ממשלת ישראל החליטה בשנת 2011 להתמקד במספר ישובים ולתת להם 'טיפול שורש'. אחד מהישובים היא חצור שכנתנו מדרום. חצור בת השישים אוחזת בהיסטוריה המקבילה לקריית שמונה. חתך האוכלוסייה דומה, מיקומה בין ישובים חזקים, הן שכנתה ראש פינה והן קיבוצי ומושבי הסביבה החזקים, גם הם דומים לנתונים הגיאוגרפים של קריית שמונה.
על חצור אפשר לומר שהיא 'נזרקה' למערכה הקיומית במרחב במצב של 'זה לא כוחות', כפי שנהגנו לומר כשהיינו ילדים. מלחמת הקיום של הישוב הפך עד מהרה למלחמת הישרדות. שטחי התעשייה ומניבי הארנונה הכבדה, היו ממנה והלאה, ועם הכנסה מארנונה למגורים קשה מאוד לפנות כספים להשקעה ופיתוח.
אלה העובדות, והן די דומות לנתונים של קריית שמונה, כאמור.
לכן, האהדה והפירגון הבלתי מסויגים להחלטת הממשלה להעניק תקציב כה גדול ומשמעותי כדי שעל חצור תעבור מהפכה אמיתית.
על פי החלטת הממשלה הכספים יושקעו וינותבו על בסיס מתווה ברור וסדור.
התקציב יתפרס על פני חמש שנים ויבוא: עשרים מיליון שקלים ממשרד האוצר והיתר ממשרדי הממשלה הייעודיים
משרדי הפנים, השיכון, האוצר, פיתוח הנגב והגליל והתחבורה.
צריך לשבח את ההחלטה אשר בבסיסה יש איגום משאבים, חשיבה ותכנון וביצוע. המשאבים של כל משרדי הממשלה מיועדים לטובת הבראת חצור הן מבחינת הפיתוח הכלכלי של הרשות המקומית לצד שיפור ההתנהלות הפיננסית ושיפור ההון האנושי בקרב עובדי הרשות המקומית.
מטרת הפיילוט היא העלאת חוסנה הכלכלי, חברתי, תדמיתי של חצור כמוקד התיישבותי אטרקטיבי בגליל, תוך שימוש בשורה של כלים לחיזוק עצמאותה הכלכלית והארגונית של הרשות, משיכת יזמים אוכלוסייה ובעלי עניין שיתרמו לעידוד הצמיחה בגליל העליון.
יושקעו שני מיליון שקלים כתוספת לתקציב להקמת מינהלת לחידוש ופיתוח המרכז המסחרי הישן בחצור.
משרד הפנים ומשרדים נוספים יפעלו להקמת מתחם שוק קארדו בחצור בהיקף תקציבי של שניים עשר מיליון שקלים
תשוקם המחצבה בחצור. תקציב הפיתוח של המחצבה כאמפיתאטרון פארק אתגרי ונופש בהיקף שלושה מיליון שקלים.
עורק הכניסה הראשי לחצור ישודרג בעלות של שני מיליון שקלים (חובה לבנות מחלף! ה.ב.א).
תוקם קריית ספורט אזורית הכוללת מגרשי כדורסל, טניס, אצטדיון כדורגל ומגרש אימונים.
יוקצו חמישה מיליון שקלים להפעלת תכנית חינוכית בלתי פורמאלית לחצור ותוקם חברה כלכלית לצורך מימוש החלטת הממשלה ופיתוח חצור.
