היום ה-30 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

"אני לוזר?!" 'לא שמעון, אתה המנצח הגדול'

שמעון אנרג'ייזר

 

כתבנו הרצל בן אשר יצא לפגוש את אחד מגדולי המדינאים בארץ ובעולם היום, שמעון פרס,המשנה לרה"מ. הם שוחחו על קריית שמונה, בעיקר.

שמעון פרס מגדיר מחדש את המושגים "צעיר" ו"זקן" בפוליטיקה, לידיעתכם, הגיל לא קובע אלא הרוח, החזון

שמעון פרס, מנהיג ומדינאי, שאי אפשר להיות אדיש כלפיו.

אתה יכול לאהוב אותו ואתה יכול שלא אולם אינך יכול להתעלם ממנו, בעיקר לא מעשייתו רבת השנים בפוליטיקה הישראלית.

פרס, הוא המדינאי הישראלי, בין היחידים, שהצליח לפרוץ לתודעה הכלל עולמית, ודומה שמנהיגי העולם משחרים לפתחו ולא להיפך.

ההכרה בגודל אישיותו אינה חייבת להיות דווקא כהסכמה לדרכו הפוליטית. היא עומדת בפני עצמה ובזכות עשייתו רבת השנים למען ישראל.

הרצון הטוטאלי שלו להתמסר לאהבתו, ישראל, גרמה לפרס כמו במקרים של אהבת אמת, לעבור מטמורפוזה ולהפוך מנץ בעל טפרים קטלניים ליונה צחורה ומפוכחת המתעקשת לאחוז בענף של זית.

טביעות אצבעותיו שזורות כשומשום קלוי וריחני על חלת שבת מהודרת.

איש הניגודים הזה מבטא יותר מכל את תהפוכות החיים שלנו בארץ ישראל.

במדינה שכל דרדק בטוח שהוא יודע מה טוב למדינה, כאילו והמדינה הייתה קבוצת כדורגל, וכמו שלא כל מי שיודע לקלל את השופט ואת אימו מבין בכדורגל, כך לא כל מי שנושא בתואר "פוליטיקאי" מבין בהכרח במדינאות.

במדינה כזו אתה צריך להיות קרוץ מחומרים משובחים העמידים בפני כל פגעי הזמן והאדם.

נא להכיר, שמעון פרס, המדינאי הישראלי בעל חיי המדף הארוכים ביותר שהשבוע פג תוקפו אך לחו לא נס.

לקבוע פגישה איתו זו משימה לא קלה כלל וכלל ומה עוד שהנושא לשמו אנו נפגשים הוא קריית שמונה והאזור אבל, הנה הצלחנו והראיון מובא לפניכם קוראי "חדשות הגליל".

* מר פרס, קריית שמונה עוברת תקופה קשה, הנגב והגליל נישאים לשווא בפי כל פוליטיקאי, מה אתה, מר פרס, בתפקידך כמשנה לראש הממשלה, יכול לעשות לטובת קריית שמונה והאזור?

"היום קיימות שתי בעיות מרכזיות בקריית שמונה. הראשונה, שדה התעופה שאינו פעיל ומונע תנועה חופשית ורציפה מהאזור לאליו.

ושנית, מפעלים שיספקו תעסוקה. בלי שני אלה יהיה קשה לעיר.

אני מתכנן להגיע לסיור בעיר בזמן הקרוב ביותר כדי לטפל בשני נושאים אלה".

צריך לזכור, האיש בן 83 (בע"ה), הריץ אחריו עוזרים עטויי בלייזרים שבדרך כלל היו מגיעים אחריו מיוזעים ועם הלשון בחוץ.

מאז נלמד הלקח ומלוויו הן בעיקר בנות קלות רגלים, שאת הבלייזרים החליפו בנעלי ספורט.

אפרת דובדבני, היא המנכ"לית הנמרצת של המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, תמירה, חדת לשון הקוראת את "הבוס", והנותנת לו מעטפת תומכת מפני עניינים שאינם חיוניים.

* סליחה מר פרס, מה עם קריית שמונה, יש לה פוטנציאל תיירותי גדול?

"אנחנו נבקר עם המשלחת גם בנגב וגם בגליל, והנה אנחנו מגדלים דובים, הרבה תיירות, הרבה מלונות והרבה תעסוקה".

 

* מר פרס, המצב הביטחוני כרגע שקט בגבול הצפון, מה צריך לעשות כדי להיות מוכנים לימים קשים? הכל יכול להשתנות ברגע, מה צריך לעשות לחיזוק התשתיות?

"גם כשלא היה שקט בקשו תושבי הצפון שנחזק אותם כלכלית ואת זה צריך להמשיך ולעשות. האמת היא שסוריה חלשה והיא נתונה ללחצים, הלחצים צריכים להמשך עד שהיא תפסיק להיות חריגה באיומה ובקשריה עם ה"חיזבאללה". הבעיה היא עם האמביציה הצבאית של ה"חיזבאללה" זו אמביציה עם יכולת. אין לנו שום מחלוקת עם לבנון, לא על מים, לא על אדמה ולא על פוליטיקה. איתה אנחנו צריכים ויכולים לעשות שלום".

 

* עם תשומת לב מיוחדת לקריית שמונה?

"האבטלה בגליל גבוהה אפשרויות העבודה מצומצמות, זה עצוב מאוד ואנחנו חייבים להוריד את האבטלה ולהעלות את ההכנסה לאלה שממילא מרווחים פחות מאשר במרכז הארץ המאמץ ירוכז הן על קריית שמונה והן על נצרת-עילית".

 

* כיצד אתה רואה את החזון העכשווי שלנו כמדינה?

"פעם כבשנו את האדמה היום אנחנו חייבים לכבוש את המדע".

יורה פרס משפט שרק הוא יכול להיות חתום עליו. קצר, חכם וקולע למטרה.

 

* ממש ברגע זה בו אנו ישובים בלשכתך, אנו רואים את הדמעות והכאב של תושבי גוש-קטיף, מה יש לך לומר בעניין זה?

"ניתוח זה דבר כואב, מה לעשות? אף אחד לא רוצה לפגוע באנשים האלה, להיפך, הלב של כולנו פועם עם ליבם. אין עתיד להתיישבות של 8000 יהודים בקרב מליון וחצי פלסטינאים. הפעם ההחלטה משותפת לימין ולשמאל, מה שכן יש להם המון מרץ ולכן הייתי מציע להם להשקיע את זה בגליל ובנגב. יותר חשוב 8000 אנשים בגליל מאשר 8000 בעזה".

  

* מר פרס, נתת את הלב והנשמה למען המדינה, ודומה שהמדינה איכזבה אותך פעם אחר פעם.

"לאאאאא" ארוך קוטע את שאלתי "לאאאא הרצל, אני לא מאוכזב, ואין לי טענות לאף אחד.קבלתי הזדמנויות גדולות ועשיתי כמיטב יכולתי. אני אסיר תודה על-כך. לא כל אחד זוכה לכך".

 

כמטפורה, אתה לא מסתכל על משה רבנו, ומתנחם בעובדה שגם הוא לא זכה להיכנס לארץ אחרי כל מה שהוא עשה למען העם הזה?

הינה הטעות שלי הגיעה, קצת מאוחר אבל הגיעה.

"אני לא משווה את עצמי בשום פנים ואופן למשה רבנו אפילו לא בחלומותיי המטורפים. מה פתאום?! תראה הרצל, היה גם אהרון הכהן ליד משה רבנו, והיו עשרת הדיברות והיה 'עגל הזהב'. יהודים התבלבלו ביניהם. אני, בכל אופן, נשארתי נאמן ל'עשרת הדיברות'", אומר פרס.

 

שעת ערב מוקדמת ומנכ"לית מודיעה ששר הביטחון, שאול מופז הגיע מהשטח לפגישת עבודה עם המשנה לרה"מ. אני מבין את הרמז, וכי יש לי ברירה?!

האמת, רציתי לשאול עוד כמה שאלות, אבל נשאיר זאת לפעם אחרת. והיא תהיה.

שמעון פרס, ישוב בכורסה, המצויה כמעט בכל בית, לא משהו מנקר עיניים.

שולחן אירוח קטן ממדים, שיכול לשאת כוס מים וכוס קפה שחור חזק.

מסביב כונניות עמוסות ספרים, תשורות, ועל הקיר אין ספור תמונות בהן גדולי עולם שרובם כבר "בר מינן".

נפרדים לשלום.

בדרך למעלית, בעודי מחכה לבואה, חשבתי שאולי גדולתו של האיש מצויה במקום שרבים מבעלי השררה בזים לה, והיא ההתייחסות הרצינית למעשים גדולים כמו הקמת הכור הגרעיני בדימונה ולמעשים פחות גדולים כמו להתראיין לעיתון "חדשות הגליל". התייחסות לשועי עולם וחורצי גורלות ולאנשים פשוטים כאלה שאינך זוכר לאחר שנפרדת מהם, באותה מידה של הערכה וכבוד.

שמעון פרס האיש בעל אלף המשפטים, האיש שסחב על גבו הכי הרבה פוליטיקאים-טרמפיסטים לתוך הפוליטיקה הישראלית משקיף ממרומי שנותיו וניסיונו על עוד מהלך על עוד אפיזודה, ועושה רושם שהאיש רק עכשיו מפשיל שרוולים ושואל "יש עוד מדינה לבנות? אני מוכן להתחיל מהתחלה, חברים".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad