היום ה-12 באוגוסט , 2020

Select your Top Menu from wp menus

לא כולם בעד עלייה להר מירון בל"ג בעומר

ביום רביעי הקרוב, כבכל שנה, צפויים לגדוש המוני מבקרים את מירון בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי. לעיתים נראה שהעלייה למקום בתאריך הזה נכתבו בעשרת הדיברות, שכן בעיני רבים העלייה למירון בל"ג בעומר נראית מובנת מאליה, וחלק מההווי הדתי המוכר, אך מסתבר שבפועל, לא ממש ברור מאליו שיש לעלות לציון הרשב"י דווקא באותו היום. פוסקים רבים קראו למאמינים לעלות בימים אחרים, כיוון שבשנים האחרונות, ואפילו בעשורים האחרונים, רבו במקום בעיות הצניעות, ולכן רבים נוקטים בכלל "שב ואל תעשה עדיף".

הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב ב"יביע אומר" (בעריכה קלה): "יום ל"ג בעומר הוא יום שמחה וחדווה לכבוד התנא רשב"י. שהוא יום ההילולא של רשב"י… ויש לזה סימוכין בפוסקים, ולכן נוהגים לערוך לימוד בליל ל"ג בעומר במניין, וללמוד שבחי רשב"י המפוזרים בש"ס ובזוהר הקדוש. ומנהג יפה הוא. ויש נוהגים ללכת על קבר רשב"י במירון. וההולכים למירון יתרחקו מקלות ראש וכדומה, ובמקום גילה שם תהא רעדה. ובזמננו טוב יותר לבקר אצל ציון קבר רשב"י בזמן אחר, כי בעוונותינו הרבים בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום זה בל"ג בעומר. ומלבד כל זה יש נוהגים לשחוט שם בהמות ולאכול, מבלי לבדוק אם השוחט הוא בר סמכא, וגם רבו המכשולות בעניין הניקור מחֵלֵב דאורייתא שהוא איסור כרת, ושומר נפשו ירחק משם ביום זה. וימי פטירת שאר צדיקים אינם ימי שמחה כיום ל"ג בעומר, אלא הם ימי תענית וצער".

ב"יחווה דעת" כתב הרב עובדיה גם כך: "יש נוהגים לקחת את ילדיהם הקטנים שהגיעו לגיל שלש שנים למירון בל"ג לעומר כדי שיסתפרו תספורת ראשונה, בשמחה ובשירים סמוך לקברי התנאים הקדושים רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו. ויש סמוכים למנהג זה מדברי המקובלים. ואף בבית הכנסת מותר לעשות כן. ברם, בזמן האחרון שאין הצניעות נשמרת במקום הקדוש אשר במירון, בל"ג לעומר, שומר נפשו ירחק מהם, ושב ואל תעשה עדיף".

מדובר בטקסטים שנכתבו לפני שנים רבות, אך גם כעת, באתר "הלכה יומית – מפסקי הרב עובדיה", המנוהל על ידי נכדו של הרב, נאמרים הדברים, אם כי בצורה מרומזת יותר. כך מופיעים הדברים: "יש שנהגו לעלות לקברו של רבי שמעון ביום ל"ג לעומר, ולהרבות שם כמה שניתן בתפילות ותחנונים וקריאת פרקי תהלים. וכבר אמרו רבותינו (בבבא בתרא דף עח ע"ב), בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה. כלומר, על כל אדם לחשוב ולהתבונן לפני שהוא עושה מעשה, עד כמה מעשיו נכונים לפני ה'. ועל כן כל אדם לפני שיחליט לעלות ביום ל"ג לעומר לקברי הצדיקים, יחשוב ויתבונן היטב, אם כדאי הדבר מכל הבחינות, שלא יצא שכרו בהפסדו".

אם לסכם, מדובר על פי הרב עובדיה זצ"ל במקרה קלאסי של "יצא שכרו בהפסדו". כלומר, למרות העניין בביקור בקברי צדיקים ביום פטירתם, למרות המעלות הגדולות של רבי שמעון בר יוחאי, ולמרות שמדובר במנהג שהשתרש באופן די עמוק, הרב עובדיה ראה גם את הצדדים הנוספים של המטבע, ובשל בעיות הצניעות בעשורים האחרונים, הערבוב בין הגברים לנשים בחלק מהפעמים, וגם בעקבות בעיות השחיטה שהוא מתאר, עדיף לנקוט ב"שב ואל תעשה עדיף". כמובן שהשורה התחתונה היא לא איסור לעלות, אלא שמומלץ יותר לפקוד את ציונו של רבי שמעון בר יוחאי במועד אחר, על מנת ליהנות מהיתרונות בלבד – ולא להסתכן בבעיות שעלולות להיווצר. אך כמובן שלכל אדם יש הסתכלות אינדיבידואלית וכל אחד מכיר את עצמו ויודע את פועלו במקום ולאור כל האמור ישקול את הגעתו בלילה.

 

מי היה הרשב"י?

רבי שמעון בר יוחאי נולד בגליל כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, והיה אחד מהחכמים המרכזיים בתקופתו. בגמרא הוא מוזכר כאחד מהאנשים הקרובים ביותר לרבי עקיבא, וכאחד מחמשת התלמידים שנותרו לרבי לאחר ש-24,000 תלמידיו נפטרו במגיפה.

בתקופתו של הרשב"י ארץ ישראל הייתה תחת השלטון הרומאי, שהטיל גזירות קשות על העם. רשב"י היה אחד מהמתנגדים החריפים ביותר לשלטון הזר. באחת ההזדמנויות בהן נשא דברים קשים נגד השלטון, אחד השומעים הלשין על רשב"י, והרומאים דנו את רשב"י למוות. מתוך חשש לחייו, הוא לקח איתו את בנו אלעזר וברח להסתתר במערה בפקיעין, שם שהו במשך 13 שנה.

לפי המדרש, הם התקיימו בזכות עץ חרוב שצמח באופן ניסי במערה ומעיין מים שנבע בתוכה. במהלך השנים הארוכות במערה, רשב"י ובנו היו לומדים כל היום תורה. כדי שבגדיהם לא יתבלו, הם היו שוכבים ערומים ומכוסים בחול, ורק כשקמו להתפלל היו מתלבשים. על פי מסורות שונות, בשנים אלה רשב"י גילה את תורת הנסתר והקדיש עצמו להתעמקות ברזי התורה.

12 שנה אחרי שרשב"י ובנו נכנסו למערה, הם קיבלו את הבשורה שהקיסר נפטר. הם יצאו מהמערה, הסתכלו מסביב על המתרחש בעולם, על האנשים שעובדים בשדה, ונחרדו. הם, שהיו בתוך במציאות רוחנית 12 שנה, לא היו יכולים להכיל את עובדה שעולם כמנהגו נוהג. כמו שהגדיר זאת רשב"י – "מניחין עסק התורה, שהיא חיי עולם, ועוסקים בחיי שעה!" המדרש מספר שכל מקום שהסתכלו עליו, עלה באש, עד שיצאה בת קול ודרשה מהשניים לחזור אל המערה בטענה "לשם מה יצאתם, להחריב את עולמי?" בעקבות כך, רשב"י ובנו חזרו למערה להירגע. כעבור שנה נוספת, כשיצאו וראו שבני ישראל עסוקים גם במצוות, הם נרגעו והחליטו להשתלב בחיי העולם.

לאחר צאתו מהמערה נדד רשב"י בגליל והרביץ תורה בישוב היהודי. ספר הזוהר, ספר היסוד של תורת הקבלה, מיוחס לרשב"י שכתב אותו לאחר שיצא מהמערה אסף סביבו חבורת תלמידים וכתב את הזוהר.

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad