האסון הגדול יכול להתרחש כאשר האדם הלא נכון אומר את הדבר הלא נכון
כמי שהפייסבוק משמש לו סוג של כלי עבודה, אני נחשף גם לפוסטים הפוליטיים, בעיקר פוליטיים, בימים אלו.
הפייסבוק דומה לשטח אקס-טריטוריאלי בו כוחו של ה'אקדח'-המקלדת שולט, או במקרה שלנו, כח הטלוויזיה והאלילים שהיא יצרה.
ההקדמה הזאת נחוצה כדי לחדד את הבעייתיות שבהפיכת ה'אקדח' הטלוויזיוני לאקדח כמעט אמיתי בוויכוח הפוליטי המתנהל כאן על נושאים שהם במהות חיינו ונפשנו.
אקדים ואומר, שזכותו של כל אחד ואחת מכל גזע, דת ומין להשתתף בחגיגה הזאת, אבל לא זאת השאלה.
השאלה כיצד קרה שבנים ובנות מוכשרים בתחום מקצועם, נאמר דוגמנים ודוגמניות, מגישים ומגישות בטלוויזיה מנצלים בציניות, ולעיתים ברשעות את הבמה שניתנה להם לעניין אחד כדי לקדם עניין אחר, בדרך כלל שנוי במחלוקת.
התופעה הזאת קיבלה תאוצה בימים אלה של חידוד המחלוקות על רקע הבחירות, ולעיתים אתה תוהה כיצד להגיב כדי שלא תהפוך למטרה להתנפלות של חברי וחברות מי שיצאת מולו.
מה שמאפיין את הקוד של החבורה הזאת, שתמיד תהיה נגד מי שמוגדרים כ'שמרנים-יהודיים-דתיים-לאומיים'.
אין איזון או משוואה כלשהי מחייבת בכללי ההתבטאות של חברי הכת הזאת, נאמר לצאת כנגד פגיעה ביהודי רק בגלל שהוא יהודי, רצח של יהודייה רק בגלל שהיא יהודייה, אונס ורצח של נערה תמימה, נכון, רק בגלל שהיא יהודייה. רצח משפחה שלמה רק בגלל, צדקתם, בגלל שהיא משפחה יהודייה.
מדוע אני מזכיר זאת?! כדי לחדד את הצביעות בטענה שלהם שמה שמעניין ומניע אותם אלה ערכים של: צדק, אמת, שוויון ואחווה.
עוד לא קמה חבורה מסוכנת כזאת הפועלת על עיוות ערכים כה קיצוני, עקימת האמת, השוויון, הצדק ומה שביניהם, להגדרות שהם המציאו. עוד לא היה דבר כזה בהיסטוריה.
…ולכן, כאשר חבורה של אנשים שנבנו מהמצלמה, המיקרופון ומקהל הטיפש-עשרה, שאינם מייצגים את הערכים היהודיים על כל המשתמע מהם, אינם מחויבים לשותפות גורל עם 'עמך', מנצלת, (אין מילה אחרת) את העוצמה התקשורתית כדי להוסיף שמן רע למדורת המחלוקת בחברה הישראלית, מתפלאים שמגיבים להם.
הדוגמה האחרונה היא כמובן רותם סלע.
כאשר דמות כזו המשפיעה על ילדים וילדות שעדיין מושפעים מהעטיפה ולא מהתוכן, שומעים אותה, חזקה עליהם שהתגובה שלהם 'היא צודקת'.
כאשר אל רותם סלע מתחברים כל מי שמחפשים הזדמנות לפרק את חישוקיה הערכיים של החברה הישראלית, זה נשמע ונראה 'וואו' בעיני קהל מעריציהם.
ועכשיו, גם כל מי שמתנגד לנתניהו, ויש כאלה, קופץ על העגלה המקרטעת הזאת או יוצא לדוג בשלולית העכורה.
נחתום ונאמר. המאבק על דעת הקהל אינו הוגן ואינו צודק כאשר בקידמת הבמה התקשורתית, האופנה והמשחק עומדים כאיש אחד אנשי ונשות האנטי כל מה שמייצגת יהדות, מדינת הלאום של עם ישראל ומחויבות למסגרת חברתית תקינה ובריאה, לפחות בעיני.
מדוע לקנות תוצרת 'סין' אם יש תוצרת ישראל?
זאת כמובן פרפראזה על הצעצועים והסחורות שמייבאים מסין
בזמן שנותר עד הבחירות, צריך להתייחס למה שחשוב באמת לקראת השנים הבאות, ומי ינהיג אותנו במימיו הסוערים של אוקיאנוס החיים.
ולכן, כל הגילויים על מי שהתנהלו עד היום מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי חשובים, ובתנאי שהם אמת עובדתית.
מה שקורה עד היום שהתקשורת הלא נגועה, עסוקה בלחשוף את הפנים האמיתיות שעומדות מאחורי החיוכים, האמירות והשתיקות של החבורה המובילה את 'כחול לבן'.
ככל שהזמן נוקף, אנחנו מבינים שלא מדובר בבשורה, ולאלה התולים תקוותם בשתקן, בשקרן ובזה שעף על עצמו, החבורה מתגלה כסוג של סכין גילוח שחלק מהציבור הישראלי הנואש (למה?) מנסים להיאחז בו.
איני חכם יותר מאף אחד מקוראי ובטח לא ממצביעי 'כחול לבן'. אולם, בניגוד לחולות הנודדים במרחב המצביעים, אני מתעקש ללמוד לקח מן העבר וליישם אותו. פשוט עניין של עקשנות.
ההיסטוריה שלנו מלאה בדוגמאות של מנהיגים- פאטה מורגנה שהגיחו במדבר הצחיח, נצנצו כמים קרים ושדרת דקלים עמוסי תמרים, וכאשר היה נדמה שאתה שותה מים זכים ואוכל מפירות הדקלים, הבועה התנפצה לרסיסים.
מי מהמפלגות שקמו ועמדו לצורך בחירות הביאו מזור לשאלות הקשות של הפוליטיקה הישראלית? קדימה עם שובל ההרס שהותיר אריאל שרון ז"ל?, 'הדרך השלישית'? הרביעית? 'שינוי'? מי?
בקיצור, כל החשדות, כל הראיות וכל ניסיון העבר מצביע שמפלגת 'כחול לבן' היא לא פחות מפצצה פוליטית מתקתקת ההולכת לקבל לגיטימציה ממצביעים שמה שמנחה אותם זה אמירה של אנטי 'רק לא ביבי'.
מישהו אמר שבכיינות ומרירות אינן בסיס לחזון ועתיד טוב יותר.
זה מה שהולך ומתהווה לנגד עינינו, אנחנו הולכים להפקיד את גורלנו בידי 'גולם ארבע-ראשי' רק בגלל שלא רוצים את נתניהו.
תחשבו על זה… יש עוד מספר ימים לפני ההכרעה.
הרמטכ"ל כוכבי בדרך הנכונה
השבוע הייתה לי נחת רוח נדירה ממי שעונד על כתפיו את דרגות ראש המטה הכללי של צה"ל, רא"ל אביב כוכבי.
בעקבות אסון נחל חילזון בו נספה חייל מסיירת צנחנים, הוקמה וועדת חקירה (אמיתית), והשבוע פורסמו מסקנותיה. יש מי מהמפקדים הבכירים והזוטרים שנהגו ביהירות ובניגוד לפקודות מטכ"ל שנכתבו בדמם ובזיעתם של חיילים וקצינים בעבר.
אותם מפקדים שדחפו להמשך התרגיל 'בכל מחיר' שילמו בתפקידם ובקידומם. הרמטכ"ל, בסגנון חדש, אני מקווה, פעל מיד ולעניין.
מדוע צעדו של הרמטכ"ל חשוב ואפילו מכונן?! בגלל שהוא בא אחרי תקופה בה עלו יותר ויותר סימני שאלה וספקות באשר למוכנותו של צה"ל למלחמה.
לא רק זאת. המשמעת המבצעית הלכה והתרופפה בשנים האחרונות והביטוי שלהן הוא בעליה חדה בגניבת נשק מיחידות צה"ל, הפקרות בכל הקשור למילוי פקודות והשיא, בדו"ח החמור של האלוף יצחק בריק על אי המוכנות של צה"ל למלחמה.
המאמץ האדיר שהשקיעו הרמטכ"ל לשעבר, אייזנקוט וחבריו במטכ"ל, במשרד הביטחון ובתקשורת כדי למנוע דיון כלשהו בדו"ח רק מגבירה את החשש שאכן יש מה לבדוק ויש מה לשפר בצה"ל היקר לנו מכל.
מיותר להזכיר, אבל נזכיר. במדינה שהמשאב החשוב והעיקרי שלה הם חיי אדם, אסור, פשוט אסור לעגל פינות ולעבור לסדר היום כאשר מדובר בחייהם ושלומם של החיילים והחיילות שלנו.
במדינה הסובלת מאלף ואחד סיבות למוות מיותר של אזרחיה וחייליה, פצועיה ונכיה, הנורמות חייבות להיות ברורות ומיושמות על ידי מפקדי צה"ל ובראשם הרמטכ"ל. ולכן, התגובה המהירה והנכונה של הרמטכ"ל כוכבי, יש בה תקווה לשינוי היחס לחייהם של מי ששומר עלינו בגופו ובנפשו.
ועל כך אני מצדיע לו.
גנב גדול
אולמרט לא שם לב שדברי התוכחה והביקורת כלפי נתניהו ומשפחתו, היו חלק ממעשיו שבגללם ישב בכלא
אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, והעבריין המשוחרר היום, מגיח מידי פעם מאלמוניותו ומנסה לזהם את השיח הציבורי, ועכשיו, את מערכת הבחירות.
אולמרט, חושב שהמאזינים והצופים בדבריו נעדרו מהגלקסיה בשנים שהוא ישב בכלא, ולכן אולמרט מרגיש חובה 'לעדכן' אותם/אותנו.
הוא מגדיל לעשות כאשר הוא מסביר לכתב, בלי למצמץ, שלא מכובד לאשת ראש ממשלה להתעסק בגניבות קטנות של בקבוקים למיחזור, 'אם כבר לגנוב, אז משהו גדול', והוא יודע על מה הוא מדבר.
הוא מאשים, ושוב בלי למצמץ את ראש הממשלה ומשפחתו(?!) ב'גניבות' של מיליונים, ודבריו אלה נשמעים כה פתטיים ומגוחכים שלולא מידת החמלה והרחמים עליו, המשפט החותם היה חריף, אבל עומדות לו זכויות עברו למען ישראל…
סם זה סם, וזה מסוכן
מעצרם של מפעילי אפליקציית הסמים "טלגרס" הטיס לתודעה את אחד האיומים האסטרטגיים והמהותיים על המסגרת החברתית של מדינת ישראל.
הידיעה שבמסגרת אפליקציית 'טלגרס' התקיימה פעילות ענפה של מכירת סמים, מכל הסוגים ומפעיליה שלטו על כ-60% 70% מהיקף סחר הסמים בישראל, צריכה לגרום לרעידת אדמה רבתי בישראל ובמוסדות האכיפה, הבריאות צה"ל ומערכת החינוך, והכל לכאורה.
הצונאמי ללגליזציה של הקנביס שאב לתוכו את מיטב בנינו כמו אבי גבאי שהודה בשידור שעישן מריחואנה(!), שלא לדבר על תמר זנדברג אפופת בשורת הקנביס לכל דורש.
עכשיו, לבושתנו, מפלגות רבות וראשיהן משמיעים קולות של 'בעד' הלגליזציה ובראשם משה פייגלין.
אני עומד המום וחסר מילים לתהליך המסוכן הזה של הצפת סמים בישראל בחסות החוק, שיביא ברבות הימים להצפה במסוממים על הכבישים, בבתי הספר, במשרדי ממשלה ובצה"ל וכוחות הביטחון.
אין הביקורת מתייחסת לשימוש בקנביס לחולים, לאלה לספק באופן פשוט וסדיר את כל מה שיואיל להבראתם.
על מה שקורה בנושא הסמים אפשר לומר ש"פני הדור כפני הכלב" (סנהדרין צ"ז א). ומה פירוש הדברים?
כמו שהכלב רץ לפני בעליו, כאילו הוא המוביל, אבל מביט לאחור לראות להיכן בעליו פונה, כך מנהיגי המפלגות היום, במקום להוביל את העם ולהצעיד אותו קדימה, הם מביטים לאחור אל העם (סקרי דעת קהל- רוצים קנביס) ומתרפסים לפניהם. במקום להיות מובילים, הם מוּבלים.
אני מקווה שתהיה התפכחות מהשיגעון והטרנד ההזוי לצעוד לקראת תהום האבדון, מתוך אחריות לפיכחונה של החברה וערנותה, כי מה לעשות, אנחנו לא מדינת הסטלה והשנטי-בנטי הולנד.
בקטנה.
– ב'כחול לבן' החליטו להפקיד את ניהול הקמפיין בידיו של יאיר לפיד. תרשמו, הצלילה בסקרי דעת הקהל התחילה.
– מבקר המדינה 'מתנפל' על מי שעושה משהו באמת, שר התחבורה ישראל כ"ץ. אחרת, איך ידעו שהוא קיים?
