היום ה-21 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

מה ספר תהילים אומר על הטילים של החמאס?

הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו שליט"א הביא בהרצאתו האחרונה ציטוטים רבים מספרו של דוד המלך (גיבור ישראל), תהילים, המתייחסים לכאורה למילה חמס, אך מפליא לגלות כמה הם רלוונטיים לארגון הטרור מעזה, וכן למבצע צוק איתן.

"המלחמה שלנו היום ב"צוק איתן" היא מול החמאס", אומר הרב אליהו, "השם "חמאס" הוא לא שם שהיהודים המציאו לערבים הללו, אלא שם שהם בחרו לעצמם (ראשי תיבות של "חרכת אל-מ קאומה אל-אסלאמיה"). השם הזה מוכר לנו מספר בראשית בהקשר מאוד שלילי, "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס". אונקלוס מתרגם: "ואתחבלת ארעא קדם, ואתמליאת ארעא חטופין", כלומר, הארץ נחבלה לפני האלוקים, והייתה מלאה בחטיפות.

דוד המלך מלמד אותנו כי השם הזה הוא לא רק שם של מידה רעה. זה שם של אנשים. יש "אנשי חמס" ששונאים "שנאת חמס". יש גם "ארץ חמס" ויש להם אוהדים, "אוהבי חמס". דוד המלך מתפלל כנגד קליפת החמס הזאת על כל מרכיביה ב-12 פרקים בתהלים, ומזכיר אותם 14 פעמים.
חז"ל אומרים כי פרקי תהלים נאמרו על-ידי דוד המלך ברוח הקודש והוסיפו שמי שמתבונן בפרקים אלו יראה כי הדברים שהוא כתב לפני שלושת-אלפים שנה מכוונים באופן מפתיע גם להתנהגות החמאס בימינו.

 

בפרק ז' מדבר דוד המלך על האויבים והצוררים שלו ושל עם ישראל. בסוף המזמור הוא מדבר על דרך פעולתם של העוסקים בחמס, ומזכיר כי מלבד החרב והקשת הוא יורה חצים של כלי מוות דולקים (הכוונה לטילים): "אִם לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ: וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל".
עוד מזכיר דוד המלך, כי האויב הזה משתמש נגדנו בתעמולת שקר. "הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר". הוא גם מזכיר כי האויב הזה חופר בורות ומנהרות להפתיע ולהפיל אותנו בפח. דוד המלך מתפלל ואומר, כי המנהרות של אנשי החמס יהיו קברם: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל". באותם כלים שבהם הוא משתמש נגדנו, הוא ייפול: "יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד".

פרק י"א הוא עוד פרק שדוד המלך מתפלל בו על החמס. הוא מזכיר בו את אהבת האויב הזה, לירות בקשת על חפים מפשע באמת. "כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר, לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב". אין לו שום יומרה לכוון דווקא על חיילים או לוחמים. הוא מכוון דווקא על נשים וילדים.
בפרק זה אומר דוד המלך כי אלוקים שונא גם את החמס וגם את "אוהבי החמס". "ה' צַדִּיק יִבְחָן, וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". בסיום הפרק הזה מתפלל דוד המלך ומבקש כי אלוקים ימטיר על אותם רשעים ואוהבי חמס "פחים אש וגפרית" מן השמים: "יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם". מילים שמקבלות משמעות מיוחדת בימים אלו.

 

שנאת דם

בפרק כ"ה מדבר דוד על השנאה העזה של החמס לעם ישראל. בימינו זה מתבטא בכך שהם ממשיכים להעליל על עם ישראל, כגדולי האנטישמים בכל הדורות, שהוא מערב דם של ילדים במצות. הם מכריזים בפה מלא על רצונם להשמיד את עם ישראל ולגרשם מכל אדמת ארץ-ישראל. על כן אומר דוד המלך: "רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי" (תהילים כה יח)

 

עם השקר מול עם הנצח

בפרק ל"ה מבקש דוד המלך מהקב"ה הגנה מפני עדי חמס שממציאים שקרים בעזות. "יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי". כולנו זוכרים את "עדויות" אוהבי החמאס שהעידו בפני ועדת גולדסטון והכפישו את עם ישראל בפני העולם. כנגדם מבקש דוד המלך הגנה מאלוקים.
עיקר הצער של דוד הוא בכך שהם משיבים רעה תחת טובה. אנו דואגים להם ונותנים להם אוכל, חשמל, כסף וחומרי בניין, והם מחזירים רעה תחת טובה.

 

סכסוך פנימי

בפרק נ"ה מתפלל דוד המלך על אנשי החמס שיתפרדו ויסתכסכו בניהם. שהשנאה הגדולה שבלבם לא תהיה מופנית כלפינו, אלא לסכסך ביניהם בחינת "וסכסכתי מצרים במצרים". ממש כמו שאנו רואים היום בעיראק ובסוריה, שהם מכלים את עצמם. שיהיה כך גם בין אש"ף ובין חמאס. בין השיעים לסונים. "בַּלַּע ה' פַּלַּג לְשׁוֹנָם, כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר". לא משנאתנו אותם, אלא מהרשעה והחמס שהם מביאים לעולם. בפרק זה מלמד דוד כי הכוח הרוחני שיכול עליהם הוא התפילה

פרקים ע"ג-ע"ד בתהלים הם מזמורים של אסף, מהלווים המשוררים בבית המקדש. בפרק ע"ג מזכיר אסף את בטלנותם וטפילותם של אנשי החמס שנתמכים בכספים של אומות אחרות וצוברים הון על חשבונם ועל חשבון בני עמם. "בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ". הוא מדבר על גאוותם של אנשי החמס. "עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה". מדברים גבוהה-גבוהה, כאילו הם נלחמים בשם אלוקים. "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ".

הפרק האחרון שבו מזכיר דוד המלך את החמס, הוא פרק ק"מ. בפרק זה מזכיר דוד את החמס שלוש פעמים וקורא להם רעים ורשעים, אע"פ שהם מתראים כמו אוהבי ה' וכמו עובדי ה'. בתחילה דוד מזכירם: "חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי". אחר כך אומר: "שָׁמְרֵנִי ה' מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי". וכידוע רשעים גרועים מרעים.

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad