כאן המקום לקחת מסננת ולסנן דרכה את כל הטרמפיסטים שקפצו על עגלת המחאה הצודקת והנכונה של הצעירים. המשותף לטרמפיסטים הללו שמה שמנחה אותם הוא יצר ההרס העצמי הטבול במיץ השנאה שרקחו משך שנים. אב-טיפוס שלהם ניתן למצוא בבילעין ובכל מקום שמעלים את ישראל ואת היהודים על מוקד השנאה. התואר שהם לקחו לעצמם "אנרכיסטים", גורם לאנרכיסטים האמיתיים-האידיאולוגים, להתהפך בקבר. נסתפק בלכנות אותם בתואר "חוליגנים".
…נחזור אל פעמי "מחאת האביב", שרק בגלל מזג האוויר כינו אותה "מחאת הקיץ". משב הרוח המרענן אותו הובילו בכבוד ובמנהיגות יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי וחבריו בקרב הרופאים המתמחים, הוא משב רוח החיים וההתחדשות במדינת ישראל. כל מה שחיפשתי בצעיר החדש, אני מוצא בחבר'ה האלה. יושר ויושרה ללא זיגזגים, ליבם ופיהם שווים, הם מסמנים מטרות ריאליות וענייניות, אינם מתלהמים, אוהבים לאהוב את מדינת ישראל, על-אף שהמדינה מצידה מורידה עליהם מידי פעם 'כאפות' כואבות, משרתים את המדינה, ומעל לכל, אתה מאמין למה שהם אומרים.
טעות תהיה מצד ההנהגה הפוליטית ובראשה ראש הממשלה אם היא תכרוך את ליף ואת שמולי בכפיפה אחת. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין.
בניגוד לאמון שמעורר איציק שמולי, דפני ליף מחוללת המחאה, מדקלמת טקסטים וסיסמאות ש'אסטרטגיים' ויועצים רקחו ושמים בפיה. קל, קל מאוד להבחין בקלישאות הללו, תשאלו כל משרד יחסי ציבור ויועץ פוליטי, והוא יאמר לכם שאכן אלה השבלונות שהם 'מוכרים' ללקוחות דוגמת ליף.
איציק שמולי, שבה את ליבם של רבים במסרים האמיתיים המייצגים כל אדם באשר הוא ללא הבדלי דת, מין, מקום מגורים או דעה פוליטית. שמולי מדבר על בית, עבודה, כבוד ואוכל לאכול. שמולי הפך להיות פֶּה גם לחלקים החלשים במאבק, אלה שאין להם אבא ואימא פוליטיים.
עכשיו שמאהל רוטשילד פורק, בולטים דבריו ביתר תוקף.
בריצת המרתון הארוכה, חייב שמולי להושיט יד לרופאים הצעירים. עבדו עליהם מהרגע הראשון (כפי שנכתב כאן בגיליון 311 מחודש אפריל). על שמולי וחבריו לעבות את שורות הרופאים ולחזק אותם במאבקם, כי הם-הם אלה המשלימים את תמונת האביב שאנחנו כה מייחלים לה. ההצלחה או הכישלון יקְבּעו אם מדובר ב"חלום ליל קיץ" או ב"אביב נעורים".
