מאת: עו"ד ימית ינאי-מלול, מנהלת תחום הרשויות המקומיות ב'לובי 99'.
וירוס הקורונה פרץ לחיינו בשיאו של משבר פוליטי ארוך. בעוד ממשלת המעבר ניסתה לבצע התאמות ולהתקין תקנות תחת ביקורות מצד הכנסת והחברה האזרחית, הרשויות המקומיות הצליחו לתת מענה מידי למצב החירום. על אף חוסר הודאות הבריאותית והכלכלית המלווה את המשבר, שגרת החיים המקומית נמשכה והציבור חווה כיצד איכות השירותים הציבוריים מושפעת מהשלטון המקומי יותר מאשר המרכזי. עם זאת, פוטנציאל הרשות המקומית להעניק מענה ממוקד ומהיר בתקופת חירום, תלוי בהתנהלות הרשות בימי השגרה, בהם לוקה השלטון המקומי במספר חסרונות מובנים.
בשונה מהזירה הלאומית, בה החלטות מתקבלות בתהליך פוליטי שמורכב משחקנים שונים: שרי ממשלה, הפקידות הממשלתית, חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה וחברה אזרחית, בזירה המקומית ראש הרשות הוא במידה רבה שליט יחיד בעירו. ראש הרשות ממנה את המנכ"ל וכלל המנגנון המקצועי, בוחר את סגניו, שהם חברי המועצה היחידים מלבדו בתשלום, ודרכם שולט בקואליציה וכנגזרת מכך במינוי שומרי הסף, היועץ המשפטי, הגזבר ומבקר העירייה.
בתחום המוניציפאלי תפקידה של המועצה, ובפרט של האופוזיציה, הוא לבקר, להצביע על שגיאות או מחדלים של ראש הרשות ושל המנגנונים המשרתים אותו ולחשוף שחיתות כדי לוודא שפעילות הרשות המקומית פועלת להטיב את איכות חייו של התושב ושומרת על האינטרס הציבורי. מועצה יעילה ועניינית ברשויות היא כזו אשר מבקרת את השלטון ולא משתקת את המערכת מפעילות.
אלא שביחס לכוחו הבלתי מוגבל של ראש הרשות, מועצות הרשויות המקומיות חסרות השפעה כיום. לראש הרשות יש אינטרס מובנה בהחלשתם של חברי מועצת העיר: הם פועלים בהתנדבות, ללא גמול או אפילו החזרי הוצאות, ואף פוגעים בפרנסתם כדי לשרת את העיר. הם משקיעים זמן ואנרגיה מרובים כדי לקבל מידע שמגיע להם בדין, לצורך ביצוע עבודתם, בפיקוח על הרשות. אין לחברי המועצה ייעוץ משפטי, כאשר היועץ המשפטי לעירייה משרת אישית את ראש העיר. אין להם אפילו שולחן בעירייה כדי לקבל קהל, והם קובעים פגישות בבתי קפה. בפוליטיקה הארצית ראש האופוזיציה נחשב חלק מסמלי המשטר, ברמה המקומית מדובר בתואר ריק.
סוגיה הממחישה את החשיבות של הגמול לחברי מועצה היא סוגיית הקוורום. בישיבות של ועדות סטטוטוריות של הרשות המקומית כגון ועדת מכרזים, ועדת תכנון וכו', יש צורך בקוורום, נוכחות מינימאלית של חברי מועצה, בכדי לתת תוקף להחלטות הוועדה. אלא שחברי המועצה עסוקים בפרנסתם, מה שמוביל לסיטואציות לא סבירות בהן ראשי הועדות והדרג המקצועי בעירייה מתחננים בפני חברי המועצה להגיע לדיונים בכדי לאשר נהלים בסיסיים, באופן שפוגע בפעילות הרשות המקומית. אם חברי המועצה היו זכאים לגמול כלשהו, זה היה מחייב אותםלהגיע לישיבות, ומשפר את איכות פעילותם כנבחרי ציבור, משתתפים ומבקרים על העשייה ברשות.
לכן, יש צורך בחקיקה שתקנה לחברי המועצות מעמד של השפעה. זה כולל הגדרה ברורה ומשמעותית של תפקיד המועצה, ומתן כלים כדי לשמש כוח מאזן ומפרה לראש הרשות, ובכך לבצע את ייעודם כנבחרי ציבור. חברי מועצה צריכים לקבל החזרי הוצאות וגמול בסיסי על זמנם, כדי שלא יעמדו בדילמה של פרנסה או שירות הציבור וממחויבותם לתפקידם הציבורי ימשיכו לפעול לחיזוק השקיפות והנגישות למידע, יש לספק לחברי מועצה תמיכה של ייעוץ מקצועי ומשפטי ולהבטיח את התנאים הפיזיים על מנת לאפשר להם לנכוח ולקבל קהל בעירייה.
כפי שנוכחנו במשבר הקורונה, הרשות המקומית נהנית מיכולת פעולה מהירה ומכך שאינה תלויה כמו הממשלה במנגנוני ביקורת ופיקוח רבים שמונעים תגובה מיידית. עם זאת, חסרונם של מנגנונים אלו בתקופת השגרה, עשוי להוביל לכך שבדומה למלחמת לבנון השנייה בשעת החירום יתפסו הרשויות המקומיות בקלקלתן. יש להמשיך ולפעול לחיזוק מנגנוני הביקורת והפיקוח ברשויות המקומיות באופן שיבטיח התנהלות תקינה ושקופה ויאפשר לתושבים להנות משירותים הציבוריים באיכות גבוהה ובשלטון מקומי הקשוב לצרכיו.
בזירה המקומית ראש הרשות הוא במידה רבה שליט יחיד בעירו. ראש הרשות ממנה את המנכ"ל וכלל המנגנון המקצועי, בוחר את סגניו, שהם חברי המועצה היחידים מלבדו בתשלום, ודרכם שולט בקואליציה וכנגזרת מכך במינוי שומרי הסף, היועץ המשפטי, הגזבר ומבקר העירייה.
