היום ה-30 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 25.09.2015


כדי להצליח מול הפורעים צריך רק לגבות את החיילים והשוטרים. זה הכל.

מערכות המשפט סירסו את החיילים והשוטרים, ועכשיו מתפלאים מהתוצאות


 

הסיפור עם מידיי האבנים, בקבוקי התבערה ומגלגלי הסלעים לעבר היהודים מזכיר את ההבדל שבין חכם לפיקח.

אומרים שחכם לא נכנס לצרה שהפיקח יודע לצאת ממנה…

התופעה הזאת קיימת כבר עשרות שנים ובוגריה חוגגים היום תארים של טרוריסט בכיר וארכי טרוריסט, חלקם בכלא.

אילו רשויות החוק והאכיפה לא היו מתחכמות וחשות כ'אני ואפסי עוד' ומחשיבות עצמן כמגה-חכמות, הן היו יכולות למגר את התופעה, ובלי קשר לוויכוח בחברה הישראלית אם לצאת מיהודה ושומרון או להמשיך להיאחז בהם.

מי שזוכר, התופעה הזאת צמחה ופרחה תחת מטריה חוקית של מדינת ישראל ורשויותיה בסדרה של פעולות, בעיקר בסירוס והפחדה של שוטרים וחיילים שהועמדו לדין ונענשו כאשר הגיבו כפי שאדם נורמאלי מגיב כאשר מנסים לרצוח אותו.

על כל חייל או שוטר שניצל עקב תגובה שהביאה לפגיעה ברוצח מיידה האבנים, הורתעו עשרות חיילים ושוטרים מהעונש שקיבל אותו חייל או שוטר.

הפרקליטות, בחסות היועץ המשפטי לממשלה דיכאה כל רצון להתגונן אצל אנשי כוחות הביטחון עד אשר נחשפנו לתמונות בהן חיילים ושוטרים מושפלים על ידי פורעים ערביים בכל מפגש ביניהם. החכמולוגים קראו לזה "איפוק" והפורעים ידעו את האמת, החיילים והשוטרים פוחדים להסתבך. עוז הרוח ויצר ההתגרות בחיילי ושוטרי ישראל רק הלך וגבר, והתוצאות העצובות בהתאם.

בניגוד לרוח צה"ל של חתירה למגע וטיפול במי שמבקש את נפשנו, יותר ויותר חיילים ושוטרים הרימו רגליים וברחו מהשטח בכל מפגש עם הפורעים.

כח ההרתעה נשחק עד דק, וזאת במקום לגבות אותם כפי שייעשה היום סוף-סוף.

 

עוד שני דברים כדי שהטיפול בפורעים יהיה יעיל.

הראשון לשבור את מצלמות השנאה והשקר והשני להכריז על כל רעול פנים כטרוריסט שביצע כבר את העבירה ודינו להיפגע.

 

 

גל הירש – הסיכול הממוקד

עכשיו תורך היועץ המשפטי לממשלה לענות לשאלה, מדוע טרפדת את מינויו של הירש למפכ"ל המשטרה?

עכשיו, אחרי שהצלחת אדוני היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, לסכל את מינויו של תת אלוף גל הירש למפכ"ל הממשלה, עכשיו חלה עליך החובה להציג בפני הציבור את הסיבות בגללן טרפדת את המינוי באופן ציני, קר ואכזר.

עכשיו תורנו אזרחי ישראל לקבל מכבודו תשובה פשוטה מדוע? על סמך מה?

הטענה שבמדינת ישראל השתבשו היוצרות והזנב מכשכש בכלב, קיבלה חיזוק (עוד חיזוק). סיפור הפרדת הרשויות כפי שלמדנו במדע המדינה הוא תיאורטי לחלוטין. במציאות לא השאירו ויינשטיין וחבריו כל זכר לסדר התקין שצריך להיות.

