שלמה המלך היה כידוע החכם באדם. יש פסוק שאמר שלמה בספר קהלת ונראה תמוה מאוד "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו". תחילת הפסוק נראה מובן, אך ההמשך מוזר, האם טוב יום המוות מיום היוולדו?!
אדם שיש לו שם טוב, זה יותר טוב משמן משובח. אגב, שמן, הכוונה לבשֹמים שהיו בעבר (שלא כמו היום שמבוססים על אלכוהול). ידוע שהיה שמן אפרסמון שריחו היה נודף למרחקים.
ושלמה התכוון לפשט, יש לך שם טוב שיוצא למרחקים? זה יותר טוב מבושם משובח.
יש כאן דגש דווקא לשמן, כי אם היה כתוב למשל אוכל טעים, אז היה ברור שזה לא משהו מובחר, שכן רק אותו אדם אוכל ונהנה ממנו, אך כשמדובר בשמן, כולם נהנים ממנו, ולכן ההשוואה מדברת על שני אלמנטים שנישאים למרחקים.
מה הכוונה 'שם טוב?', כלומר כולם אומרים עליו שהוא ישר, שיש לו מידות טובות, נעים לבריות וכו', אז באופן טבעי אנשים רוצים בקרבתו. להתחתן איתו, לעשות איתו עסקים, להיות בחברתו וכו'
מצד שני יש את האנשים שרק שומעים את שמם ומיד נשמעות אזהרות תתרחק ממנו, הוא אדם בעייתי, לא אמין וכו'. ולכן שמו של האדם הולך לפניו, לטוב ולרע ובטוח שלמרחקים.
המשך המשפט "ויום המוות מיום היוולדו", מתכוון שלמה המלך, היום שבו מת האדם זה יום טוב יותר מאשר הוא נולד. נשמע מוזר, הרי בעולם אנחנו רגילים להתייחס ליום המוות כאסון. אדם מוכן לעשות הכל רק כדי לא למות, ואם כבר מתים אז בוכים, מצטערים ומתייפחים, אז כיצד ניתן לומר שיום המוות גדול יותר מיום היוולדו?
תכף ננסה להבין, אך כדי לחזק את תחושת אי ההבנה נזכיר שמקובל לחגוג בעולם ימי הולדת. תחשבו על זה, לכאורה יום הולדת אמור להיות יום עצוב, הרי עוד שנה עברה, וכעת האדם קרוב יותר למוות מאשר בעבר. להבדיל נתאר לעצמנו שיש לאדם 80 מיליון דולר, וכל יום הולך לו לאיבוד מיליון דולר, האם הוא יחגוג? ובכלל האם אחרי עשרה ימים (מספר עגול) יחגוג בצורה מוגזמת? לכן בתכל'ס היה הגיוני יותר להתאבל על כל שנה שעברה ולא לחגוג.
ישנו משל על שני מטוסים שהיו במנחת. האחד נחת בהצלחה, מוריד את הנוסעים, הקפטן עומד ביציאה לשרוול עם חיוך ונפרד מכולם בברכת שלום. לעומת זאת, המטוס השני מתכונן להמראה בטיסה טרנס-אטלנטית, לא ניתן לדעת מה יעלה בגורלו. מה יהיה מזג האויר, תקינות המנועים, כיס אויר, מערכת בקרה וכו'. בדרך יש כיסי אוויר, משברים, ערפל וכו', מה שגורם לחששות מרובות בדרך. ולכן כאן אנחנו מבינים שמי שהגיע לנקודת הסיום מאושר יותר אחרי ממי שרק עכשיו יוצא למסע.
אומרים חז"ל, הכוונה "ויום המוות מיום היוולדו", כשהתינוק בא לעולם אתה אמור לעמוד מלא חרדה, הוא עכשיו יוצא למסע של חיים, לך תדע מה יצא ממנו, אולי שודד, אולי רוצח ואולי יהיה חולה רוב ימיו, אי אפשר לדעת מה יקרה לו. לעומת זאת אדם שהגיע לסוף החיים, כלומר לנחיתה, הוא רואה שהוא רכש לעצמו כל החיים, מעשים טובים, מצוות, הקים משפחה, ועליו אמר שלמה: "ויום המוות יותר טוב מיום היוולדו". ולכן סוף הפסוק קשור לתחילת הפסוק "טוב שם משמן טוב, ויום המוות של מי? של זה שיש לו שם טוב כי הוא באמת אדם מיוחד.
ונחזור רגע ליום הולדת, אדם שחלפה לו שנה, אבל השנה הזאת הייתה ריקה, בלי עשייה, בלי מעשים טובים, בלי התקדמות, אין לו מה לשמוח ביום ההולדת, משום שהוא בזבז שנה לריק, אבל אדם שכן ניצל את השנה כמו שצריך, זה כמו אדם שהוציא מהכיס מיליון דולר, אבל בזה הוא רכש בניין שיתייקר בעתיד ויניב לו מיליארד דולר. ולכן בוודאי שהוא ישמח שהוא הוציא את המיליון מהכיס. ולכן אדם צריך להשוות את עצמו לפני שנה. היכן הייתי אז והיכן אני היום. לא היכן הייתי בשבוע שעבר.
פהשקווילים
בתאריך ג' בשבט (ה-29.1.20) תתקיים הילולה של הבבא סאלי בנתיבות. הסעה מאורגנת מקריית שמונה תצא ב-8:00 בבוקר בכיכר מול המשטרה. ההשתתפות כוללת ארוחת צהריים וסיור בקברי צדיקים. לפרטים: 0544260180, איריס.
