היום ה-05 בדצמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

אמונה ותקווה לשנה החדשה

לרגל השנה החדשה בחרתי להקדיש את המדור לאמונה ותקווה של כול אחד מאיתנו, אמונה & תקווה הן המוטו שלי, הן פשוטות, אבל מהוות כוח מניע עצום בחיים שלנו, מכיוון שהן עוטפות ומכילות בתוכן תפיסות שישפיעו על ההתנהלות, על הרגשות שלנו וכפועל יוצא מכך על היחסים בנינו לבין עצמינו ובינינו לבין הקרובים לנו.

 

אמונה

אמונה  פנים רבות לה, אתמקד באמונה בעצמינו בזולת ובאלוקים, האם יש ביניהן קשר?

 

תיאוריה שנחקרת רבות ובאופנים שונים היא תיאוריית ההתקשרות של בולבי (1969) והיא עוסקת בשני דגמים של אמונה שיש לכול אדם, האחד, האמון שלו כלפי עצמו והשני האמון שלו כלפי הזולת.

בולבי היה רופא שטיפל בפעוטות וילדים, כאשר הוא צפה בתסמיני דיכאון אצל פעוטות שהופרדו מאמם לצורך שהיה בבתי חולים, הוא הבין שלקשר אמא-תינוק, יש ערך בעל משמעות רחבה לבריאותו הנפשית של האדם. התיאוריה, שהוא פיתח, עוסקת ביחסי התקשרות, וגורסת, כי, הבסיס לאמון והערכה כלפי עצמי ואמון כלפי הזולת, תלוי בקשר עם דמות ההתקשרות הראשונית, בתחילת החיים זו אמא, ואבא מעט אחרי. מחקר ענף ורחב בדק את התיאוריה של בולבי וחוקרים רבים הוכיחו אותה. נמצא, כי, הקשר הזה, שמתחיל בעצם מהינקות ובונה התקשרות בטוחה, מוביל לכך שאדם יאמין בכוחותיו, יתפוס את עצמו כבעל מסוגלות, וכן יתפוס את האנשים הקרובים אליו כראויים לאמונו, כך שהוא יכול לסמוך עליהם ולהיעזר בהם בעת הצורך.

כאשר יש שיבוש או הפרעה מכול סוג ביחסי ההתקשרות,  יפגע האמון של אדם כלפי עצמו כלפי הזולת או בשני הדגמים גם יחד.

פה נכנסת אמונה באלוקים שנבחנה גם היא במחקרים בהיבט של יחסי התקשרות ונמצאו, שני סוגים של מאמינים, הסוג הראשון הנו האנשים אשר ההתקשרות שלהם להורים, הייתה בטוחה, יצרה אמון בעצמם, אמון בסביבה והובילה לכך שהם חווים גם את אלוקים, במידה והם חונכו כמאמינים, ישות שניתן להישען עליה בכול עת, בעיקר בעת לחץ.

הסוג השני, הנו האנשים שההתקשרות הראשונה שלהם להורים, לא הייתה בטוחה והם פונים במהלך חייהם לאלוקים כמגן ומשען. גם משורר תהילים דוד המלך, כתב מתוך אותה זיקה "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני"

ופה אני מעוניינת להתחבר לתקווה,

 

התקווה

היא כאמור מחשבה על העתיד, אך בעצם מעצבת וצובעת את התפיסה, ההתנהגות והרגשות שלנו בהווה. העבר פעמים רבות, מכתיב לנו, או זורק אותנו, איך שתרצו לעתיד. כמו שאמרנו קודם, יש דברים רבים שאינם בשליטה שלנו, מי יגדל אותנו, ובאיזה אופן, וגם אם זה כן יהיה בתנאים סבירים, אין חסינות לאף אחד מפני אירועי חיים קשים, עצב ושכול. ופה בדיוק שמור מקום משמעותי לתקווה.

התקווה, היא אמונה שיקרה טוב, גם אם המציאות הנוכחית קשה, או אולי קשה מאוד, והיא מחוברת לאופטימיות שהיא תכונה בסיסית שתעזור לאנשים להתמודד טוב יותר, עם מצבים קשים בחיים. אדם שאינו רואה תקווה, הוא אדם על הקצה, אדם שנמצא בתוך מנהרה חשוכה בלי אור בקצה המנהרה. הראיה לחוסר תקווה היא אותם האנשים שהתאבדו מסיבות שונות.

כחברה, וכמשפחה, עלינו לזהות את האנשים שלנו הנמצאים בתוך המנהרה, לפעמים רק אנחנו נהיה שם ונדליק למענם את האור שבקצה. זה יכול להיות משהו קטן שייתן משמעות לצער ולכאב, או אפילו מעצם זה שאנחנו שם, שמישהו מבין, מרגיש אותם, או מאמין בהם ובכוחותיהם. זה בדיוק יכול לעשות את ההבדל בין האין לבין אור קטן בקצה. בחלק מהמקרים דברים משתנים בפועל, ולפעמים התחושות שלנו משתנות, זה בהחלט מצביע על כך שצריך לתת מקום לתקווה ולהאמין בה.

 

מאחלת לנו, שנה מבורכת עם שפע של אמונה ותקווה.

 

 

אולי יעניין אותך