היום ה-30 בינואר , 2024

Select your Top Menu from wp menus

הצדיקים הטהורים

בספרו "ערפילי טוהר" כותב הרב קוק:
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה".  (מנחם תדגיש את זה בבקשה)

כמעט מאה שנה חלפו מעת שדברים אלו נאמרו ועלו על הכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שהשבוע חלה ההילולא שלו (ובשבוע הבא תאריך הלידה).

הרב מחדש לנו שצדיקות אמיתית איננה מתבטאת בדיבורים, אלא במעשים. אנשים שקובלים (מתלוננים) יש בכל מקום, צדיק אמיתי הוא אדם שעושה – כאשר הוא רואה מקום שנעשה עוול הוא עושה צדק כנגד. כאשר הוא עושה זאת הוא משפיע את השפעתו הגדולה הרבה יותר מכך שיבוא ויצעק על הרוע. אם יש מקום של רוע בעולם איננו צריכים להצטרף לרוע ואיננו צריכים לצעוק כנגדו, עלינו להשתדל ולהוסיף טוב וכך הדבר יפעל את פעולתו.

צדק צדק תרדוף, אך תדרוש

אביא סיפור אישי, שממחיש עד כמה המשפט נכון. אך לפני כן, ולמען הסר ספק, הסיפור הוא על מקרה משמעותי שקרה לי בחיים, אך אין הכוונה חלילה להציג עצמי כמשהו שאני לא, אלא על דרך נכונה שסללה את הדרך לדרך המלך.

זה קרה לפני 12 שנים. התקבלתי לחברת "שמיר אופטיקה" בקיבוץ שמיר, עוד לפני שהפכה למעצמה (ובצדק). אחרי קריירה צבאית, ועבודה ב"אלביט מערכות" ותעשייה בטחונית, הגעתי לקיבוץ פסטורלי ורגוע. "תזהר מהם, שהשבילים בקיבוץ לא יטעו אותך. יש שם שונאי דת, הם שמו"צניקים", הזהירו אותי מכרים. "אין להם דין ודיין. בתור דתי אתה נכנס כסוג ב'".
האמת שחששתי. הרי למה לי להיכנס למיטה חולה? ניגשתי להתייעץ עם הרב רפאל סבתי שליט"א שאמר לי בחוכמתו "אדרבא, דווקא שם אתה יכול להשפיע. תבוא עם חן, בנחת, בצורה לא מתלהמת, ואתה כבר תשפיע עליהם". לאחר מכן, קיבלתי את ברכתו של ר' דוד אבוחצירא ויצאתי לדרך. עוד לפני כן כשהגעתי לראיון עבודה שמתי לב שאין מזוזות באף משרד, ובוודאי שלא בכניסה הראשית, "זה מתוך אידיאולוגיה", אמר לי אחד העובדים.
הסבירו לי במעמד החתימה שהעובדים אוכלים בחדר אוכל של הקיבוץ (לא כשר), ולשומרי הכשרות יש חדר קטן עם אוכל מקייטרינג, אך בסוף הארוחה צריך לשטוף כלים. האמת, שתמרור האזהרה של "סוג ב'", כבר הונף לי מול העיניים, אך זרמתי. האמת, שעוד בטרם הגיע תורי לשטוף כלים, "הגזירה" בוטלה, ונרכש מדיח כלים.
חודש אחרי תחילת העבודה, העובדים יצאו ליום כיף מטעם החברה. בתוכנית – מפגש בוקר, טיול ג'יפים, קייאקים, ומסעדה לארוחת צהריים. התאריך היה השבוע שחל בו ט' באב. לא רציתי להיות מתריס, לכן הגעתי למפגש בוקר, (כולל א. בוקר משותפת וכו'), ומשם פשוט הלכתי לבית.
יום לאחר מכן, ניגשה אליי מנהלת משאבי אנוש של הארגון ואמרה "שמעון, איך זה שלא ראיתי אותך אחרי המפגש בוקר?". הסברתי לה בנחת שהייתי צריך לחזור לבית. כשהתעקשה להבין למה, הסברתי לה בנימוס ועדינות, שהתאריך הזה הוא בעייתי לטיולי ג'יפים, שבקייאקים לא ממש צנוע באוגוסט, ושלמסעדה אין כשרות. היא הייתה בהלם, הרגישה ממש לא נוח, והתנצלה מעומק ליבה. הסברתי לה שהכל בסדר מבחינתי, והיה ניכר שהשקיעו הרבה. בנוסף, אמרתי שבתור דתי (כמעט יחיד), איני מצפה שיקחו את הצרכים והרצונות שלי בחשבון, ואני פשוט אגיע לאן שאוכל.
שבוע אחרי, במקרה או שלא, נקנו 120 מזוזות והתוקנו בכל החברה. שבועיים אחרי, קנו מדיח כלים, כך ששומרי הכשרות (15 בסה"כ), לא יצטרכו להרגיש יותר לא בנוח.
מאז לפני כל אירוע, היתה מגיעה מנהלת משאבי אנוש אליי למשרד, ושואלת האם התאריך אפשרי, האם המקום כשר ועוד שאלות שמגיעות מחוסר הבנה, אך עם רצון גדול להטיב עם האחר.
זה הגיע עד כדי כך שיום אחד אני נכנס למשרד ורואה בונבוניירה גדולה עם מכתב ברכה בו נכתב "תודה על כל העזרה והסיוע בהבנת הצרכים של העובדים הדתיים".
הקסם הוא שגם אחרי שהיא עזבה, היא תדרכה את היטב את הבאות אחריה, והן המשיכו ואף שדרגו את ההבנה. חשוב לציין שהכל נעשה בשמחה, מאור פנים והמון המון רצון טוב.
עם פתיחת הרצון הטוב, נפתחו הלבבות. עד כדי כך שהיו לנו שני מניינים של מנחה, שני חדרי אוכל כשרים (כשלפחות חצי אוכלים בחדר אוכל הכשר), ואף כשהייתה בעיה גם ההשגחה של הקייטרינג, מיד הוא הוחלף.
באופן כללי שמיר אופטיקה היו אוהבים מאוד "לפנק" את העובדים. מתנות, גלידות באמצע היום ושאר בונוסים טעמים היו בשגרה. תמיד, אבל תמיד טרם סגירת ההזמנה היו פונים אליי לבדיקת "נתונים". בחנוכה היו מדליקים נרות חנוכה מידי יום בלובי, ואף במסיבות חנוכה, היו מדליקים ברבים, עם ברכה ושירים. אפשר להוסיף ולספר בלי סוף על רצון טוב, חיבור אמיתי ואהבת הזולת שהיה במקום המיוחד הזה. אך בואו רגע נחשוב מה היה קורה אם היה מוקם איזה ועד דתי שדורש בכח את הצרכים שלו?! מה היה קורה אם כל הזמן היו תלונות על הרשעות של החילונים כופרים ועל הבורות והבערות שלהם?! התשובה היא קטסטרופה, לחץ, מתח, וכנראה שמפלס הדתיים בחברה היה יורד (הגיע כבר לעשרות), משני הצדדים.

לסיכום, זו דרכה של היהדות – להשיג את הטוב ע"י טוב ולא ע"י השליליות,  וזה בדיוק מה שהרב קוק אומר לנו, עזבו את הרע, תעשו טוב ותראו שהכל מסתדר לבד.

 

זמני סליחות בעיר

"אחוות לוחמים" – מלון הצפון לחיילים – 00:30
כולל כה לחי – 00:30, 05:15
"הקריה הצפונית" – 00:20
בית כנסת "מגן אברהם" – 04:10
בית כנסת "הכנסת אורחים" – 04:10
בית כנסת "חלקת יואב" – 04:15
בית כנסת "מגן דוד" – 04:30
"יהודה הלוי" – 04:45
"אלי כהן" – 04:50
כולל "מערת עדולם" – 05:00
בית כנסת האר"י – 05:05 (בימי חמישי מתקיים ב-00:30)
בית כנסת "יד לאחים" – 06:45
בית כנסת "חברת הזוהר" – 17:30
בית כנסת " שערי רצון " (הודים) – 17:30

מצאתם טעות? יש לכם מה להוסיף? נא לשלוח הודעה ל: 0543207251 ולעדכן

 

'כולל' הכל

כולל פנסיונרים של ישיבת ההסדר מתרחב ופותח את שעריו לעוד ועוד גימלאים (כיום יש 25) שרוצים ללמוד תורה בנחת, בסביבה נעימה ועם הרבה יראת שמיים. אז חוץ ממיזוג, כיבוד עשיר ואוירה טובה, יש גם לו"ז מגוון בין השעות 9:30 ל-12:00, הכולל מידי יום לימוד משנה ומסכת ברכות, וכן שיעורים משתנים עם הרבנים: הרב צפניה דרורי, הרב קירשטיין, הרב שכטר, הרב זנד, הרב חיים רז, ר' משה ישראלי, הרב אמיתי. הנושאים מגוונים וכוללים: גמרא ברכות, תנ"ך, הלכה, צורבא מרבנן, פירוש אבות להרמב"ם, חסידות, מידות, פרשת השבוע ועוד.

מוזמנים להגיע. לפרטים – הרב ראובן שכטר – 052-6070399 , או הרב גבי מוטי – 054-9493306

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad