הכותרת מכוונת לאלה שחיים את המציאות שהייתה אתמול, כמוני למשל שהאמין בתום לב ל'שלום' שיביאו הסכמי אוסלו, והתפכח עם הפליק הראשון. הכותרת מכוונת גם לאלה שיודעים להעריך מנהיגים שיודעים לשנות את דעתם בגלל שצריך לשנות החלטות. כמו למשל בעניין מחיר הדלק שעלה שלא בצדק וקומם רבים מאוד בקרב אזרחי ישראל ובתוכם גם את עבדכם. הדלק הפך מזמן להיות תחת הגדרה של "מצרכי יסוד". הדלק במדינת ישראל הוא הקטר ברכבת רבת קרונות של עליות מחירים של מוצרים ושירותים רבים חלקן מוצדקות וגם של טרמפיסטים שמעלים מחירים ומנצלים את הבלגן. לכן, גם אם הייתה הצדקה כלכלית להעלות את מחיר הדלק, וראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שהנזק הכולל למהלך יעלה על התועלת שבהגדלת ההכנסה ממסים לקופת המדינה, ושב והוריד את מחירו של הדלק, צריך לומר לו 'כל הכבוד'.
אה כן. שמעתי מספר פוליטיקאים ופרשנים שאומרים 'ביבי שוב מזגזג'. לאלה אומר שכנהג על כביש מפותל, גם אני מזגזג כדי לא לצלול לתהום. גם אתם, לא?
ברק, מוברק וחוסיין
סדרת רעידות האדמה שפוקדות אותנו בשבועות האחרונים צריכות לעורר בכל אחד מאיתנו מחשבות באשר למספר 'אמיתות' שחלק מאיתנו מחזיק בהן בדבקות ובקנאות. לשתיים מרעידות האדמה הללו נתייחס. הראשונה, דווקא אצל שכנתנו בדרום מצרים והשנייה כאן, במדינה היקרה לכולנו ישראל.
נתחיל דווקא במה שקורה במצרים. במצרים מתחוללת רעידת אדמה בעוצמה של 9 בסולם מוברק. הרעידה אולי מתחוללת במצרים אבל המוקד שלה הוא הרחק משם בבית הלבן בחדר הסגלגל בו יושב אחד ממנהיגי האימפריה ההולכת ודועכת ארצות הברית של אמריקה, ברק חוסיין אובמה.
כאשר נבחר ברק חוסיין אובמה לאזרח מספר אחד של הכדור, אמרנו שחובת ההוכחה מוטלת עליו. הנשיא האמריקני חייב להוכיח במעשים שהוא ברק אובמה יותר מחוסיין. התנהלותו בשבוע האחרון מוכיחה שהוא חוסיין במלוא מובן המילה.
נשיא אמריקני המתייחס באופן כה רופס ומביך לעריץ המאיים ומקיים את איומיו במרוץ לפצצת אטום, אחמדיניג'ד האיראני, מגלה פתאום נחישות מול מנהיג שנקלע לעין הסערה, נשיא של מדינה עם היסטוריה ושורשים שלא היו מביישים את אמריקה עצמה, חוסני מוברק שמדינתו חתומה על הסכם שלום עם ישראל, ומעודד שפיכות דמים ומלחמת אזרחים במצרים. אנשים חשובים וחזקים צריכים להבין שלא משנה כמה יועצים יש לך, יש עניינים שצריך בהם שכל ישר ופשוט.
מצרים הינה מדינה ריבונית, חצי דמוקרטית במונחים מערביים, וסופר דמוקרטית במונחים של העולם הערבי, שנשיאה מוברק החליט לפרוש ולסיים את תפקידו. מהרגע שמוברק הודיע את ההודעה הזאת, ברק אובמה היה צריך לגבות את מוברק ולהיות שותף אקטיבי בהעברת השלטון מדורו של מוברק לדור החדש. ברק חוסיין אובמה היה צריך להביט על מורו ורבו הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר שהעביר את השלטון מידיו של השאה הפרסי לידיו של האייטולה חומייני וממשיך דרכו חתמי ואחמדיניג'ד, כדי ללמוד לקח. חלפו להם שלושים ואחת שנים בהיסטוריה האין סופית של הנצח, והלקח כבר נשכח.
הדברים נכתבים ביום חמישי בצהרים ועדיין הרוחות סוערות. מה יקרה? לאן המחאה תתגלגל? אין איש יודע, אבל כולנו יכולים לנחש. המצרים קרובים יותר לדם מאשר לשלום הפנימי.
אנחנו, בכל אופן, צריכים ללמוד את הלקח ולא לסמוך על נשיא אמריקני שרואה בחוסיני מוברק את אחמדיניג'ד, ובאחמדיניג'ד הוא רואה את חוסני מוברק…
לא אחת התייחסנו בשורות לא קצרות למנהיגינו, ומטבע הדברים לאלה שמידת השפעתם על חיינו ארבה יותר. אהוד ברק התארח לא אחת כאן, ולא תמיד במידת אהדה מופרזת כלפי התנהלותו הפוליטית-אישית. הפעם אנחנו נדרשים לשוב ולהתייחס אל האדם שככל שהזמן חולף, מידת הסקרנות מאישיותו הולכת וגדלה. מה רוצה להשיג החייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל במהלכיו בתחום שהוא אמון עליו יותר מכל, הביטחון? מדוע הוא מתעקש לתת לנו הרגשה שהוא יודע טוב מכולנו מה טוב למדינה, ובדרך הוא מותיר עיי חורבות ואדמה חרוכה? השיא, לעת עתה, זו הדרך בה מתנהל אהוד ברק במינוי הרמטכ"ל הבא של צה"ל. בחרת את האיש שרצית, את גלנט. קרה מה שקרה וגלנט לא יזכה לשתות ממימי הבאר הצה"לי, עצור, חשוב והארך לתקופה קצובה את הרמטכ"ל הנוכחי, אשכנזי. אבל הוא לא. יתעקש למנות קצין מוכשר ככל שיהיה (אלוף נווה). למה? מה? מי? מה קרה לך?!
עצוב לחשוב שפניו של ברק מביטות פנימה למלחמות היהודים וגבו מופקר אל עבר ים האויבים המחכים לשעת כושר, ולא להיפך. חבל.
…ואולי צודק ברק שאינו ממשיך את כהונתו של אשכנזי. אולי.
