זה מה שהיינו צריכים היום וזה מה שיש לנו, ראש ממשלה שקוראים לו בנימין נתניהו
איך זה שמנהיגי השמאל בתגובותיהם קרובים יותר לפרשנות של טיבי למה שראינו ושמענו מנתניהו, מאשר למציאות שהם שותפים וחווים יחד איתנו ועם שבעים ואחד קורבנות?! & לחשוב שזה השמאל שדחף להחזיר את הגולן לסורים, מחזק אותי בעמדותיי
…לא שחיכיתי לדברי שבח והלל מהעסקנים של השמאל על הנאום המבריק בתוכנו, בעובדות ובתיאור המדויק את המציאות, של נתניהו באו"ם, אבל קיוויתי בסתר ליבי שלפחות הפעם לאור (לחושך) המצב יבחרו עסקני השמאל בזכות השתיקה. אבל לא, שוב טעיתי עם השמאל.
לפני שנתייחס למשכתבי ההיסטוריה מהשמאל, נדבר על נתניהו ועל הנאום.
עם ישראל צריך להודות שבתקופה זו עומד בראשות הממשלה מנהיג שיש בו מזיגה נדירה של תכונות ההופכות אותו מסתם ראש ממשלה נבחר, לראש ממשלה מיוחד.
לא, אני לא מתכוון שנתניהו הוא הכי חכם, הכי ערכי והכי מושלם מבין מנהיגי ישראל בדורות האחרונים.
על בסיס הנאמר: "יפתח בדורו כשמואל בדורו", היום, נתניהו הוא בעל הפרופיל הכי קרוב למושלם להנהיג בעת הזאת את עם ישראל. יש בו מזיגה נדירה מכל מה שמנהיג צריך שיהיה לו בעת הזאת. נחוש, דבק במטרה, נאמן לעמו, מבליט את העובדות והראיות המחזקות את טיעוניו, יודע להתפתל עם נחשים כמו אבו מאזן וחבריו, משלם במילים על הסחורה שהאויבים מוכרים לו ועיקרה מילים ויודע שהדרך בה הוא אמור להוביל היא ארוכה וקשה.
זאת בניגוד לנציגיו של השמאל המוצעים כאלטרנטיבה, ותמצית חזונם בא לידי ביטוי בהרמת ידיים וכניעה לקו שמובילים אויבי ישראל. במילים אחרות "קבלו את כל דרישות הפלסטינאים ויהיה שלום".
אחת הדוגמאות הבולטות והקריטיות היא הקמפיין להחזרת רמת הגולן לסורים בו השתתפו רמטכ"לים, אלופים, וכל מנהיגי השמאל וראשי המפלגות הערביות. עמידה נחושה ואמונה בצדקת הדרך מנעה אסון וודאי, וזאת לאור המתרחש בסוריה היום.
נזכיר שאנחנו מדברים על ילוד אישה ולא על מלאך. אנחנו מדברים על ראש ממשלה שעל כתפיו מונחת אחריות שאין שני לה מבחינת גורלו של עמו. אנחנו מדברים על בן אנוש אשר נמצא במצבים בלתי מתקבלים על הדעת מבחינת קואליציית האויבים ושתיקת הידידים על המתרחש במרחב הערבי.
כן, צריך להיות עשוי מחומרים מיוחדים כדי לא להתפוצץ לנוכח ההתנהגות החזירית של נשיאים וראשי ממשלות בעולם החופשי המגלים 'הבנה' לאויבנו/אויביהם ומחליפים דמיון במציאות וטובים ברעים.
כן, צריך להיות נחוש מול נשיא רופס של מעצמת על האומר פעם אחר פעם "המודיעין שלנו טעה, לא העריך נכון" "אם אסאד ישתמש בנשק כימי, נפציץ אותו" ועוד כהנה וכהנה אמירות מסוכנות שרק ראש ממשלה נחוש וחזק כמו נתניהו עמד מולן ולא התפתה לסגת מעמדתו בגלל מקהלת השמאלנים שכל העת נושפת בעורפו.
בכלל, ההיסטוריה הקצרה שלנו מוכיחה שאל לנו לסמוך לא על האו"ם ולא על אמריקה. 'חיילי' האו"ם הם-הם הראשונים לברוח בדיוק בזמן שצריכים אותם, בדיוק לעת בה הם אמורים לפרוע את השטרות, הם מרימים רגלים ובורחים, או נשבים. ראה במלחמת ששת הימים בבריחתם משארם א-שייך והיום בגבול סוריה ישראל.
ולכן, נאומו של נתניהו באו"ם השבוע הוא קודם כל התייחסות למציאות החיים בה אנו נמצאים. דם, הרבה דם וראשים כרותים, תוהו ובוהו בעולם הערבי (בינתיים) וסכנות מוחשיות ההולכות ומתקרבות לעבר מדינת ישראל.
הנאום של נתניהו הביא את עסקני השמאל לחרחר משפטים מאוד-מאוד לא ברורים, שבמהותם היו קרובים לפרשנות ולמאווייו של אחמד טיבי שאץ רץ מאולפן טלוויזיה אחד לאולפן רדיו ואתר אינטרנט, מאשר לאמץ את האמת הפשוטה והעובדתית שהציג נתניהו קבל עם ועולם.
איני מציין את שמותיהם של העסקים רק מן הסיבה שאנו נמצאים בערבו של יום כיפור, ולפחות בעניין האישי נעשה עימם חסד כלשהו.
ואתה בנימין נתניהו ראש הממשלה, המשך בדרכך זו, על אף ולמרות אלה המכים בכנף ההיסטוריה, ודווקא במטוס שהם עצמם טסים בו.
נ.ב
ובכל זאת, יש בי פחד נסתר מאנשים גדולים העלולים לעשות טעות גדולה. נקווה שזה לא המקרה.
כואב את כאבם של אלה שאין להם
ערב יום הכיפורים הוא יום מתאים ונוח לפתוח את הלב ולשוחח עם ציפור הנפש. לומר לה את הדברים החשובים באמת, ואולי לזכות ולשמוע את אותה ציפור עונה לנו ומתקנת את נתיב הטיסה שלנו בהמשך הדרך.
השנה לא הרגשתי בנוח שעדיין יש כאלה בינינו אשר הולכים לישון על בטן ריקה ויוצאים מהבית לבית הספר עם אותה בטן ריקה. חורה במיוחד לדעת שמשחקי כלכלה וכדאיות אשמים לפחות בחלק מהבעיה. משמידים תוצרת חקלאית יקרה מפז במאות טונות אם פלפלים, מלפפונים, תפוחי אדמה ואם פירות העונה המצויים בשפע על העצים. והכל כדי לשמור על מחירה הגבוה של התוצרת לכיסו של המשווק, לא החקלאי.
אני נזכר בתמונה מלפני עשרות שנים, כאשר ההידרדרות ביחס לחלש התחילה והאינפלציה שברה שיאים יום יום, אישה לא מבוגרת במיוחד אשר הסתובבה בסופר עם עגלה ופעם אחרי פעם נטלה פרי זה או אחר, מוצר כזה או אחר, הביטה בו בעיניים עורגות כאילו הייתה בחנות תכשיטים, ובמקום להניחו בעגלה, …החזירה אותו למדף.
התמונה הזאת מלווה אותי שנים ובכל פעם שאני נזכר בה, גרוני נחנק. התמונה הזו מבטאת את סיפור החלפתה של החברה הישראלית מחברה סולידארית, לקובץ של פרטים שכל אחד דואג לעצמו.
…היום, יש לנו שר אוצר המגובּה בעוד שמונה עשר ח"כים החתומים אצלו על כתבי כניעה דרקוניים שבעצם הופכים את סיעת "יש עתיד", לסיעה דיקטטורית שיש בה תשע עשרה אצבעות ופֶּה אחד. סיעה של איש אחד שאילו לחברי הסיעה היו זקנים וכיפות, לפיד היה זה שכותב את הדברים הללו.
ומדוע אני מזכיר את העובדות האלה?! כי שר האוצר מוביל מהלך קשה נגד רוב העם ודואג, לפי פענוח המספרים והרעיונות והסעיפים המפותלים בחוק ההסדרים, לסוכריות לעשירים ולעם ולזוגות הצעירים הוא מוריד נבוט על הראש. אל תתלהבו מהלשון המתגלגלת וכושר הביטוי, ואפילו לא מהלוק הג'ורג' קלוני שלו. תתייחסו לתוצאות החלטותיו.
כדמוקרט אמיתי אסיים במשפט הקסם, הרוב החליט והרוב יאכל אותה.
רגע לפני שנעמוד בפני שופט כל
הרגע הזה שאתה מבין שאתה חלק ממשהו עצום, שאתה זמני, עובר אורח, אורח לרגע, קופץ לי לראש כל שנה לפני יום כיפור. נכון, יש שנים יותר משמעותיות והרות גורל כמו מלחמת יום הכיפורים ויש שנים אחרות פחות.
השנה נדמה לי, שזו שנה הקרובה יותר ליום כיפור, הרת גורל. שנה בה ה'אני' וה'אנחנו' ו'הם' הולכים לשמש בערבוביה. לי אין ספק מה הייתי רוצה שיהיה דומיננטי, מוביל ומנצח. ה'אנחנו'.
כן, אתם יכולים להאמין לי. אנחנו זה כולל גם אתכם. אנחנו זה גם אני, כולנו. וזה מה שאני באמת רוצה.
היות והפילטרים שלנו עובדים לא רע, אנחנו יודעים מאין באנו ולאן פנינו מועדות. היות ואנו חשים מאין מגיעים אויבינו ומה מטרתם הסופית, אז המסקנה ברורה, הבחירה עוד יותר.
אז לפני שנעשה off למחשב ונדומם אותם, נניח לאייפון, לסמרטפון וליתר המשעבדים, נִתנתק מהעולם החיצון ונתכנס לנבכי נפשנו לתקון המעשים שלא היו צריכים להיעשות והאמירות שלא היו צריכות להיאמר, אני מבקש להתנצל ישירות וללא מתווכים בפני כל מי שנפגע ממעשי או מדבורים שאמרתי או דברים שכתבתי.
דבר אחד אני יכול להבטיח, שום דבר מאלה לא נעשה כדי לפגוע, באמת.
גמר חתימה טובה ושתהיה לכם אחלה שנה.
