היום ה-09 באוגוסט , 2021

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה 1.1.16

 

 

 

 

אולמרט מסרב ללמוד את הלקח

 

נקדים ונאמר, לא נשאב לפלפולים המשפטיים ומסת השקרים של אולמרט ופרקליטיו באשר לפרשנויות להחלטה להכניסו לשמונה עשרה חודשים. השופטים אמרו את דברם, והיתר זה 'קאלם פאדי'.

ים של מילים נשפכו לפני, במהלך ואחרי המשפט, וגם היום אחרי הערעור יש תחושה כבדה של חמיצות, אכזבה ובושה מהתנהלותו של אולמרט, ובעיקר עזות המצח והחוצפה שלו.

היהירות בה הוא וחבורת היח"צנים האגרסיבית שלו מפמפמים בתקשורת את דברי השקר, חצאי אמיתות ודיס-אינפורמציה ראוי שתהיה הנושא המרכזי עליו יתקיים הדיון הציבורי והלקח של מערכת המשפט, על כל ערכותיה.

המחזה סוריאליסטי, דמיוני בו גבולות החלום והמציאות מתערבבים ללא הכר.

יכול להיות שעל פי ספר החוקים (המחורר) והדין הפלילי צודקים שופטי העליון בזיכוי החלקי של אולמרט, אך העובדה הזאת עומדת לרועץ כאשר בדיעבד מסתבר שבמשפט אחד, עם אותן ראיות, המסקנות מתהפכות במאה ושמונים מעלות, כמעט. זה לא סביר, זה לא הגיוני ומשהו כאן רקוב.

החשש המקנן ממילא ששופטי ישראל הם בני אדם, במובן הרע של המילה, מטרידה ומתסכלת. מטרידה בגלל שהיא קיימת, ומתסכלת בגלל שאי אפשר לעשות דבר נגדה.

מדוע פעם אחר פעם שופטי ישראל, בשר ודם פוטרים עברייני צמרת מבני האֵלים, בעונשים מגוחכים, לא מידתיים, והגרוע מכל בעלי מסר מושחת ומשחית כלפי הנוער והציבור.

במילים חריפות יותר, אם אחרי כל מה שנחשף, עובדתית, בפני הציבור, ורף השחיתות המתוחכמת והמשומנת של אולמרט, זה מה שיש למערכת המשפט העליונה לגזור על העבריין, אז יימצאו כאלה שלא רק שלא יירתעו מעבריינות של שוחד, אלא יהיו מוכנים לקבל אותה כאופציה לחיים. מה לעשות, רוב הציבור הוא לא שופטי בג"ץ, לא משפטנים ולא קוראים להם אהוד אולמרט.

הטור הזה נכתב ביום שלישי בערב, ומיד אחרי מתן פסק הדין, אמרתי לחבר קרוב מיד אחרי הפסיקה, שאילו העונש היה נותר על כנו, שש שנות מאסר, צריך היה להעניק חנינה לאולמרט בשל האינטרס של הציבור שלא לחשׂוף את ראש הממשלה לשעבר, הנוצר במוחו כל כך הרבה סודות כמוסים ובעלי ערך למי שמסוגל לפגוע בו.

מה שיצא זה מבצע "שחיתות במבצע 1+1". והמבצע הזה לא כפוף לתקנון.

 

 

 

מעניין לעניין, ובאותו עניין, כמעט.

 

משטרת ישראל ועם ישראל זכו במפכ"ל חדש, משהו אחר ממה שהיינו רגילים אליו. בלי פוזות, הוא לא היה ניצב וגם לא הציב דבר. המפכ"ל, רוני אלשייך, סגן ראש השב"כ שכניסתו לתפקיד לוותה בסוג של מסע התבגרות ורק סמלי היה שאלשייך שבר את רגלו בדרך למפכ"לות. משנכנס רוני אלשייך לתפקיד הוא היה צריך לשבור את הראש בסדרה של החלטות לא קלות.

אני שמח שההחלטה הראשונה שלו הייתה בעניינו של ניצב רוני ריטמן מפקד להב 433 להחזירו לתפקיד לאחר שלא נמצאה תשתית המבססת את האשמות שניסתה קצינה מהיחידה לטפול עליו.

באומץ לב מיוחד נצמד המפכ"ל לעובדות ונתן ביטוי מעשי למושג שהצדק לא רק צריך להיעשות, אלא להיראות.

בכלל, הטרור המופעל כלפי בעלי תפקידים בסקטור הציבורי באמצעות הנשק הקטלני "הטרדה מינית" נחל כישלון בסיבוב הזה, ולא מתוך הקלת ראש בחומרת ההטרדות המיניות, אלא בגלל קדושת הנושא.

