות, מדיניות ופרסונליות, ואם יש רוב להחלפתו אין שום מניעה שזה לא יקרה, כיאה למדינה מתוקנת. עד כאן העובדות שאין עליהן עוררין.
עם זאת, אנו מבינים שבחירת המנהיג צריכה להיות כזאת שמשקפת את רצון העם, ולא תחושות נקם, אמוציות אישיות ואינספור שקרים.
תחשבו למשל, שבקבוצת כדורסל יש את הכוכב הראשי שמוביל את הקבוצה בראש הטבלה, ושולט על המגרש ללא עוררין, אך שחקנים מתאגדים כדי להוריד אותו לספסל בגלל סיבות אישיות ולא מקצועיות אף עפ"י שהקהל אוהב אותו, ונתונים הסטטיסטים מראים שהוא תורם לקבוצה יותר מכל השחקנים ביחד, עם אחוזים וביצועים מדהימים.
נכון, אפשר להתווכח האם ראש הממשלה טוב או לא טוב, ולא כולם אמורים להסכים שפועלו הוא מיטיב למדינה, אך לא הגיוני שמפלגות רואות את טובת האגו האישי שלהם אל מול טובת המדינה, בעיקר שהתחליף שלו הוא נראה כמו שילוב של לגו, סברס, פאזל וגוגואים, כמשל למשחק קופסא. הסיכוי להצלחת המוטציה הזאת שנקראת "ממשלת השינוי", המציג בעיקר את הקצוות של פעמון גאוס, שואף לאפס, ואת ההשלכות לכך אנחנו נשלם.
אז איך כל זה קורה שבמקום ממשלת אחדות אמיתית אנו נצבים בפני ממשלה שהמאפיין הזהה היחיד שלה הוא מרירות כלפי אדם אחד ורצון למשול? התשובה נמצאת בפרשה. ראשי השבטים היו מוכנים למות במדבר, העיקר שלא לאבד את תפקיד ההובלה.
הדרך לממשלה הזאת הייתה רצופה בשנים של שטיפת מוח בדעת קהל, בדמגוגיה ובתעמולה, בכל מה שקורה כאן, גם אם לטובה וגם אם לרעה. כבר שמענו כיצד נתניהו תיזמן את הקורונה, את המבצע בעזה, את אסון מירון ואת כל ההתרחשויות שקוראות בשמיים ובארץ, רק לטובתו האישית. אותם אנשים שסיפרו לנו שהמלחמה התודעתית מול איראן, הסכמי אברהם, הסגר שמנע כאן תחלואה עצומה, החיסונים וכל הדברים הטובים והנכונים שעשה ראש הממשלה, הם למעשה תכסיס של אדם רע ואכזר למען דחיית המשפט שלו.
אותם אנשים שמאשימים אותו בוקר וערב בהפרת הבטחות עשו בחודש אחד את מה שלא עשה ב-12 שנות שלטונו.
באופן אישי, מעולם לא הצבעתי ל"ליכוד" ואיני נמנה בין תומכיו, אך אי אפשר להתעלם מהצעדים חסרי תקדים שאפילו מדינאים רמי דרג לא יכלו לחזות. והכל למען המטרה הנעלה, ממשלה בשיתוף אנשים שכל תכליתם היא שנאה לאחר, למגזרים, לקהילות ולא מי שלא נושא את מספר תעודת הזהות שלהם.
כאמור, אין בעיה להחליף אדם כזה או אחר, אך אם אתה כבר מחליף את הרכב המקרטע שלך, אל תביא במקום רכב במצב טוטאלוסט שבקושי יכול להתניע, הרי בסוף, אתה מסכן את שאר הנהגים מולך בכביש.
בואו נזכור. יש לנו מדינה נפלאה, כלכלה משגשגת, בטחון, עוצמה צבאית, יכולות ריגול (אמיתיות, לא כמו בפרשה), דמוקרטיה במיטבה, אופק מדיני וכו'. כשניסו למכור לנו צונאמי מדיני, כלכלה בעייתית, ועוד שאר מרעין בישין, הבינו שזה לא מסתדר עם המדדים בגרפים. אז מנסים להתאחד תחת מעגלי שנאה משומנים, ומתחבקים עם האנשים שלפני רבע שעה ניסו למחוץ אחד השני, והכל כאמור "לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן".
מישהו שלח לי השבוע הודעה: "הגימטרייה של יאיר לפיד נפתלי בנט ליברמן (1308) היא זהה ל"פרשת המרגלים" (1308), תרשום את זה בעיתון". האמת, שלא בדיוק הבנתי מה הצורך בהשוואת גימטריות, אבל עכשיו שאני חושב על זה, אפשר ללמוד אפילו שהמספרים בגימטרייה מדויקים יותר מההבטחות של מי שמככב בהם במקרה הזה.
