באופן מאוד צפוי אנחנו נשאבים לעסוק בכל נושא, פרט מאשר לעסוק במה שקורה כאן מתחת האף שלנו. ידיעות עקשניות מספרות לנו שארגון החיזבאללה מצמיח ראשי ארס וזרועות הרג לפגוע בכל מה שקשור לישראל היהודית. בעוד כאן עסוקים ראשי מערכת הביטחון בתקיעת מרפקים זה בצלעותיו של זה, נשיא סוריה ונשיא אירן מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם ומחמשים את מחבלי החיזבאללה במיטב הנשק האנטי אווירי, טילים ורקטת ארוכי טווח. אין בדברים הללו כדי להרפות ידיים או חלילה להכניס מורך לב. ממש לא. הרצון לנהוג כפי שמצפים מבן אדם, הוא המניע לכתיבת הדברים והעלאתם להתייחסות ציבורית. אחרת מה אנחנו, בני האדם שונים מיתר בעלי החיים, אם לא בחשיבה והסקת מסקנות?! הידיעות על ההתחמשות המואצת של החיזבאללה, והתגובות המרגיעות מזכירות עד כדי צמרמורת את ההתנהגות השחצנית של ראשי המדינה והצבא בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה. כל מה שראו תושבי מטולה, קריית שמונה וישובי הגדר לא נעלם מעיניהם של מקבלי ההחלטות, בהבדל אחד. אנחנו האנשים מן השורה חשבנו שצריך לעשות משהו. ואילו הם אמרו 'לא צריך להתייחס אליהם, הם סתם מדברים'. היתר שייך להיסטוריה ולמצבות שמונחות על מיטב הבנים והאזרחים שלנו.
חברים יקרים. איני מחזיק מעצמי כידען גדול באשר ל'מה צריך לעשות'. קטונתי מלתת עצות מעשיות. אולם, התחושה שהמלך הוא עירום לא מרפה ממני. החיזבאללה לא הפסיק לרגע מלהפר את הסכם 1701. לפעמים נדמה שהוא עסוק רק בלהפר את ההסכם וכמה שיותר. יש יותר מאשר צפייה שהאחראיים על ביטחונה של מדינת ישראל, ובמקרה הזה שר הביטחון אהוד ברק יתעסקו עם הנושא החיזבלאי וביתר הנושאים שנוגעים לביטחונה של המדינה ומוכרים לשר הביטחון ולחבריו במערכת הביטחון יותר מאשר לנו האזרחים מן השורה. אין יום שלחץ הדם לא עולה למשמע החדשות בהן שר הביטחון מצליח להרגיז בלי מאמץ מיוחד. נדמה שהאיש עסוק בבדיקה שגרתית של מערכת העצבים שלנו ואת כושר השׂיבולת שלנו. פעם הוא דוחף את רעייתו לשורת המכובדים בעצרת האו"ם בניגוד לפרוטוקול, וגורם לרבים להסמיק מבושה. פעם הוא אומר בנחישות ובתקיפות שהוא לא מכיר את בועז הרפז ומיד שולפים לו מכתב המלצה שכתב וחתם בכתב ידו עבור אותו הרפז. הוא שותף לטענה של אישתו נילי שלא ניתן למצוא את העובדת הפיליפינית וגם מצפה שנאמין לאחד ששם את ידו על רבי מרצחים הרחק מגבולות המדינה במבצע 'אביב נעורים' בבירות. מבוכה, זאת התחושה שמלווה רבים ביחס להתנהלותו העכשווית, ומטעמי הגינות אפילו לא נזכיר כאן את בעיותיו האישיות-פוליטיות עם חבריו במפלגת העבודה ברוורמןהרצוגבןסימוןיחימוביץ'פואדשמחון.
גם הפעם נסיים בתקווה שמישהו במערכת הביטחון עומד על המשמר ומוכן לנטרל בזמן את החיזבאללה ברגע האמת. ואם גם אותו אחד אינו עומד על המשמר, אזי אנחנו באמת בצרות.