אנחנו נחשפים בשנים האחרונות למסע צייד וחיסול חשבונות של יריבים בארגונים ציבוריים שונים ודומה שהזילות והיד הקלה על ההדק באמירת משפט הפלאים "הטריד אותי מינית"  כלפי מי שהוא יריבך, די בה כדי לחסל חיסול ממוקד ווידוא הריגה של מי שהמשפט הזה נאמר כלפיו.

הפעם, לשמחת מי שהצדק חשוב בעיניו ולא רק השימוש הסתמי באמירה 'צדק', רווה נחת.

הסתבר, שמסכת התככים במשטרה, בעיקר בחלונות הגבוהים היא ברמה שגם התסריטאים של 'בית הקלפים' עדיין לא הגיעו אליה.

המפכ"ל אלשייך אפשר, בהליך מזורז יחסית, לבדוק את העניין ותוך שלושה שבועות מיצה את החקירה, כולל חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

וכאשר הסתבר שאין מניעה להחזיר את ניצב רוני ריטמן לתפקידו הוא עשה זאת, ועל כך כל הכבוד.

נ.ב אין בעמדה זו להקל ראש בדרך כל שהיא בעבירות מוסר ואחרות של בעלי שררה, כח ומעמד בכפופים להם, אלא באמירה בבדיקה כנה ואמיתית של טענות מעין אלה, ואם לא נמצא צידוק לחשדות, לא לפחד להחזיר ל'חשוד' את כבודו ומעמדו, טרם התלונה.       

 

 

ירו בו חץ מורעל

השבוע שמענו בתדהמה על הדחתו של יאיר רמתי ראש פרויקט חץ.

מניסיוני למדתי, שאינפורמציה המגיעה מגופים המוגנים במידה כזאת או אחרת מפני חקירה, צריך לקחת אותה בערבון מוגבל ובחשדנות.

הסיבה הרשמית שלוותה לידיעה על ההדחה (המשפילה)

דיברה על לקיחת חומרים מסווגים אליו הביתה במחשבו האישי.

עניין חמור לכל הדעות.

אבל… מי הם אותם חכמי חלם אשר גוזרים 'מוות' על 'עבריין' ועל עבירה מסוג זה?! האם לא נמצא אחד מבין מקבלי ההחלטה שניסה לאזן את התמונה ולומר שעל אף העבירה החמורה, לא צריך לכרות את ראשו של האיש ואת הענף עליו יושב ביטחון ישראל, בלי להגזים.

הפעם, ושוב על פי ניסיון העבר, יש חשש כבד שלא מספרים לנו את כל האמת ומנצלים את החיסיון וההגנה שגוף מעין זה מקבל בגדר 'פרה קדושה' שלא מערערים על החלטותיה.

אני רוצה להאמין שמישהו יתעשת ויבדוק שוב את ההחלטה וישלוף עונש אחר, זולת הוצאתו להורג של האיש שנמצא בחזית המלחמה הקיומית של מדינת ישראל בימים אלה.

נ.ב

עונש ההדחה יכול לבוא בחשבון רק אם מדובר בסוג של בגידה או הפרת אמונים הגובלת בבגידה.

 

 

שיכרון הכח וטיפשות המערכת

להיות יהודי זאת זכות ולא גזענות

אי הכנסת סיפרה של הסופרת דורית רביניאן לתוכנית הלימודים של תלמידי י"ב במגמת ספרות מוגברת, חשפה את הפן שלא הייתי רוצה שיהיה קיים אצל מי שמחזיק בידיו כח עצום, דוגמת שר החינוך נפתלי בנט.

אקדים ואומר. כאחד שמתנגד להתבוללות וחושב שלהיות יהודי זאת זכות ולא גזענות, אני חושב ששר החינוך גרם לנזק אדיר דווקא למי שחושבים כך. מי שיחליט להתבולל בעקבות ספר של מישהו, כנראה שהיה מתבולל בכל מקרה והספר זה רק התירוץ.

ולכן, בכלל לא מדובר בסוגיית ההתבוללות, אלא בדרך הלא חכמה בה מקבלים החלטות רגישות במשרד החינוך. שר החינוך לא אמד נכונה את מערך יחסי הכוחות בשטח ביחס שבין מי שחושבים כמוהו במגוון הנושאים שתחת אחריות משרד החינוך, ובין אלה המנצלים כל מעידה או החלטה שגויה שלו כדי לפצוח בפסטיבל הצביעות והטרור כלפיו וכלפי כל מה שהוא מייצג וקיבל לגיטימיות בבחירות לכנסת.

לצערנו, יש כאן מוסר כפול בו כל מי שאינו חושב יהודית, ישראלית ומסורתית תוקף ומנגח את אלה אשר קיבלו מנדט להנחיל ולהביא לידי ביטוי את מורשתו של עם ישראל, חזונם של הנביאים והאמת המציקה כל כך לאנשי העולם האחר, זה שמוכן לחגוג ולציין כל חג של אחינו הנוצרים אך בז ובועט בקודשי ישראל.

רק חבל שבנט הרים להם להנחתה מיותרת הפעם.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad