השבוע פרסם מבקר המדינה את הדוח השנתי שלו, והפעם עיריית קריית שמונה 'מככבת' בו, ולא בנסיבות חיוביות.
הדוח מעלה ממצאים קשים ומתמשכים לאורך שנים כמעט בכל תחום הנוגע למתן שירותים שהעירייה מחויבת בו על פי פקודת העיריות, ועל כך היא מקבלת תקציבי ממשלה וממצה את המקור המקומי, גביית ארנונה ממרבית מתושבי העיר.
אנשיו של מבקר המדינה שהו בעיר במהלך שמונה חודשים, בדקו, עקבו, סיירו ונפגשו עם קברניטי העירייה, וקיבלו גם את התייחסותם.
כל אלה, לא שינו בסופו של דבר עובדה עגומה, עיריית קריית שמונה לא עומדת בהתחייבויותיה הבסיסיות כלפי התושבים והציון העולה מדוח מבקר המדינה הוא נכשל.
כאן נזכיר, שלנו בעיתון "חדשות הגליל" הדברים לא הגיעו בהפתעה, וכמי שמסקרים זה שנים את הנעשה (ומה שלא נעשה) בעיר היה זה אישור על עבודה נאמנה וישרה למען התושבים בחשיפת והצגת המפגעים (הרבים) כמעט בכל תחומי החיים בקריית שמונה.
לא פלא שיש חפיפה מלאה בין מה שנכתב בזמן אמת על-ידינו ובין התחומים השונים אותם ביקר משרד מבקר המדינה בדוח שיצא השבוע.
ולדוח עצמו. בחודשים יולי 2011 ועד מרץ 2012 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת, בעיקר על פעולות העירייה בשנים 2009 -2011 בתחומים אלה: המינהל הכספי, מענק האיזון, שירותים מוניציפאליים, היערכות מוסדות החינוך לכיבוי אש, תכנון בניין העירייה החדש וניהול מערך השכירות של נכסי העירייה על ידי החברה הכלכלית לקריית שמונה בע"מ. בדיקת השלמה נעשתה במשרד הפנים.
השבוע נתמקד בביקורת בנושאים הבאים:
ניקיון העיר וטיפוח חזותה
פינוי אשפה
נושא ניקיון העיר ופינוי האשפה מועלה זה שנים ב"חדשות הגליל" בליווי תמונות הממחישות את המצב הבלתי נסבל של הלכלוך בעיר. תלונות רבות התקבלו במערכת העיתון על הלכלוך, ולאחרונה גם תושבים מן השורה החלו לפעול בנושא בעיקר על ידי העלאת תמונות בפייסבוק ופניה למוקד העירוני, דברים שלא ממש עוזרים והלכלוך בשלו.
מבקר המדינה מביא את הנתונים כפי שמסרה העירייה, וכך נכתב: "לפי נתוני העירייה מוצבים בעיר 515 פחים לאשפה ביתית. תדירות פינוי האשפה בעיר (שלוש פעמים בשבוע, בכל פעם בכמחצית משטח העיר) אינה מספיקה, ועקב כך רבים מהפחים המוצבים בעיר גדושים ובסביבתם נערמת כמות גדולה של אשפה.
בעירייה לא נמצאו מסמכים שיאשרו כי היא או אגף שיפור פני העיר, בחנו את הצרכים הנוגעים לפינוי אשפה ובדקו חלופות לפתרון הבעיות בנושא כגון הגדלת מספר פחי האשפה בעיר או הגדלת תדירות פינוי האשפה", מציין מבקר המדינה.
עשבייה, גרוטאות ופסולת בנייה בשטחים פתוחים
בחלק מהשטחים הפתוחים בעיר צמחו עשבים גבוהים ובחלקם נערמו אשפה, פסולת בנייה וגרוטאות הפוגעות בחזות העיר. העשבייה גורמת למפגע חזותי ואף למפגע בטיחותי, שכן היא עלולה להתלקח ואף משמשת בית גידול נוח לעקרבים ולנחשים.
גינון ציבורי
בחלק משטחי הגינון הציבוריים של העירייה, ובכלל זה במוסדות חינוך, צמחו עשבייה סבוכה, צמחייה רעילה ועצים דוקרניים, עד כדי היווצרות מפגעים בטיחותיים, והעירייה לא טיפלה בהם כראוי.
תאורת רחובות
'לאורך הכביש מוצבים עמודי תאורה שעליהם מותקנות 300 מנורות המאירות את הכביש בשעות החשכה.
בבדיקה נמצא כי 130 (כ-43%) מהמנורות שמוצבות לאורך הכביש נשרפו בשנים 2010-2012, אך העירייה לא החליפה אותן'
נושא תאורת רחובות הועלה פעמיים בחודשים האחרונים כאן ב"חדשות הגליל", ובין היתר עלה ממצאי "חדשות הגליל", שהעירייה לא החליפה נורות לאורך כביש 90 (שדרות תל חי) מאז שהעבודות הסתיימו. וכך כותב המבקר: "חובת העירייה לטפל בתאורת רחובות מעוגנת בסעיף 235(2) בפקודת העיריות. אגף שפ"ע מטפל בתחזוקת מרכזיות חשמל ובתחזוקה שוטפת של תאורה ברחבי העיר.
אורכו של הכביש הראשי שחוצה את העיר (כביש 90) צפונה לכיוון מטולה ומזרחה לכיוון יישובי רמת הגולן ומערבה לכיוון יישובי מועצות האזוריות הגליל העליון ומבואות החרמון הוא כ-3 ק"מ, ויש בו תנועה רבה. לאורך הכביש מוצבים עמודי תאורה שעליהם מותקנות 300 מנורות המאירות את הכביש בשעות החשכה.
בבדיקה נמצא כי 130 (כ-43%) מהמנורות שמוצבות לאורך הכביש נשרפו בשנים 2010-2012, אך העירייה לא החליפה אותן והדבר עלול לגרום למפגע בטיחותי שיסכן מכוניות העוברות בכביש והולכי רגל שחוצים אותו.
באגף שפ"ע לא נמצאו מסמכים המלמדים על מספר מנורות החשמל שמותקנות על עמודים ברחבי העיר, וגם לא היה לה מידע על מספרן הכולל של המנורות השרופות.
מנתוני המוקד העירוני עולה כי בפרק הזמן שמנובמבר 2011 עד סוף מרץ 2012 התקבלו 153 תלונות בנוגע למנורות שרופות במרחבי העיר (כ-14% מכלל התלונות שהתקבלו בפרק הזמן האמור), ובחלקן לא טיפלה העירייה כמתחייב.
משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי נוכח העובדה שכמחצית מהמנורות המותקנות בכביש הראשי אינן תקינות וחלקים גדולים ממנו חשוכים בלילה, עלולה להישקף סכנה לשלום הציבור. על העירייה לדאוג לתקינות מערכת התאורה, ועל אגף שפ"ע למפות את כל עמודי התאורה בעיר, לאתר את המנורות השרופות וכן לקיים מדי פעם ביקורת כדי לוודא שמנורות החשמל תקינות.
העירייה ציינה בתשובתה כי עקב מגבלה תקציבית, היא מטפלת במקרים המוגדרים בטיחותיים. אולם במקומות שאין בהם בעיה בטיחותית נדחה הטיפול לזמן רב", כך כותב מבקר המדינה מילה במילה על מצב התאורה לאורך השדרה הראשית של קריית שמונה והסכנה שנוצרה עקב אי החלפת המנורות.
ממצאי הבדיקה מלמדים כי חלק מהשירותים שהעניקה העירייה לתושביה בתחום ניקיון העיר וטיפוח חזותה היו ברמה נמוכה. הועלו כשלים בפעולות העירייה בתחומים של פינוי אשפה, ניקיון המרחב הציבורי, גינון ציבורי ותאורת רחובות.
מבדיקת מסמכי העירייה עולה כי היא לא פעלה לבחון דרכים לשיפור רמתם של שירותי הניקיון (פינוי אשפה, ניקיון המרחב הציבורי) ולשיפור בנושא טיפוח חזות העיר.
לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הממצאים שהועלו והיקף התלונות שהתקבלו בעירייה, הסכנות והמטרדים הנשקפים בגין היעדר טיפול יעיל בכל הנוגע לשירותי הניקיון, הגינון ותאורת הרחובות, יש מקום שהעירייה תפעל לאלתר למציאת דרכים לשיפור רמתם של השירותים האמורים.
אי-ביצוע עבודות בגלל היעדר תקציב
הרשות המקומית ומשרד התחבורה נתנו מימון משותף לחלק מהפרויקטים. משרד התחבורה מתנה את השתתפותו במימון שיקומם ושדרוגם של הכבישים בקריית שמונה בכך שהרשות המקומית תשתתף במימון 10% מהעלות.
הבדיקה העלתה כי משרד התחבורה אישר לעירייה תקציבים לשיקום ולשדרוג של חלק מהכבישים שבתחום שיפוטה, וכי לחלק מאותם כבישים העירייה לא הקצתה מקורות כספיים למימון חלקה היחסי בעלות העבודות ועקב כך חלק מאותן העבודות בוצעו באיחור וחלקן אף לא בוצעו כלל. מדובר בהשתתפות של עשירית מעלות כל פרויקט, כאמור. דוגמאות:
רחוב הירדן
בדצמבר 2008 אישר משרד התחבורה להקצות 9 מיליון שקלים לשדרג כביש זה, שעלות שדרוגו נאמדה ב-10 מיליון שקלים, בתנאי שהעירייה תסכים לשאת בעלות הסכום הנותר – מיליון שקלים. העירייה לא הצליחה במשך כשנתיים להקצות מקורות כספיים למימון השתתפותה בעבודות האמורות, ורק באוקטובר 2010, לאחר שתאגיד המים והביוב "התנור", שהעירייה מחזיקה בחלק ממניותיו, הסכים לממן את חלקה של העירייה בסכום של מיליון שקלים, הוחל בביצוע העבודות.
העירייה ציינה בתשובתה כי היא פועלת לגיוס משאבים לשדרוג ולשיקום של תשתיות הכבישים, אולם המקורות שעומדים לרשותה אינם מספיקים למילוי צרכיה הרבים בנושא זה.
משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי נוכח מצב תשתיות הכבישים בתחומי שיפוטה, נוכח תחזוקתם הלקויה והמפגעים שעלולים להיגרם למשתמשים בהם, ובהתחשב בעובדה שהיא לא הצליחה לגייס את חלקה במימון העלויות הכספיות הגבוהות הנדרשות לשדרוג אותם כבישים, עליה לבחון במסגרת סדרי העדיפויות שלה פתרונות הולמים לשיקום ולשדרוג של מערכת הכבישים בתחום שיפוטה.
רחוב נוף החרמון
ביולי 2011 אישר משרד התחבורה לעירייה מימון בסך 1.71 מיליון שקלים לסלילת קטע כביש באורך כ-120 מטר להשלמת כביש קיים, שהותנה בכך שהעירייה תישא ב-190,000 שקלים מעלות העבודות (שנאמדה ב-1.9 מיליון שקלים). במועד סיום הביקורת (3.12 ה.ב.א) עדיין לא גייסה העירייה מקורות כספיים למימון חלקה בעבודות, ולכן העבודות באותו רחוב לא בוצעו.
מתקני משחקים בגנים ציבוריים
ביקורת שעשה מכון התקנים בשנים 2009-2011 ב-31 מתקני המשחקים שהיו מוצבים באותה עת בגנים הציבוריים בעיר העלתה כי מצבם הבטיחותי של תשעה מהם היה חמור. רק שמונה מתקנים היו מתאימים לדרישות התקן שתוקפן היה עד מאי 2012, ויתר המתקנים לא התאימו לדרישות התקן והיו בהם ליקויים בטיחותיים. על אף האמור לעיל העירייה לא פעלה לתיקונם או לחילופין לבטלם והותירה אותם נגישים לציבור. (בינתיים, התבשרנו בשבוע שעבר שהעירייה השיגה סוף-סוף תקציב ותשדרג את הגנים ה.ב.א).
תחזוקת כבישים
שיקום ושדרוג של כבישים
על פי סעיפים 249 (11) ו-(12) לפקודת העיריות, עירייה מוסמכת לסלול מדרכות ורחובות שאינם רכוש פרטי, והיא אחראית לתחזוקתם. תחזוקת כבישים כוללת שיקום ושידרוג.
אורך הכבישים הפנימיים בעיר הוא כ-50 ק"מ, והעירייה אחראית לתחזוקתם. משרד מבקר המדינה קיבל תלונות על תחזוקה לקויה של הכבישים על ידי העירייה.
עבודות השיקום כוללות תיקונים בכבישים ובכלל זה טיפול במהמורות ובורות בכבישים וכן ביצוע ריבודי כורכר ואספלט. לפי נתוני העירייה, במועד הביקורת 12 כבישים בתחום שיפוטה נזקקו לשיקום, ועלותם הכוללת לפי אומדנים שהכינה הסתכמו בכ-2.5 מיליון שקלים.
העירייה הכינה תכנון מפורט לשדרוג 12 כבישים וצמתים, ועלויות השדרוג שלהם מסתכמות בכ-27 מיליון שקלים.
נמצא כי העירייה לא תקצבה את העלות של שדרוג הכבישים והצמתים ולא ייעדה למטרה זו סכום כלשהו מתקציב הפיתוח שלה. במאי 2011 פנתה העירייה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וביקשה סיוע כספי לצורך שדרוג הכבישים והצמתים האמורים, אולם במועד סיום הביקורת במרץ 2012 טרם השיב משרד התחבורה על פניית העירייה.
לדוגמה, כביש יהודה לוי-הרצל הוא ציר מאסף מהשכונות שממערב לעיר, והוא מקביל לכביש הראשי ולאורכו שוכנים בתי ספר, גני ילדים ומבני ציבור רבים. בכביש זה יש מפגעים רבים כגון מחסור בתאורה ובמפרצוני חנייה והיעדר נגישות לתחבורה ציבורית.
לפי נתוני העירייה, 12 מכבישי העיר נזקקו לשיקום ו-12 כבישים אחרים בעיר נזקקו לשדרוג. עלות השיקום נאמדה ב-2.5 מיליון שקלים, ועלות שדרוג הכבישים, בכ-27 מיליון שקלים, סה"כ 29,500,000 שקלים. בחלקם יש מפגעים רבים, כגון מחסור בתאורה ובמפרצוני חנייה, ואף התרחשו בהם תאונות דרכים עם נפגעים.
גני ילדים
מהמסמכים באגף החינוך של העירייה עולה כי ב-12 גני ילדים יש צמחייה רעילה ועצים דוקרניים, כמו בגנים הציבוריים, שהם בבחינת סכנה בטיחותית ומחלקת הגינון לא טיפלה בהם. בבית הספר "עוזיאל" יש עצים גבוהים שעלולים ליפול בזמן נשיבת רוחות, וגם בהם לא טיפלה מחלקת הגינון.
העירייה ציינה בתשובתה כי מספר עובדי העירייה העוסקים בגינון הצטמצם לשלושה, ואינו מספיק לטיפול בשטחי הגינון. גם מחירי המים להשקיה והמצב התקציבי שלה אינם מאפשרים את הרחבת פעילותיה בנושא זה.
משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי נוכח הממצאים שהועלו ותלונות התושבים שהצטברו בעירייה בעניינים אלה, שראוי לשפר את הפעולות לתחזוקת השטחים הציבוריים שמבצעת העירייה.
חמור במיוחד היעדר הטיפול בגני ילדים שיש בו סיכון בטיחותי ובריאותי והוא דורש טיפול ותיקון מידיים.
בניין העירייה
בין השנים 2001 – 2002 קיבלה העירייה 4,500,000 מיליון שקלים עבור בניין העירייה הישן שנפגע מטיל קטיושה ממס רכוש. ב-144,000 שקלים היא השתמשה לשיפוץ הכניסה וב-4,356,000 שקלים השתמשה למטרות אחרות 0 בינתיים, העירייה הוציאה על תכנון המבנה החדש 4,300,000 שקלים, ואין בניין לעירייה.
כך כותב מבקר המדינה בדוח על מבנה העירייה ומוסיף שבמקום הבניין שנפגע, קיבלה העירייה מהסוכנות ביולי 1999 מבנה ששימש מרכז קהילתי (בית אדלשטיין. ה.ב.א)
עד שנת 1999 שוכנו רוב משרדי העירייה במבנה של ארבע קומות במרכז המסחרי בעיר שבבעלות העירייה. ביוני 1999, בעקבות פגיעת טיל ששוגר מלבנון לעבר העיר, נפגעו שלוש קומות מהמבנה הישן, למעט קומת המרתף.
אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין שילם לעירייה בשנים 2001 ו-2002 סכום של 4.5 מיליון שקלים לצורך תיקון המבנה הישן והחזרתו למצבו הקודם.
הבדיקה העלתה כי העירייה השקיעה כ-144,000 שקלים מהסכום שקיבלה ממס רכוש בשיפוץ קומת הכניסה המשמשת את חלק ממשרדיה, וביתרת הסכום השתמשה למטרות אחרות.
מיולי 1999 העמידה הסוכנות היהודית לשימוש ללא תמורה את המבנה שבבעלותה, ותקופת ההסכם הוארכה לפי בקשת העירייה עד יולי 2003.
המבנה ממשיך מאז לשמש את בניין העירייה בלא הסכמת הסוכנות היהודית ולמרות התנגדותה המפורשת.
מנהל החטיבה לנכסים של הסוכנות היהודית פנה במכתב לעירייה במרץ 2011 ודרש מהעירייה כמה פעמים לפנות את הבניין האמור. העירייה התעלמה מפניות אלה.
הסוכנות דרשה מהעירייה לפנות את המבנה עד סוף יולי 2011, בנימוק כי הייעוד המקורי של המבנה הוא לשמש מרכז קהילתי וספרייה ציבורית, והסוכנות היהודית מחויבת להשתמש במבנה למטרה שלשמה מימנו התורמים את בניית המבנה. (על כך כתבנו בזמנו. ה.ב.א).
במקביל, הכינה העירייה תכנית לבניית מבנה חדש, ולשם כך הכין אדריכל לפי בקשתה בשנים 1999 ו-2000 תכנון מפורט לבניין בגובה 8 קומות ששטחו כ-6,500 מ"ר.
עלות התכנון הסתכמה בכ-4.3 מיליון שקלים – כ-3.2 מיליון שקלים מענק ממשרד הפנים ו-1.1 מיליון שקלים מכספי מס רכוש.
במסגרת תכנון הבניין אושרה לעירייה בפברואר 2004 תכנית בניין מפורטת תקפה למשך שבע שנים לצורך הוצאת היתר בנייה.
העירייה לא פעלה לקדם את בניית פרויקט בניין העירייה, ועקב כך תוקף התכנית המפורטת פקע כשנה לפני מועד סיום הביקורת ולא ניתן להוציא היתר בנייה על פיה.
בשנת 2009 הזמינה העירייה ממשרד אדריכלים נוסף תכנון ראשוני לשיקום ולהגדלה של הבניין הישן. על פי תחשיבים שהם הגישו ביולי 2009, העלות הכוללת לשיפוץ הבניין הישן, ששטחו כ-1,200 מ"ר, ולבניית תוספת בשטח של כ-1,500 מ"ר, נאמדת בסכום כולל של כ-17 מיליון שקלים.
המבקר כותב ש"במועד סיום הביקורת, כשלוש שנים לאחר שבוצע התכנון הראשוני, הועלה כי העירייה עדיין לא פעלה לשיפוץ המבנה הישן, להרחבתו ולהתאמתו לצרכיה. יוצא אפוא כי לעירייה אין מבנה חלופי למשרדיה. זאת ועוד, הסוכנות היהודית מתנגדת לשיכון משרדי העירייה במבנה הקהילתי שבבעלותה".
העירייה ציינה בתשובתה כי משרד הפנים מסייע לה מהבחינה הכספית בתכנון השיפוץ, וכי הוא מממן חלק מעלות השיפוץ שיבוצע במהלך שנת 2013.
משרד מבקר המדינה העיר לעירייה על שלא פעלה כנדרש בכל הקשור להקמת בניין העירייה החדש, אף שהוציאה על תכנונו סכום של כ-4.3 מיליון שקלים שהכביד על הקופה הציבורית בלא שהביא כל תועלת. היה על העירייה לפעול לשיפוץ המבנה הישן או להרחבתו ולהתאמתו לצרכיה, וכל זאת במסגרת התקציב העומד לרשותה למימוש הבנייה.
היערכות מוסדות חינוך לכיבוי אש
איגוד ערים דרש מהעירייה להתקין בחלק ממוסדות החינוך מערכת לגילוי עשן, מפסק זרם ראשי בכניסה למבנה, פתחים קבועים לשחרור עשן, ידית בהלה לרוחב דלת בגובה של מנעול, ופתחי יציאה לשעת חירום.
בתקנות שירותי הכבאות, ציוד כיבוי בבתי ספר, נקבע כי בעליו של כל בית ספר (לרבות גן ילדים) או המחזיק בו חייב לרכוש ציוד המשמש לכיבוי דלקות, להתקינו ולהחזיקו במצב תקין לפי הוראות רשות הכבאות.
רשות הכבאות רשאית, להורות בכתב לבעליו של בית ספר או למחזיק בו להוסיף ציוד כיבוי.
בתחום שיפוטה של העירייה פועלים שמונה בתי ספר יסודיים ו-35 גני ילדים. בבדיקת היערכותם של מוסדות החינוך של העירייה לכיבוי אש הועלו הממצאים שלהלן:
בביקורות שקיים איגוד הערים שירותי כבאות גליל עליון המזרחי והגולן, שהעירייה נכללת בתחום אחריותו, בשנים 2008-2011 במוסדות החינוך בקריית שמונה הועלו ליקויים בטיחותיים בהיערכות מוסדות החינוך לכיבוי אש. בין היתר דרש איגוד הערים מהעירייה להתקין בחלק ממוסדות החינוך מערכת לגילוי עשן, מפסק זרם ראשי בכניסה למבנה, פתחים קבועים לשחרור עשן, ידית בהלה לרוחב דלת בגובה של מנעול, ופתחי יציאה לשעת חירום. עוד דרש מהעירייה כי בחלק מהמוסדות תיבדק מערכת החשמל ויותקן בלוח החשמל לוח פיקוד שמתריע על תקלה במערכת החשמל בזמן שרפה.
מהבדיקה עולה כי העירייה לא התקינה במוסדות החינוך שבתחום שיפוטה את ציוד כיבוי האש שדרש איגוד הערים. מתכנית להשלמת ציוד כיבוי לשנים 2008-2011 שהכינה העירייה בינואר 2008 למוסדות החינוך שבתחום שיפוטה עולה כי ההשקעה הנדרשת למילוי דרישות איגוד הערים מסתכמות בסך של כ-3.6 מיליון שקלים, ולטענתה היא לא הצליחה לגייס תקציב למימון השלמת החוסרים במוסדות החינוך שבתחום שיפוטה.
משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי נוכח הסכנה הבטיחותית הנשקפת לשלום התלמידים וצוות בתי הספר במוסדות החינוך שלה, "על העירייה לפעול לאלתר לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת איגוד הערים לכיבוי אש, להשלמת החוסים ולביצוע מלא של התכנית שהכינה לעניין זה", כותב המבקר לסיכום פרק זה.
סיכום
מממצאי הבדיקה עולה תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לרמת השירותים שמעניקה העירייה לתושביה עד כדי היווצרות מפגעים תברואתיים ובטיחותיים המסכנים את שלומו של הציבור ופוגעים באיכות החיים. על העירייה לפעול למציאת דרכים למילוי הצרכים המוניציפאליים של תושבי קריית שמונה, ולוודא כי רמת השירותים הניתנת לתושבים תהיה נאותה. בפרט, עליה לפעול לתיקון מיידי של מתקני המשחקים בתחומה או לחילופין לבטלם. אל לה לעירייה להותיר מתקנים המסכנים את שלום הילדים המשתמשים בהם.
תגובת עיריית קריית שמונה לדו"ח מבקר המדינה: "דו"ח מבקר המדינה אומר במפורש כי 'ראוי שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ייתנו את הדעת על המצוקות של קריית שמונה שהוצגו בדו"ח לנוכח העובדה שמדובר בעיר ספר שסבלה מהאירועים הביטחוניים שפקדו אותה בעבר, שבגינן סופקו לתושבי העיר שירותים ברמה ירודה, וכן ראוי שהם יירתמו למציאת דרכים לסייע לעיר ובכך לאפשר מתן שירותים ראויים לתושביה', כך מסכם מבקר המדינה את הדו"ח על קריית שמונה.
העירייה מודה למבקר המדינה על עבודה מקצועית ומפורטת, אשר הוכיחה בצורה ברורה, כי משרדי הממשלה אינם מאפשרים לעירייה תקציב מתאים לצורך הענקת שירותים הולמים וטובים לתושבי העיר, כמו במרכז הארץ. כפי שנחשף בדו"ח, הגרעון המצטבר שהעירייה מצויה בו כבר למעלה מעשור שנים מכביד מאוד על תזרים המזומנים. פגיעה עקבית ושיטתית בתקציבים הממשלתיים גרמה לנזקים מצטברים גלויים לעין, בכל תחומי השירות שהעירייה נותנת לתושביה. כפי שהדו"ח מציין, הניהול הכספי של העירייה מתנהל בשיתוף חשב מלווה במשך שבע שנים אחרונות, ולמעשה משרד הפנים נוכח בעיר באופן יום יומי. מכאן, שהנתונים שנחשפו בדו"ח ידועים למשרד הפנים ולמשרדי הממשלה. גזברות העירייה, החשב המלווה ומשרד הפנים הקפידו על כך שהעירייה תצמצם את הגרעון הנצבר. עם זאת, הצמצום בגרעון, שהוא חשוב כשלעצמו, בא על חשבון פגיעה ברורה ב'סל השירות' לתושב. במצב התקציבי הקיים, שיפור השירות לתושב, בתחומי התשתיות, הניקיון, הגינון, רישוי מוסדות חינוך ועוד, שיפור כזה דורש תקציב שאינו מצוי, והוא אינו אפשרי.
אם לא די בכך, משרד הפנים את סיועו לביצוע תכניות הבראה, בכך שיבוצע קיצוץ נרחב במצבת העובדים. שלוש תכניות הבראה עברה העירייה בעשור החולף, והתוצאה הבלתי נמנעת הייתה שהעירייה נאלצה להיפרד מעובדים שהם בעלי מקצוע, רק כדי לשפר את מצב הגרעון. הפרידה מעובדים מקצועיים, גרמה כשלעצמה לפגיעה קשה בהון האנושי שעמד לרשות העירייה, ולדרדור צפוי ברמת השירות הניתן לתושב.
למרות הקשיים, נעשות בעירייה פעולות רבות, שהן פירותיו של מאבק מתמשך ולא מתפשר להשיג תקציבים עבור תושבי העיר מגורמים שונים, ממשלתיים ואחרים. כך למשל פרויקט הכיכרות אשר מרכז תקציב של למעלה משלושים מליון שקלים לשיקום מרכז העיר, הקמת מעון יום, הקמת מרכז טיפולי לילד, שיקום בריכת השחייה, שיקום המתנ"ס, פרויקט רחוב הירדן ועוד.
עם קבלת הדו"ח, פנה ראש העיר ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, לכנס דיון מיוחד בו ידרשו משרדי הממשלה לפרט כיצד יתוקן העוול התקציבי לקריית שמונה, לאור האמור בדו"ח המבקר. כמו כן, יוקם מטה למאבק מול משרדי הממשלה, כל משרד בתחום הרלוונטי כפי שהדברים פורטו בדו"ח המבקר".
