היום ה-05 בדצמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 05.12.2014

למה זה מגיע לנו?!

הפכו את הממשלה לארגז חול בגן של מסעודה

את שיגורנו, בא. זה מה שקורה כאשר אדם מתעסק במה שהוא לא מבין בו. יאיר לפיד, עיתונאי מחונן ובעל קסם כובש אשר עשה חיל בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, פירש לא נכון את האהדה של ציבור קוראיו וחשב שהוא יכול לתרגם זאת למגרש אחר. מגרש פוליטי.

לפני שנמשיך, רצוי לציין שאחד המקצועות המורכבים והקשים היא הפוליטיקה (מדינאות). אפשר לשמוע את הגיחוך אצל חלק מכם, אולם זאת האמת הפשוטה. פוליטיקה זה מקצוע, ואגב זה לא נוגד את העובדה שאצל חלק מהעוסקים בה זו שליחות. זה לא אומר שהעוסק בפוליטיקה צריך להתבוסס בשלולית הפוליטית כל ימי חייו המקצועיים בלי אתנחתאות, מילוי מצברים והתחדשות, ממש לא. זה כן אומר שכל העוסק בפוליטיקה חייב לאהוב בני אדם ולהיות מוכן לשרת אותם, כפשוטו.

השירות ניתן במגוון רחב של נושאים החל מדאגה הוגנת לצרכיו הבסיסיים של האדם למגורים, למזון, לביטחון, לאיכות חיים, חינוך, תעסוקה ושורה ארוכה של משימות שאתם מכירים טוב ממני.

אנשים או נשים המגיעים לפוליטיקה או לעבודה הציבורית ממניעים של אהבת הכבוד, הכח והשררה, סופם לסיים כמו: אהוד אולמרט, אברהם הירשזון, אשר ידלין ואחרים כבעלי עבר פלילי ולאכלס את בתי הכלא.

המודל של אנשי ציבור אשר צריכים לשמש מודל לחיקוי הם אלה שלצערי כבר לא בנמצא ולא איתנו: דוד בן גוריון, מנחם בגין, יצחק בן צבי, יצחק בן אהרון ודומיהם, ובלי קשר לעמדותיהם הפוליטיות/אידיאולוגיות. הדגש הוא על אורח חיים והתנהגות אישית צנועה ואפופת ענווה.

המנהיגים הללו (יש עוד רבים) 'נדחפו' על ידי הציבור לקחת את התפקיד, לעיתים בניגוד לרצונם החופשי. בזמנו קראו לזה 'דין התנועה'.

משבר המנהיגים החיים בראוותנות נמצא כמעט בכל מקום ואינו פוסח על אנשי דת, אנשי עסקים, אנשי חינוך ומורי הדרך של הדור.

נחזור ללפיד. האיש ברוך הכישרונות העיתונאיות, תרגם את אהדת הציבור לתשעה עשר מנדטים, ונדחף בעוצמה על ידי יועצים, שמסתבר והיה ביניהם אחיתופל או שניים.

המשוואה בה ככל שהכח שבידך גדול, כך אתה צריך לנהוג באיפוק, סבלנות וסובלנות, לא עמדו לנגד עיניו של לפיד. גם לא ענווה.

האיש שעט קדימה בעוצמה, גם כאשר הכיוון והמטרה היו שגויים.

לפיד מבחינתי משול למכונית יוקרה בעלת מנוע גדול וחזק הנוסעת ללא בלמים או בלמים חלשים. דינה של המכונית להתהפך בסיבוב הראשון, וזה מה שקרה ללפיד.

 

פוליטיקה חדשה

'הוריד' את המע"מ והטיס את מחירי הדירות

כלכלה זה לא קלקלה

כאדם בעל דעות ואמונות אני יודע מה אני רוצה. אני מניח שאמירה זו נכונה לרובנו (אפשר להציץ לראש העמוד…). אולם, במבחן המעשה מסתבר שחלק מאיתנו הולך ל'איבוד' ומושפע מדברים לא רלבנטיים. קוראים לזה 'כריזמה'. תופעת 'יאיר לפיד ותשעה עשר המנדטים' עוד תילמד ותחקר בחוגים למדע המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה כדי להבין כיצד אנשים ונשים רציניים בוחרים במישהו שאינו מבטא את רצונם המעשי. לא במילים, בהבנה ולא בביצוע המשימות.

כמו שלא יעלה על דעתו של מי מאיתנו ללכת לנגר או מסגר עקב שבר ברגלו, כך לא יעלה על הדעת לבקש מעיתונאי להיות האיש המשפיע ביותר במדינה בנושא כלכלה וחברה בתפקיד שר אוצר. עובדה.

מילא שלפיד לא מבין בכלכלה והוא חסר תעודת בגרות (פרשת הדוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן), אבל לדרוש ממנו שיקול דעת, אבחנה בין טוב לרע וקבלת החלטות, אחרי שישמע את אנשי המקצוע והיועצים הרלבנטיים, בוודאי. הדוגמא הבולטת, שהפכה גם ל'גרדום הפוליטי' של לפיד, חוק מע"מ אפס. לא נמצא ולוּ כלכלן מתחיל או סטודנט לכלכלה שנה א' שתמך בתוכנית ההזויה לפטור ממע"מ חלק מרוכשי הדירות.

הסבירו לו שהבעיה היא בחוסר דירות ולא במחיר הדירות, אבל האיש הלך עם ה'אמת' שלו והראש בקיר. היו ללפיד מספר 'חלונות יציאה' מהשיגעון, ובכולן הוא בעט. עד שנתניהו בעט בו החוצה מהממשלה.

מי שמשלם את מחיר השיגעון של לפיד הם צעירים תמימים שהאמינו למקסם השווא שהציג לפיד, ואם לא הבנתם, הרעיון של לפיד האיץ והטריף את מחירי שוק הדירות.

הלקח,שכל אחד יתעסק במה שהוא טוב בו ומבין בו…

 

 

חולות נודדים

זה נחמד לעשות קרנבלים לפני בחירות, אבל צריך לנהל מדינה אחרי. תחשבו על זה ברצינות.

אחת הבעיות המרכזיות של המערכת הפוליטית בישראל זה חוסר הלויאליות של המצביעים למפלגות ובגידתם של הפוליטיקאים במצביעיהם.

רבים הפכו את המגרש הפוליטי, הכנסת לסוג של ספורט לאומי. אתה משתחרר מצה"ל אחרי שנים, רץ לכנסת. אתה נזרק או נדחה ממפלגה שסיימה את חיי המדף שלה (קדימה) אתה נודד לבית מוגן אחר (פליטי קדימה ואריק שרון).

בגלל מספרם הגדול של התמימים בקרב המצביעים, יכולים פוליטיקאים לא מעטים 'לעשות סיבוב' בין מפלגות שונות, ולסיים את שירותם באפס תוצאות ועם נזקים קשים למדינה ומוסדותיה, ובעיקר לציבור.

מבלי להיכנס לפן האידיאולוגי ולמצע, צריך לשמר מפלגות בעלות מסורת ושורשים. לא יתכן שכל בחירות יצוצו מפלגות, חלקן הזויות שהבשורה היחידה שיש בפי חבריהן היא המילה "אני".

מפלגה כמו עץ צריכה שורשים הנטועים עמוק בציבור. מפלגה צריכה עוגני אחיזה חזקים כך שגם אם עובר עליה רעידת אדמה כמו: פרישת שרון וחבריו מהליכוד, עדיין המפלגה תעמוד ברשות עצמה. זה היה גם עם פרישת בן גוריון ופרס ממפא"י והקמת רפ"י בזמנו.

במחסן של ההיסטוריה יש מספיק דוגמאות שאני מקווה יעמדו הפעם מול עיניהם של הבוחרים ובהם: הדרך השלישית (אביגדור קהלני), מפלגת המרכז (איציק מרדכי), שינוי (לפיד האב) ועוד.

זה לא אומר שחייבים להיות משועבדים למפלגה כושלת מעין זו, ובהחלט אפשר להעניש אותה ולשלוח אותה לאופוזיציה, ובלבד שאפשר יהיה להפקיד את ההגה גם בידיו של מי שאתה לא מסכים עם דעותיו אבל סומך על כישורי ההנהגה שלו.

 

הסיוטים

ממה שהיינו עדים לו ביומיים האחרונים, נראה שהגיהינום רק התחיל.

– אמירות סלקטיביות של אמת של פוליטיקאים. מה שנוגע להצלחתי, אומר ואדגיש. ומה שעלול לפגוע בי, פשוט אעלים משומעי, כך ינהגו רוב הפוליטיקאים מהיום ועד הבחירות.

– היומיים האחרונים הוציאו מחלק מהשרים והשרות כמויות גדולות של מוגלה אשר הצטברה בחייה הקצרים של הממשלה. איך אפשר היה לחיות כל-כך הרבה זמן עם מוגלה, צריך לשאול אותם עכשיו.

– פרשנים וכתבים. זו מכה שלא כתובה. מילא אמירות, נבואות ותחזיות שאף פעם לא מתגשמות (תבדקו) אבל זה שיש מהם השׂמים את עצמם במרכז הדיון והפרשנות, והפוליטיקאים הם רק קישוט, כלי משחק, מוציאים אותי מדעתי.

שלא נדבר על ההתלהמות שלהם. תעקבו.

 

 

 

רק בלי אלימות, כי שקרים אי אפשר למנוע

יריית הפתיחה להצגה הטובה בעיר נורתה בשני כדורים, לפיד ולבני. ראש הממשלה הוציא את שׁד הבחירות מהקפאה ואת טירוף מערכת הבחירות לדרך לאחר שהגיע למסקנה שאינו יכול לסבול יותר את המצב המוזר בו חבריו לא מאפשרים לו לנהל את הממשלה כפי המקובל במינהל תקין.

…לא נדבר על העדפות פוליטיות כאלה ואחרות, אלא על מה שמסביב. האווירה ומערכת הבחירות.

ראשית, חייבים להוציא מהמגרש כל ביטוי לאלימות, מילולית או אחרת. אם יהיו כאלה שבכל זאת יקחו את החוק לידיהם, על המשטרה והפרקליטות להיות ערוכים לגדוע אותה מיד. המשטרה לעצור ולחקור והפרקליטות, להגיש כתבי אישום מיד.

הרצון של פוליטיקאים להיבחר מובן וברור, אולם הדרך אל הכנסת גם היא חשובה וחייבת להתנהל באופן שלא תפגע באושיות החברה והחיים התקינים.

אחת הבעיות הקשות בכל מערכת בחירות היא מה שאוהדים ותומכים מוכנים לעשות כדי להביא לבחירתו של מועמדם.

הכל טוב ויפה, חוץ מאלימות. הדבר הזה חייב להיות מחוץ לתחום.

נקווה שהפרומו שראינו השבוע עם היוודע דבר הקדמת הבחירות, אינו מראה על מה שצפוי לנו.

די לאלימות.

 

 

 

  

      

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad