הוצאות בית הנשיא ולשכת ראש הממשלה ושאלת העניים
בעודי אפוף באווירת החג הנפלא שזה עתה עבר אותנו, וכבר צריך לחזור לחולין ולהכנת העיתון שיצא בעוד יום.
כותרות ראשיות 'מבשרות' על מיקומה של ישראל במפת העוני העולמית (אחרי ארצות הברית) ומעיון בתוכן הכתבות עולה שהנתון לא ממש חדש אלא נכון לשנת …2010, שחלפה עברה לפני שלוש שנים.
זה שיש עניים בישראל, זאת לא חדשה ורצוי שגם לא הייתה. זה שעיתונים, עיתונאים ועורכים מנסים ליצור סדר יום התואם את תפיסתם הפוליטית, גם זה לא חדש.
אבל, זה שהם לא מציינים בצורה כלשהי את נטיתם/דעתם בצורה ברורה, צריכה להדאיג את הקורא, אותי אותך, כולנו.
המהלך התקשורתי הבא להשחיר צד אחד של הפוליטיקאים ולצייר את הצד השני בצבעים ורודים עם פס כסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא.
ושלא אובן לא נכון. ליבי ליבי עם הנפגעים חסרי הישע והגנת הועדים הגדולים ובראשם עיני. את דעתי על החלוקה השערורייתית של נטל המיסים הבעתי לא אחת. על כך שהחזקים ממשיכים להשמין והרזים תיכף ייעלמו, גם כתבתי.
אבל, כאשר יש מי שמנצלים את המצב בציניות רק כדי לתקוף את ראש הממשלה (יש מקום לביקורת גם כלפי ראש הממשלה), זה צריך להדאיג אותנו.
כי מה קורה בפועל?! במקום שאנחנו האזרחים הנפגעים העיקריים מהמכות נתגונן כנגד הגזירות, אנחנו נשאבים לדרך בה מובילים אותנו המסיטים בתקשורת.
הנה דוגמא. בימים האחרונים קמה סערה ציבורית נגד הוצאות הלשכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני מניח שכמו בכל מקרה, ניתן גם כאן לצמצם ולחסוך והאמת נמצאת איפה שהוא באמצע. התקשורת הגיעה לרמת שיסוי בה הכל מותר. לצד העובדות היבשות, נמצאו הטיות לא מעטות, חלקן זדוניות, רק כדי להשיג שתי מטרות בעת ובעונה אחת. לפגוע בשנוא נפשם נתניהו ולמנוע מאיתנו לטפל בגזירות ובמכות שמנחיתים עלינו כמו גשם. כי תחשבו לרגע. גם אותם עיתונים ובעליהם משתייכים לאלפיון העליון, ולמה שעל הדרך לא ידאגו לאינטרס שלהם?!.
בעוד התקשורות מעסיקה את עצמה ב'טיפול' בהוצאות לשכת ראש הממשלה, מתפרסם שההוצאות של לשכת נשיא המדינה מגיעות לכדי 63,000,000 שקלים. הגבוהה בכל הזמנים.
בואו נלך בסגנון שמבקרים את הוצאות לשכת רה"מ ונגיד "זו שערורייה. בסכום הזה אפשר להאכיל אלפי ילדים רעבים" או "מה פתאום מוציאים כל-כך הרבה כסף על לשכת הנשיא, זהו תפקיד ייצוגי" או "מי בכלל צריך את מוסד הנשיאות נשיא?".
אתם מבינים שאיני מסכים עם כל מה שכתבתי, וזו הייתה רק דוגמא לדרך בה משתמשים עיתונאים ואינטרסנטים פוליטיים בנתונים מן הסוג הזה.
דעתי היא, שראש ממשלה, כמו כל בעל תפקיד הניזון מהקופה הציבורית, חייב לנהוג בצניעות מרבית, לא בסגפנות, בצניעות ומתוך רחמים על כספו של משלם המיסים.
מותר, צריך וחובה לבקר ולבדוק כל הוצאה והתנהלות כספית של בעל תפקיד ציבורי, מתוך ידיעה שבמקום שאין שקיפות יש תנאים לשחיתות.
ולכן, הגיע הזמן שגם האזרח מן השורה יפסיק להיות קיר שמחזיר את הכדור שנזרק אליו בלי לעצור, לחשוב, לנתח ולקבל מסקנות.
העולם הנאור, החמצן של אסד ונסראללה
אזרח ישראלי, ציוני-יהודי, זה שאיכפת לו מהמדינה, צריך לשמור על מידה רבה של שפיות בימים מטורפים אלה.
לפי מה שהתקשורת (עדר?!) בחרה לעסוק בו בשבועות האחרונים, נראה שאנחנו חיים סבבה. פתרנו את כל הבעיות הביטחוניות שלנו ועכשיו מה שנותר לנו זה לשבת על כוס קפה ולדבר על מזג האוויר…
האיומים על מדינת ישראל, ובפרט על החלק הצפוני, הולכים ומתגברים בקו רציף כלפי מעלה. השחקנים הראשיים נמצאים כאן מעבר לגבול (אסאד ונסראללה), וכל עוד השחקנים החזקים באמת נשיא ארצות הברית וראשי הממשלות של בריטניה, גרמניה וצרפת, יעטו פני פוקר ולב של אבן על המתרחש שם, הזנב של הכלב יכשכש בכלב.
לישראל יש גם את האופציה שלהשאיר אותם להתבשל במיץ של עצמם, או במילים לא מכובסות, שיהרגו אלה את אלה.
מילים מזעזעות, אבל כאשר אתה מבין שאין כאן מצב שהאויב של האויב שלך הוא הידיד שלך, ושני הצדדים, אם רק תינתן להם ההזדמנות, "יטפלו באויב הציוני", אתה 'מחכה' שמדינות העולם הנאור יעשו משהו, על פי נאורותם..
אבל איפה?! זה אותו עולם שלא ראה ולא שמע על השואה שלנו העם היהודי. זה אותו עולם שלא התערב בביאפרה (זוכרים?!) שם מתו מיליוני בני אדם, זה גם אותו עולם שבגד בעצמו והפקיר את נשיא מצרים מובארק לידי האחים המוסלמים, שעתה דורשים לנתק את היחסים עם ישראל.
בקיצור, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות אך ורק על פי האינטרס הקיומי שלה, ולהיות מוכנה לשלם על כך בדברים אחרים.