ושלא אובן שלא כהלכה. הייתי מאלה שמוחאים כף ליועץ המשפטי ולחבורת הצדקנים בתקשורת אילו היו מגלים מעשה או התנהלות אשר היו מונעים את מינויו של הירש למפכ"ל.

אני לא מאמין שיש מישהו שרוצה מפכ"ל לא ראוי לתפקיד החשוב והמשפיע הזה.

הזעם והתסכול הם על הדרך הנלוזה בה מתערבים בעלי תפקידים כמו היועץ המשפטי לממשלה בטרפוד מינויים בשירות הציבורי. האופן בו הם מתנהלים מעורר חלחלה ומזכיר את מדינות העולם השלישי, במהופך. שם הפוליטיקאים מושחתים כאן בעלי תפקידים עם אצטלה משפטית, רגולטורית ופקידים מתנהגים באטימות לב, ציניות ויהירות בלתי נסבלת.

גל הירש מאחורינו, לצערי. אולם הסבריו ותשובותיו של היועץ המשפטי עוד לפנינו ואני מקווה שהתקשורת תהיה מספיק אמיצה לתבוע הסברים מניחים את הדעת על מעשה הנבלה שנעשה לאיש נקי כפיים שבסך הכל הביע את הסכמתו להיות המפכ"ל הבא של ישראל.

 

 

חוצפה ישראלית

 

שיאי החוצפה, מסתבר קלים לשבירה בישראל. השיא החדש שייך לשלושה לשעברים, ולא תגידו מבכירי בניה של האומה אשר חרפו נפשם למען ביטחון ישראל, אלא שלושה אנשי קוקטיילים אשר ביצעו את תפקידם מטעם המדינה ולמענה בתנאי לוקסוס מעבר לים.

אני לא בא לפגוע בכלל אנשי השירות הדיפלומטי באשר הם, חלילה, אלא בשלושה עזי מצח, שגרירים לשעבר שהשתן עלה להם לראש ובדרך הם שוברים עוד מוסכמה ועוד מוסכמה.

דני דיין, איש רב פעלים, יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, קצין בכיר ועוד כהנה וכהנה, מונה לשגריר בברזיל על מכסת אנשים שמחוץ למשרד החוץ.

השלושה, שאין לי חשק אפילו להזכיר את שמם, פנו כתולעים מכרסמות בגזע האומה ופנו לנשיאת ברזיל כדי שלא תאשר את המינוי. הסיבה. האיש מתגורר בהתנחלות ודעתו שלא כדעתם על הפלסטינאים…

מרגיז עד לאן יכולים להידרדר בעלי פלוגתא כדי לחבל במי שמנהיג כרגע את המדינה. אחרי המלשינונים, עוכרי ישראל באירופה וארה"ב, המסיתים והמדיחים נגד ישראל (שאגב, חוץ מלתרום לאנטישמיות אינם משיגים דבר) מגיעים אנשי הקוקטיל והטוקסידו ומוסיפים רעל על מערכת היחסים הדיפולמטית של המדינה.

חוץ מלהקיא ולהוקיע אותם, לא צריך דבר.

 

 

 

חייבים לתמוך בחקלאים ובחקלאות,

לא בספסרים

כל הסיפור הוא בפערי תיווך, ובזה צריך להתמקד הטיפול

על עליית המחירים לפני החגים והשוד בחסות חגי ישראל נשפכו ים של מילים. על החזירות של חלק ממי שמוכרים פרות וירקות נמאס כבר לדבר, ובכל זאת..

לפני הכל וראשית לכל. החקלאים הם-הם הצדיקים של הסיפור הזה. הם הקמים בעוד לילה ויוצאים לשדות ולמטעים, הם אלה העובדים סביב השעון יום יום והם אלה שמשלמים את מחיר אהבתם לאדמה.

פשוט נמאס מהטריקים המעצבנים שעושים לנו לפני כל חג כדי להצדיק העלאת מחירים במאות אחוזים.

