היום ה-26 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 05.09.2014

דעאש – לטפל בקומקום השׁורק לפני שיהיה לרכבת דוהרת

"להרוג אותם כשהם קטנים", היה נהוג לומר פעם על האויבים & מרצחי דעאש מחזירים את האנושות לתקופת מסעי הצלב של הנוצרים והשתלטות האיסלם בכח הזרוע על העולם & ולא, אל תחכו לחוסין אובמה

 

את שיגורנו בא לנו. היום, שש שנים אחרי שנשיא ארצות הברית ברק חוסין אובמה נמצא בתפקידו, ניתן כבר לעשות סיכום ביניים לנזקים שהביא על ארצו ועל העולם כולו.

המדור יכול להביט ישר בעיניים ולומר, את אשר יגורנו בא לנו כי מהרגע הראשון אלו היו החשדות נגד הנשיא הכושל והמסוכן לעולם החופשי, אובמה.

תושבי ארצות הברית רק התחילו לשלם את הקרן על ימי כהונתו של אובמה והריבית עוד מחכה להם לשנים רבות.

זה שבועות שלא עסקנו באובמה, והיום אפשר לומר שבכל אותה תקופה שקטה לכאורה, האיש המשיך לעבוד על ה'מוניטין' המפוקפק שלו. לא נפליג לכישלונותיו באוקראינה, עיראק ואפילו לא בסוריה. נתייצב כאן ועכשיו על מה שקורה מעבר הגבול המזרחי שלנו, ולא מול אסאד נשיא סוריה אלא מול התנועות האיסלמסטיות הקיצוניות המתבססות באזור ובראשן דעאש "המדינה האיסלמיסטית".

רק סמלית הייתה הוצאתו להורג של העיתונאי האמריקאי-יהודי בעל האזרחות הישראלית, סטיבן סוטלוף שעלה לארץ ולמד במרכז הבינתחומי הרצליה.

מדינת ישראל עומדת, שוב, בפני קבלת החלטה גורלית שגורם הזמן והעיתוי מכריעים. לפעול או לא לפעול נגד ארגון רצחני הפוגע באופן ממשי ביהודי-ישראלי.
אחרי הטעות המרה שנעשתה ישראל באי טיפול מסיבי באיום הגרעין האיראני, שבינתיים התמוסס ומגיע בחסותה של ארצות הברית אל חוף מבטחים, שוב עומדת ישראל בפני דילמה שלכאורה אינה פשוטה, ולמעשה היא פשוטה מאוד. להגיב ולטפל ברוצחי דעאש או למצוא אלף ואחת סיבות לטמון את הראש עמוק בחול.

את לקח הגרעין האיראני והתנהלותו של ברק אובמה והקהילייה הבינלאומית צריכה מדינת ישראל ליישם מול "המדינה האיסלמית".

במילים אחרות, ישראל חייבת להשתיק את הקומקום השורק לפני שיהפוך לרכבת דוהרת ויהיה מאוחר.

זה הזמן לקחת אחריות ולטפל בסכנה המאיימת בעיקר על אניני הטעם בעולם המערבי, באירופה ובארצות הברית, ולהביא לידי ביטוי את הערכים האמיתיים לחירות, חופש ואהבת האדם.

פעולה כזאת תהיה גם אות וסימן לכל העתודות של דעאש בעולם לחשוב יותר מפעמיים אם הם רוצים להצטרף להרפתקת הרצח שמציעים חולי הרוח הקיצונים האיסלמיסטים.

 

צוק איתן – עכשיו החשבון

 

במלחמה יש מי שמשלם בחייו, בגופו או בנפשו ויש מי שיכול וצריך לשלם מכיסו & עכשיו תורם של בעלי הפטורים למיניהם לשאת בנטל

הדבר שישראלים הכי שונאים זה שמגישים להם חשבון לתשלום. בניגוד במסעדה או בילוי אחר הפעם מדובר בחשבון על הצלת חיים הצלת כבוד.

זה כבר סיפור אחר. כאן לא שואלים הרבה שאלות, פשוט צריך לשלם כדי שבפעם הבאה בעימות הבא יהיה עם מה להילחם ועל מה להילחם.

רגע. בעצם יש כבר לא מעטים ששילמו את המחיר המלחמה. הראשונים ובמקום של כבוד-עולם נמצאים הנופלים ובני משפחותיהם. זהו תשלום בלתי חוזר ובמטבע הקשה ביותר החיים עצמם.

אחריהם הם כמובן הפצועים ואלה אשר ימשיכו לחיות איתנו, אבל לא על רצף החוויות והתוכניות שהיו להם עד המלחמה. סדר היום שלהם השתנה באופן מהותי. חלקם לא יוכלו ללכת על רגליהם כי לא יהיו להם רגליים משלהם. חלקם לא יוכלו ללטף או לחבק את נשותיהם וילדיהם כי לא יהיו להם ידיים משלהם וחלקם לא יוכלו לראות את אור השמש וצחוק ילדיהם כי איבדו את עיניהם. גם אלה שילמו את מחירה הכואב והיקר של המלחמה בגופם ובנפשם.

…עכשיו נעבור למחיר הפחות יקר, כסף ורכוש.

אם נצטרך לתת ציון לממשלות ישראל על עמידה בהבטחות שלהן במהלך המלחמה לתושבים ובמימושן של ההבטחות, אחרי המלחמה. יש לנו בעיה קשה. הציון נמוך, נמוך מאוד.

במקרה הזה לא צריך ללכת לגוגל צריך לפשפש בזיכרון שלנו מהמבצעים השונים וממלחמת לבנון השנייה.

ההצהרות הבומבסטיות של ראש הממשלה לשעבר אולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה לשקם ולחדש את הצפון התגלו כסוג של פנטזיה שחלקים גדולים ממנה לא מומשו מעולם.

ולכן, אני מזדהה עם תושבי הדרום שהזדעקו השבוע לישיבת ועדת הכספים של הכנסת ותבעו דיון בעניינם לפני כל דיון אחר. תושבי הדרום עשו שיעורי בית על הלקחים שלנו בצפון ומיישמים אותם עכשיו.

ולכן, לא מצא חן בעיני שממשלת ישראל החליטה השבוע לקצץ באופן רוחבי בכל משרדי הממשלה.

סוג חשיבה כזה מזכיר את השיטה שהייתה נהוגה בסדום. להשכיב אדם ארוך על מטה קצרה ו'להתאים' את גודלו למידות המיטה, וההיפך, לקחת אדם נמוך ולהשכיבו על מיטה ארוכה ולמתוח אותו למוות. אני כמובן לא חושד בממשלת ישראל שזו כוונתה, אבל מעשיה והתנהגותה מביאים לתוצאה שהיא אפילו לא רוצה.

מישהו צריך לזכור שלצד המלחמה שנלחם צה"ל יש מלחמה נוספת בה כל תינוק, ילד, זקן חולה ונכה הוא חייל. זאת המלחמה החברתית-כלכלית-קיומית.

התחמושת של החיילים במלחמה הזאת הם תקציבי הרווחה, הבריאות החינוך ויתר תקציבי המשרדים המזינים את החיים בישראל.

רק לפני שלוש שנים בדיוק התרחשה 'מלחמה' שקראו לה 'מחאה חברתית' או בשמה הפיוטי 'מחאת הקוטג". איך שהזמן עובר, והבעיות מסרבות להיפתר מעצמן.

נכתב כבר כאן בעבר בעקבות התביעות לקצץ בתקציב הביטחון שזהו התקציב הבטוח והנצחי ביותר שיש למשרד כלשהו והוא נקבע לא בהחלטה של מישהו אלא, מצורך של כולנו לביטחון מול מה שקורה כאן ובעולם.

נחזור לפירעון החשבון עבור מלחמת עזה או צוק איתן ונאמר שהפעם, בניגוד לעבר יש בסיס איתן לא פחות מצוק איתן, לתבוע ביושר ובהגינות שהפעם ישלמו את מחיר המלחמה אלה שיש להם, ורק אלה שיש להם.

גדולים וחכמים ממני בכלכלה הצביעו על שורה ארוכה של חשבונות וכתובות המצויים בידי פקדי האוצר שמהם אפשר לממן את צוק איתן ועוד להותיר כסף ל'גרעינים'.

החשבונות האלה נמצאים היכן שנמצאים הפטורים ממיסים.

זה לא עניין של מה בכך. יש שורה ארוכה של מפעלים ועסקים שאינם משלמים מס הכנסה או משלמים מס מגוחך. היקף הפטורים מגיע לכדי חמישים מיליארד שקלים.

המלחמה הזאת מגינה ושומרת גם על אינטל, טבע וחבריהם לפטור. החבורה הזאת מהווה את אחד מן המועדונים החזקים לאי תשלום מיסים למדינת ישראל בעוד שכולנו משלמים על האוויר שאנחנו נושמים כאן באלף ואחת דרכים.

לא צריך לשנות חוקים ולשחק את המשחק הצבוע של כאילו בכנסת, כי משם לא תבוא הישועה. שר האוצר צריך לקבוע בצו תשלום חד פעמי לשנת 2014 מכל החברות הגדולות והעשירות שנהנות כל השנים מהמס שמדינת ישראל משלמת להן על ידי הפטורים שהם קיבלו.

איני חושב שמדובר בפוליטיקה זולה, זו אחת הדוגמאות האמיתיות של הערבות ההדדית שחייבת להיות במדינת ישראל במקרים מעין אלה.

לקחת מחולים, נכים ורעבים את כבשת הרש, זה לא יהודי.

 

אז להחזיר את רמת הגולן?!

דמיינו, הגבול עם סוריה בקיבוץ שמיר והמרגמות של הסורים בקריית שמונה & הזליגה הזאת נמנעה בגלל שלא החזרנו את רמת הגולן

לכל נדיבי הנפש ומחלקי המתנות חינם לאויבנו. מה אתם אומרים על להחזיר את רמת הגולן לסורים בשביל "שלום"?! מה אתם אומרים, אילו היינו 'שומעים' בקולכם ומחזירים את רמת הגולן עד גדות הכינרת?!

ולעניין. מסתבר (שוב) שהמחסום הגדול והקטלני המפריד בין דעותיו ורצונותיו של האדם ובין התהום והכישלון הוא האגו, היהירות השמאלנית (נכון, יש את גם בימין הקיצוני, אבל בפעם אחרת).

נקודת המוצא המתנשאת של השמאל כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטינאי מונעת את השלום שכבר יכול היה לשרור כאן לפני הרבה עשורים, בין היתר בגלל התנהלות השמאל וקריאתו את התרבות והמפה הערבית כפי שהוא החליט להבין ולא כפי שזה באמת.

הדרך בה פועל ופעל השמאל הישראלי הקשה לא רק שמנע את השלום אלא, האיץ את ההתפרצויות האלימות בינינו ובין הפלסטינאים. יש עדויות רבות על כך שנציגי השמאל הישראלי דחפו, כפשוטו את אויבנו לעמידה 'איתנה' מולנו לא להסכים לקבל פחות מהכל אדמה, תנאים, נסיגה ועוד.

מנהיג פלסטינאי צריך להיות אידיוט לקבל את מה שמוצע לו במשא ומתן, כאשר 'אויביו', לכאורה חלקים מאיתנו מפמפמים לו שאפשר להשיג יותר ואל תוותרו על שום גרגיר מהאדמה ה'כבושה'.

נו, אז הם התעקשו ואנחנו ממשיכים לדשדש בשלולית הדמים.

יתרה מכך, נציגי השמאל הנאור והיהיר עשו מעשים דומים מול מנהיגי ארצות הברית ונשיאיהם במהלך העשורים האחרונים, למעשה מאחרי מלחמת ששת הימים ואילך באמצעות ידי עשיו, 'שלום עכשיו'. הללו דאגו ללחוש לאוזניהם של כל מי שהיה מוכן לשמוע שהפתרון הוא בהחזרת שטחים כל השטחים,כולל רמת הגולן. כולל רמת הגולן.

אני יודע למי להודות על כך שעם ישראל הבריא בנפשו לא התפתה ללכת שבי אחרי הפנטזיות המסוכנות והקטלניות האלה וממשלת ישראל לא החזירה את רמת הגולן לסורים.

לא נעים להיות חכם היום ולשאול 'היכן היינו תושבי קריית שמונה ותושבי הגליל וטבריה אם חלילה היה 'שלום' עם הסורים תמורת נסיגה מרמת הגולן?!

 

 

  

      

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad