הדי ישיבת מועצת העיר שהתקיימה בתחילת השבוע עדיין מתגלגלים. יש מי שהתעשתו והתנצלו, ויש המסתובבים בכל פינה ומתפארים במעשיהם.
…כאחד הדואג להיות נוכח בישיבות מועצת העיר בקביעות ולהביא ממקור ראשון את הדיווחים והרשמים אליכם הקוראים, איני זוכר זה שנים ישיבה כמו זו שהתנהלה השבוע. הפעם צפיתי בסרטי הוידיאו שצולמו והגיעו לידיי.
לפרטים: ראש העיר הרב ניסים מלכה וראש המועצה האזורית אהרון ולנסי, חתמו לפני כשנתיים על הסכם לשיתוף פעולה בין שתי הרשויות. ראש העיר התארח אצל ולנסי והתקבל בכבוד.
ביקור הגומלין התקיים השבוע, וולנסי הגיע, בגפו, לישיבה כדי לדווח לחברי המועצה על מה שנעשה מאז החתימה על ההסכם ועל התוכניות לעתיד.
לאחר מספר דקות בהן תאר ולנסי לנוכחים את תמונת המצב, החלו חברי מועצה קוטעים את דבריו, נכנסים לדבריו ומרצים בפניו ובפני הקהל שישב באולם את משנתם בנושא אחד ויחידי: העברת קרקעות מבעלות הקיבוצים לרשות קריית שמונה וחסימת הגישה לירדן.
למען הסר ספק. לא מדובר ב'קריאות ביניים' לגיטימיות או הערות קצרות, אלא במתקפה מילולית ברוטאלית ושפלה כלפי האורח, כמוה לא ידעה מועצת העיר.
מי שצפה בתמונות ושמע את הקולות, הבין שהיו חברי מועצה שיצאו למסע צייד לא הוגן, בו הניצוד אפילו לא ידע על כך.
אדגיש ואומר. הדחייה והגינוי הם אך ורק כלפי הסגנון והיחס המשפיל כלפי האורח. חברי המועצה, אם מי שהוא שכח, הם לא אנשים פרטיים בישיבתם ליד שולחן המועצה. הם שליחנו, הם הפנים של העיר, ללא קשר להשתייכות פוליטית כזאת או אחרת. כאמור, אין הביקורת מופנית כלפי מהות הטענות והתביעות. חובתם של נבחרי הציבור לדאוג לאינטרסים של קריית שמונה ואם הם לא יעשו כך, הם מועלים בתפקידם. אין בעיר מתנגדים להעברת קרקעות לעירייה לצרכים ציבוריים, אדרבא. נבחרנו עסוקים בשתיים עשרה השנים שחלפו במלחמה על בניית שכונת 'יובלים', השכונה הוירטואלית ביותר, לפחות בשנים הללו, ועדיין לא רואים את ההתחלה. תושבי בימת תל חי מספרים שעדיין עבודות הפיתוח בשכונתם לא הסתיימו ובעירייה נגמרו להם ניירות הטישיו מרוב שהם מנקים את הזיעה… אפילו הדרישה של תושבי השכונה ונהגי המוניות לשלטים עם שמות הרחובות, עומדת ותלויה.
במקביל, שכנינו לא מפסיקים לבנות ולהתפתח. אלה העובדות. את משבר הבנים העוזבים, הפכו במועצה האזורית למנוף לתחייה מחודשת והיום קשה למצוא בית פנוי בהרחבות, שחלק גדול מהן מאוכלסות ב… בני קריית שמונה, תבדקו אם אתם לא מאמינים.
יש עדיין משפחות, חלקן בגלוי וחלקן בצנעה, המעדיפות את השירותים הניתנים בקיבוצים כמו: מעונות יום, חדרי כושר ובריכות שחיה, על אותם השירותים הניתנים כאן, והעובדה שרמת המעונות כאן לא נופלת מאלה שבקיבוצים, ממש לא רלבנטית. הם מצביעים ברגליים ובבגדי הים.
…נחזור לישיבת המועצה. מי שבלט והוביל את המתקפה נגד ולנסי היה חבר המועצה יגאל בוזגלו, עד לאחרונה סגן ראש העיר. בוזגלו לא נזקק לתקופת צינון, לא רגשית ולא מהותית, והמעבר החד מישיבה בגוף הביצועי הבכיר (ס. ר"ע) לצייד בערבות אפריקה, נעשה בצ'יק.
נכון שיגאל וחברו לסיעה יורם ממן, התנגדו להסכם שיתוף הפעולה עם מ.א.ג.ע מלכתחילה, ועובדה זו מחייבת אותו לנקוט במשנה זהירות ויתר כבוד בבואו לתקוף בנושא בו הוא הביא לידי ביטוי את עמדתו ודעתו עד תום.
יש רושם שבחסות המחאה החברתית והשאיפה לצדק, יש מי שמפרשים זאת כ'הוראה בלתי חוזרת' לפגוע במי שיש לך איתו מחלוקת, אם הוא מבעלי הקוטג' או במקרה שלנו מבעלי הקרקעות.
קיימת הסכמה רחבה הן בקרב חברי המועצה והן אצל תושבי העיר באשר לצורך הדחוף בקרקעות לבנייה לצעירי העיר. ומה לעשות שעתודות הקרקע נמצאות אצל שכניננו, חובה להגיע לתהליכם והסדרים שמטרתם אחת, שיתוף פעולה ועשייה משותפת לפיתרון הבעיה. התנהגות כמו זו שהפגינו חלק מחברי המועצה ויגאל בוזגלו בראשם, לא רק שאינה פותרת את הבעיה, אלא, מסבכת את המצב, ונותנת 'פרנסה' לאלה שלכאורה 'דואגים' לאינטרס שלנו.
על ישיבה זו צריך לומר, טוב היה אילו לא התקיימה, ומשקרה מה שקרה, חייבים להסיק מסקנות.
ראשית, על ראש העיר הרב ניסים מלכה להתנצל בפני אורחו ולנסי בפה מלא וללא התניות וסייגים.
שנית, לא כל פגישה בין אנשים המחזיקים באינטרסים שונים ואפילו מנוגדים, צריכה לגלוש לסגנון משפיל ופוגע.
שלישית, חייבים לחזק את השותפות במעשים ולתת ביטוי לרצונם של רוב התושבים בשתי הרשויות להתפתח ולפתח את האזור בו אנו חיים כשכנים, וכבעלי אינטרסים קיומיים דומים, כמו: תעסוקה, חינוך, תעשייה, תיירות ואקדמיה.
כן חברים יקרים, במועצת העיר ובפייס, קריית שמונה מצולקת וחבולה מהמלחמות המיותרות שנבחריה עשו 'למען' התושבים. תתייחסו לתוצאות, תפקחו עיניים ותענו לעצמכם על שאלה או שתיים כמו: היכן ילדינו? היכן עתידנו?
כולנו חייבים ליצור חזית אחידה לפעולה יחד עם שכנינו לקידום האזור כולו, לטובת כולנו.
בעלי רשתות המזון מסרבים ללמוד לקח
המחאה החברתית פרצה כזכור בעקבות המחאה על עליית מחירו של הקוטג'. הקוטג', לצורך העניין היה הגפרור, לא שבאמת מדינת ישראל עמדה מול אויב שאיים להשמידה.
היום, אחרי שנת החורף של רוב פעילי המחאה והמאהלים, מתחילים לחזור אט-אט המוחים לעמדות התקיפה ברחובות ובכיכרות, ולהתכונן לבאות.
אם לבחון את תוצאות המחאה על פי נושא הדיור (ב' זה בית), הרי שמצפה אכזבה לא קטנה למובילי המחאה בגלל התוצאות. לא רק שמחירי הדירות לא ירדו הרי שהיקף המכירות …עלו מעל עשרה אחוז. עצוב, אבל אם ה'גנרלים' של המחאה יפיקו את המסקנות הנכונות, במועד ב' הם יעברו ובגדול את המבחן.
הנה דוגמא למשימה שעכשיו עומדת בפניהם. החורף היה מבורך והביצועים בשדות ובמטעי הפירות צמחו והניבו פירות רבים וטובים. השבוע, הופתענו לשמוע מהחקלאים שעל אף השפע והמחירים הנמוכים שהחקלאים מכרו את תוצרתם לרשתות השיווק, הרי שהאחרונים לא הורידו את המחירים ואת הפער שנוצר הם שלשלו לכיסם העמוק.
מה צריך לעשות? פשוט, על מנהיגי המחאה לתת אולטימאטום לכל הרשתות שאם הם לא מורידים את מחירי הפירות, תהיה שביתת קונים. אני רוצה לראות את המנהל הגיבור שלא יוריד את המחיר למוצר שחיי המדף שלו מוגבלים. ההצלחה מובטחת, בתנאי כמובן שעד אחרון הצרכנים לא יקנה פירות.
פלא-סלק-אורנ-מיר: סוף!
מעניין לעניין באותו עניין.
מהפכת הסלולאר אותה מוביל באומץ ובנחישות שר התקשורת משה כחלון, מביאה לנחת הן על הדרך, המטרות, ובעיקר התוצאות.
…השבוע נזכרתי שעם כניסת הטלפונים הסלולארים לשוק בשנת אלף תשע מאות שמונים ושש על ידי חברת פלאפון, מחירי השיחות והמכשירים היו שמורים רק לעשּׁירונים, חוץ מאלה שקיבלו את המכשיר מ'העבודה', יעני על חשבון הציבור.
הדבר הכי מעצבן שעד היום איני יכול לשכוח ולסלוח היה שעל כל שיחה, נהנתה החברה פעמיים. אם התקשרת למישהו, אז ברור ששילמת. החידוש היה שגם מי שקיבל את השיחה, שאולי אפילו לא רצה בה, נאלץ לשלם עבורה. קשה לעכל, אבל זה היה הביטוי לחזירות ולניצול חוסר האונים של הצרכן מול חמדנותה של החברה. שילמנו ושתקנו.
בהמשך, ככל שמספר חברות הסלולאר גדל, המשיכו החברות השונות לגרוף מיליארדי שקלים מכיסו של הצרכן, והוא המשיך לשלם ולצפות בעיניים כלות ברווחים האסטרונומים שנעשו 'מעסקי אוויר'.
…עד שבא שר התקשורת הנוכחי משה כחלון ואמר עד כאן.