די נמאס כבר מיצר התאווה של מי שגורם לעליית מחירים מלאכותית, חסרת לב ונשמה, בעיקר כלפי מי שאין ידו משגת לרכוש את מצרכי החג.

המכה הגדולה שלנו הם המתווכים בשוק. הם קונים אלפי דונמים של ירקות ופירות על הקרקע והעצים, ומווסתים את כמויות ההספקה לשווקים והם אלה שקובעים את המחירים בלי שום קשר לשום דבר. חוץ מהקשר לתאוות הבצע והעניים הגדולות שלהם.

במשולש: חקלאים, צרכנים ומתווכים, שני הראשונים הם אלה ש'אוכלים' אותה, הם הפראיירים של שרשרת המזון, אבל הם גם אלה שהפתרון כולו נמצא בידיהם, אילו רק שיתפו פעולה פעם אחת, פעם אחת ולא יותר, כדי ללמד את המתווכים לקח לעולם.

פעם אחת צריכים הצרכנים להתאפק ולא לרכוש לקראת חג מסוים כל ירק או פרי שמחירו ישונה לפני החג ולוּ בעשר אגורות. רק פעם אחת צריך לוותר על עגבנייה, מלפפון או תפוח עץ עסיסי על שולחן החג.

תחושת הבטן שלי אומרת שמהלך כזה יצליח מעל ומעבר למה שחושבים, אם רק ינסו אותו.

ומה יעשו החקלאים כדי שלא יפגעו?! פשוט מאוד. יזמינו את עם ישראל לשדות ולמטעים וימכרו את תוצרתם בשטח, זה לא יהיה כמו שהם רגילים, אבל את הפירות האמיתיים הם יקטפו בהמשך.

 

 

   

 

 

 

ברברת רפאלי

 

לא היה מתאים יותר מבר רפאלי בימים שבין כסה לעשור כדי לתת ביטוי לתהום הרובצת בחברה הישראלית-יהודית באשר לערכים, לעיקר, התפל והפרופורציות בחיים.

יהודי, בימים אלה מוטרד מאלף ואחד נושאים, אם אישיים ואם כלליים ובראשם מה הוחלט בעניינו בשמיי מרומים. כמובן, מי שמאמין.

ההשתלטות הזוחלת של 'תרבות הכלום' שהכוהנת הגדולה שלה היא ללא עוררין בר רפאלי, פרצה את כל הגבולות והסכרים וטשטשה בין עולם השקר והאשליה לבין החיים האמיתיים.

בר רפאלי היא סוג של לפיד אחריו נוהים קרונות הריאליטי ומיני סמי האופיום להמונים בעזרתם האקטיבית של הטלוויזיה והמדיה השונה. יש להניח, שהיות ומי שמושכים בחוטי תעשיית האשליות הם גברים (לדאבון לב), הם גם יודעים מה בדיוק ממריץ את בלוטות החשק וההתעוררות אצל הגברים.

ממדיה של תעשיית הכלום הגיעה לאבסורד עם ההחלטה המטומטמת לסגור את המרחב האווירי מעל המקום בו תתקיים חתונתה של הגברת, ונבעה מהעובדה שאלה שאישרו את הבקשה היו חלק מעבדיה ונתינה של בר רפאלי. הם כמובן לא יודו בכך, אם תשאלו אותם כמו שמי שקודח מחום יכחיש את עובדת היותו חולה…

ושלא אובן שלא כהלכה. יש מקום גם ל'תופעת הכלום' מהסוג שמפיצה בר רפאלי במרחב הציבורי, למרות שזוהי נישה תרבותית המזינה את עצמה בערוצים לא מעטים בטלוויזיה ובעיתונות. אפשר לסבול את השטחיות של בר רפאלי רק שזה יעשה במינון ובפרופורציות ולא בפריים-טיים.

השר כץ החליט למנוע את סגירת המרחב האווירי, אולם שוב סגרו אותו. לא ייאמן.

 

הפעם זה לא בר, זו ברברת.

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad