פעם שמעתי רב שאמר, הלוואי שהיינו מקפידים לא לאכול חמץ כמו שאנחנו מקפידים לנקות את החרסינה במקלחת. ואכן עם ישראל לא עושה לעצמו הנחות בכל מה שקשור להכנות לפסח. רובנו עושים אפילו הרבה מעבר למחויב מצד הדין, שכן כולם מנקים את הבית הרבה לפני פסח. העניין הוא לא רק איזה מנהג עתיק, אלא העניין הוא שהחמץ הוא היחיד בתורה שאין לו שיעור, כלומר מינימום. אפילו פירור חמץ הוא איסור גמור. זו חומרה מיוחדת.
כל העניין הזה של חמץ מפורש בשני רבדים, על פי הפשט המצה היא בצק שלא החמיץ, ואנחנו אוכלים אותה משום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ. לעומת זאת, ברובד הרוחני זה מרמז על כך שכאשר אבותינו יצאו ממצרים, הם לא התמהמהו ולא התחילו לחשב חשבונות. אם הם היו מתחילים לחשוב ולשאול, הם היו שואלים את עצמם איך בדיוק הם עכשיו ייצאו למדבר אחרי שהיו עבדים. אם היו עושים כך, היו מחמיצים את השעה. הם הבינו שאין זמן לשאול שאלות, אלא לצאת עכשיו. וכך גם יש זמנים בחייו של אדם שאם הוא יתחיל לשאול יותר מדי, לברר ולחפור, הוא יחמיץ את השעה. לפעמים יש התעוררות משמים להוציא את האדם מהעבדות שלו, לכן האדם צריך לנצל את השעה של האור שמאירים לו מלמעלה, כדי לעשות את הפעולות המתבקשות אפילו אם הוא לא מבין אותן עד הסוף.
ולכן כדי להסביר לנו את המימד הרוחני חז"ל המשילו את החמץ ליצר הרע בעצמו. למעשה, שורש כל העבירות נמצא באגו של האדם. כשהאדם מחליט לעשות דברים שהם כנגד רצון הבורא ולעתים גם כנגד המוסר האנושי הכללי, זה בגלל שהוא משרת את האגו שלו. הוא התפיח את העצמיות שלו והתרחק מהענווה. בעצם, השורש של סוגי העבירות שבין אדם לחברו טמון בכך שאדם רוצה את הכל לעצמו.
השאלה הנשאלת, האם לזה התכוון הקב"ה שאסר על חמץ בפסח. האם התכוון שעם ישראל יהיה בטירוף נקיונות, הכשרות וקניות מוצרים חדשים?
התשובה לכך נמצאת באיסור של 'בל ייראה', שאסור לראות חמץ ששייך לך. כשאדם רואה חמץ שלו, הוא עלול לאכול אותו. אבל אם החמץ לא שלך, אין בעיה לראות אותו. בנוסף, החמץ מסמל את הגאווה, אחת המידות הגרועות ביותר. כאן נשאלת השאלה, אם החמץ מסמל מידות כל כך גרועות, איך זה שאנחנו אוכלים אותו לאורך השנה כולה? רבי אלעזר, בנו של ר' שמעון בר יוחאי, שאל את אביו את אותה שאלה בדיוק. הדיון מופיע בזוהר הקדוש. ר' שמעון השיב שזה כמו חולה שצריך לקחת תרופות, אך כשהוא מבריא, אפשר להמשיך כרגיל. בשבעת הימים זה נקרא 'מיכלא דאסוותא' כלומר, לחם המרפא. הוא מרפא את הנשמה ומעניק רפואה לגאווה.
הרב יפתח סופר שמעביר מידי יום שיעורים לבעלי בתים בכולל "חזון עובדיה" (כה לחי לשעבר) מביא מדרש מעניין בנושא המבוסס על האותיות של המצה והחמץ, ומסביר שהאותיות מ'-צ' מופיעות בשתי המילים. האותיות השונות בין המילים הן ה'-ח'. הגימטרייה של האותיות היא 5 ו-8, כלומר הפרש של 3. וזה מרמז על שלושה דברים שמוציאים את האדם מהעולם, על פי המשנה במסכת אבות: תאווה, קנאה וכבוד. "שלושתם נובעים מהחמץ ומהגאווה", מסביר הרב סופר. "אדם לא מקנא בראש העיר אלא אם הוא חושב שגם הוא צריך להיות ראש העיר ומגיע לו. אדם מחפש כבוד כשהוא חושב שמגיע לו. באמצעות הגאווה האדם רוצה הכל. הגאווה היא פשט נגע רב.
"יש לזה גם עוד רמז: חמץ הוא אותיות צ.מ.ח. האות צ' מרמזת על ציצית, כלומר שאדם בעצמו יתקרב אל הקב"ה. אחרי זה מגיעה האות מ', רמז למזוזה שבביתו, כלומר לקרב את אשתו, הילדים ובני הבית, ואחרי זה מגיעה האות ח' שמרמזת על חנוכיה, כלומר על חיזוק האנשים מבחוץ. האותיות ח.מ.ץ מגיעות הפוך. זה אומר שאדם בעל גאווה עושה את הכל הפוך: הוא קודם הולך להחזיר בתשובה את העולם, אחר כך אשתו והילדים, ורק בסוף את עצמו".
בשאלה הלכתית לרב סופר לגבי איסור "בל יראה ובל ימצא" מסביר הרב סופר "ניקח דוגמה פשוטה, אם לאדם יש רעל בבית, ודאי שהוא נזהר להחביא את הקופסה מהילדים שלו. למה? כי זה מסוכן. בניגוד לרעל, כל השנה מותר לאדם לאכול חמץ, לכן יש סכנה שהוא יקום בבוקר, ישכח שהיום פסח וילך לאכול ופלים. הוא לא ירגיש שיש איסור. הבעיה מתחילה בדבר שרגילים לאכול אותו כל השנה, אבל דבר שלא עושים כל השנה, אין בעיה. לכן אומרים 'זכור את יום השבת לקדשו'. צריכים סימנים, כדי שלא נתבלבל. פסח זה פעם בשנה בלבד, ולכן יש סיכוי שאדם ישכח שעכשיו פסח, בפרט שלחם הוא דבר שאדם נצרך אליו מאוד. לכן צריך להרחיק אותו מהבית במשך שבעה ימים".
המכירה לגוי היא לא סוג של משחק?
"לא. אם הגוי באמת ירצה לקחת את הכל, הוא רשאי. בד"כ עושים חוזה על תנאי. כלומר, מוכרים לגוי את כל החמץ של כל העיר בסכום גבוה, ומקנים לו את זה למרות שהוא לא משלם. ואז קובעים תאריך שאם עד אז הוא לא משלם, כל החמץ חוזר להיות של היהודים. תיאורטית, אם הוא מביא את הכסף, החמץ שייך לו".
אז הגוי לא יכול לסרב למכור את החמץ אחרי פסח, כי זה רק תנאי.
"נכון, כי עושים איתו תנאי מראש שאם הוא לא קונה, זה חוזר אלינו אוטומטית".
ואם הוא משיג סכום כסף ובכל זאת קונה את החמץ במהלך הפסח?
"אז חייבים למכור לו את זה. אגב, יש אפילו נוהג שאם אדם נוסע בפסח לירושלים או למקום רחוק מהבית, הוא חייב להשאיר מפתח בהישג יד לשכנים או לבני משפחה, כדי שאם הגוי יבוא פתאום וידרוש את החמץ שקנה, הוא יוכל לקחת אותו".
פהשקווילים:
* לאור ההצלחה הגדולה באיסוף תרומות בפורים (כ-13,000 שקלים( ולאור ההלכה ש"עניי עירך קודמים", הוקם מיזם חדש בקריית שמונה לתרום ל"קימחא דפיסחא" לעניי העיר. הכסף שייאסף יועבר כולו(!) לקרנות הגמ"ח בעיר, לפי בחירת כל תורם. יש להדגיש שכל סכום שנאסף עובר לקרנות, ללא עמלות ודמי תיווך. גם הקרנות פועלות בהתנדבות מלאה, ללא משכורת והוצאות תיפעול. רוצים לתרום עכשיו? כנסו לאתר של ארגון "למען שמו-נה באהבה", הקליקו, מלאו פרטים ותזכו למצוות.
* נשאר לכם חמץ? (באריזות סגורות בלבד) במקום לשרוף אותו, תרמו אותו לגמ"ח, והוא יחולק לאחר החג .ניתן להביא למשרדי ישיבת ההסדר בימים א'-ה' שעות 8:00-15:00, עד י"א ניסן 19/4
* דרשות 'שבת הגדול' תתקיים אי"ה בשבת פרשת "מצורע" ח' ניסן תשע"ו (16/4/16) בבית הכנסת "אור תורה" (לעולי תוניס).
בשעה – 16.00 תפילת מנחה, בשעה – 16.45 – דרשת הרב שלום לוי שליט"א, בנושא: "אורחים בליל הסדר". בשעה 17.30 – דרשת הרב צפניה דרורי שליט"א בנושא: צבאות ה':"והוצאתי את צבאותי את עמי", אור החיים-"כי אין לו צבאות מיוחדים לו, אלא ישראל" ( שמות ז').
* שיעורים לנשים: הרב שלום לוי שליט"א בשעה- 17.45 בבית כנסת "תפילה למשה-מערת עדולם".
הרב צפניה דרורי שליט"א בשעה- 18.15 ב"יד לבנים".
הציבור מוזמן
* מכירת חמץ והכנות לפסח תשע"ו
מכירת חמץ: במשרדי הרבנות והמועצה הדתית תתקיים מכירת חמץ בזמני שעות העבודה.
ביום חמישי י"ג ניסן (21/4/16) המשרדים יהיו פתוחים למכירת חמץ
בין השעות- 8.30- 13.30 , 16.00- 19.00.
* מכירת החמץ תסתיים ביום ששי יד' ניסן (22/4/16) בשעה 9.30 בבוקר.
* כל תושבי העיר: דיירים, בעלי עסקים ומסעדות מתבקשים להקדים ולהגיע למשרדי
הרבנות והמועצה הדתית למכירת חמץ.
מפקחי הרבנות: יערכו בקורת בחנויות המכולת ויעניקו תעודות כשרות לפסח
לחנויות שתעמודנה בדרישות ההלכה.
* אישור מכירת חמץ
אסור לקנות בפסח במקום שאין לו "תעודת כשרות לפסח".
יש להיזהר מלהיכנס לחנות שנשאר בה חמץ, ואסור לקנות בה בפסח גם לאחר הפסח.
לבעלי העסקים: נא להשאיר את אישור "מכירת חמץ" במקום בולט עד 30 יום לאחר הפסח.
ערב פסח – יום ששי יד' ניסן תשע"ה (22/4/16). סוף זמן אכילת חמץ, שריפתו וביטולו.
סוף זמן אכילת חמץ עד השעה: 9.43
סוף זמן שריפת חמץ וביטולו עד השעה: 10.56
פתיחת חנויות במוצאי החג
חנויות המכולת יפתחו למכירת חמץ במוצאי שבת כ"ב ניסן תשע"ו(30/4/16)
החל משעה 20.30 בערב.
