מדינת ישראל הפקידה בידי קבוצה נבחרת של משפטנים, פרקליטי המדינה את המונופול לשמור על חיי האזרחים, מכל הסוגים ומכל המינים והדתות, מפני מפירי חוק, מרמת עוון, חטא ופשע. זהו מונופול שאין דוגמתו ועד כדי כך הוא מיוחד שתמיד בתיקים פליליים ייכתב "מדינת ישראל נגד…". המדינה היא זו שקובעת באמצעות הפרקליטות מי יועמד לדין? נגד מי יוגש כתב אישום? מה יהיה כתוב בכתב האישום? איזה סעיפים יופיעו בסופו של דבר בכתב האישום ואיזה סעיפים יימחקו? בקיצור כח עצום ואיכותי שאין לאף אחד במדינת ישראל. הכח לקבוע לעיתים, 'מי לחיים ומי למוות'. לכן, כל מי שמחליט לקשור את גורלו עם סוג כזה של עבודה עליו לקחת בחשבון שהוא נכנס למחויבות שאינה בגדר 'תוכנית כבקשתך'. לעומת משפטנים שקושרים את גורלם עם סוג כזה של שליחות יש עו"ד אחרים המחליטים לעשות לביתם ולחשבון הבנק שלהם, ומראש לא נכנסים לקופסה ששמה "פרקליטות המדינה". אין בדברים הנכתבים כדי לקבוע עמדה מי צודק במאבק, אלא לזעוק את זעקתו של הרוב הדומם שדי נמאס לו מהדרך בה מתנהלים העניינים הכי חשובים במדינת ישראל.
אם בשביתות אחרות הפגיעה היא בכיס או בחוסר נוחות, הרי שהפעם פרצו פרקליטי המדינה את כל הגבולות ואת כל הסכרים והביאו לנזקים קשים, וחלקם בלתי הפיכים בשחרור פושעים ועבריינים מעונש. הדרך בה הם מנהלים את מאבקם, ושוב יכול להיות שהוא צודק, אינו נופל מאחרון המאבקים של בעלי מונופול אחרים במדינת ישראל. חלק מהנציגים מתלהמים, ויש אחת שאת שמה איני זוכר, שמזכירה בסגנונה מאבקים משנות החמישים והשישים.
היות והדברים הגיעו למבוי סתום והנזקים רק הולכים וגדלים, חייבת המדינה להעביר את העניין ל"בוררות חובה". הסכסוך הזה מתאים לבוררות חובה היות וזו הדרך בה פועלים הפרקליטים בכל השנים. הם מחליטים, עוד לפני בית המשפט, מי יגיע לשופט ומי ילך לחופשי. התנהגות של 'בורר' הקלאסי.
אני מקווה שמדינת ישראל באמצעות שליחה לא תתקפל עכשיו מול ההתנהלות של הפרקליטים, כי את הנזק הכבד הם עשו כבר.
