הוסטל ה.ל.ה בקריית שמונה הוא הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לדיירים שגרים בו, לתושבי העיר ולנו כחברה. סוד ההצלחה כאן מורכב מצוות מדהים, קהילה תומכת והמון נשמה. ההצלחות מאחורי המציאות הלא תמיד פשוטה.
נלסון מנדלה אמר פעם "מה שחשוב בחיים הוא לא עצם העובדה שיש לנו חיים. ההבדל שעשינו בחייהם של אחרים הוא שיקבע את המשמעות של החיים שאנו מנהלים". הוסטל ה.ל.ה. בקריית שמונה שמעניק דיור מוגן והקניית מיומנויות חיי יום יום לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי), ממחיש עד כמה המשפט הזה מציג את ערך החיים, ויותר מזה, את היכולת להטיב לאחרים שלא יכולים לעשות לעצמם בעצמם.
אפתח בגילוי נאות. יש לי קרוב משפחה שגר בהוסטל בעיר כבר 6 שנים. במהלך השנים שבהם ביקרתי במקום ראיתי תמונה אחת שיכולה לסכם את כל הכתבה שתקראו כעת, קבוצה של אנשים עם צרכים מיוחדים שיכלו ללכת לאיבוד בחברה שלנו, אך ע"י בית המספק להם קורת גג לגוף, וקורת רוח לנפש הם פורחים, חיים ומפיקים 100% יכולת והנאה ביחס למצב האישי שלהם.
ההוסטל בקריית שמונה הוקם בשנת1986 ע"י אלברט זפרני ז"ל חיים אוחיון ואלי אזולאי. לפני כחודשים התקיים טקס קריאת שם למבנה ההוסטל על שם אלברט זפרני היה במשך שנים יו"ר הנהלת העמותה במעמד ראש העיר יו"ר העמותה שמעון ביטון, חברי הנהלת העמותה, חברי מועצת עיר, משפחתו המורחבת חברים לעשייה הציבורית.
ההוסטל מפוקח ומתוקצב ע"י משרד הרווחה – האגף לטיפול באדם על מוגבלות שכלית התפתחותית וכיום שוהים בו כ-26 דיירים, ומתחלק לשלוש מסגרות דיור ברחבי העיר:
המרכזית. הוסטל שכולל מבנה מרכזי ושלושה צימרים לזוגות. במבנה המרכזי גרים אנשים שזקוקים לתמיכות עקב מצב בריאותי או וזקוקים לתמיכה 24 שעות ביממה.
וילה (1). בקהילה המונה 8 דיירים בבימת תל חי ברחוב הרי אפרים בה גרים דיירים ברמת תפקוד גבוהה והצוות מעניק תמיכות לכישורי חיים למידה וביצוע תוכניות קידום למימוש עצמי מקסימלי של האדם
וילה (2). ממוקמת ברחוב הנרקיס המונה 6 דיירים בה ניתן שירות דומה לבימת תל חי.
בקרוב מאוד תפתח וילה נוספת לצעירים בשכונה החדשה בחצור עבור שישה אנשים בעלי מוגבלות שכלית קלה ובתפקוד גבוה.
לפני כשנה הסתיים שיפוץ להוסטל המרכזי בסיוע 'קרן שלם' וביטוח לאומי בהתאמת המבנה לסטנדרטים הגבוהים ביותר, וכן כבר גויס תקציב נוסף להצטיידות לוילות בבימה ובנרקיס.
מי שמנהל את הפרוייקט הזה, ועומד בראש העשייה הוא אלעד הרשקוביץ, 35, שנולד ומתגורר בקריית שמונה
מי מגיע אליכם להוסטל, ואיך?
"אנו משרתים אנשים במנעד רחב החל משיקום שהוא אדם גבולי מבחינה קוגנטבית דרך בעלי מוגבלות שכלית קלה ועד לבנונית, האנשים מופנים ע"י מחלקות רווחה ברשויות המקומיות. כיום אנו נותנים מענה לאנשים מקריית שמונה מהמועצות האזוריות הגליל העליון מבואות החרמון עד ליוקנעם וחיפה" .
מי מתפעל את כל המערך הזה?
"צוות העמותה הינו רחב ומקיף המורכב ממדריכים שעובדים מסביב לשעון ומתפקיד מספק ומאתגר. לכל הצוות יש יכולת להעניק האהבה טהורה שלא תלויה בדבר צריך, שכן צריך להיות אדם מיוחד כדי לבצע תפקיד כזה".
עד כמה זה מתאגר?
"העבודה הזו קשה ומתישה ושואבת המון אנרגיות. לכן כל אחד חייב להיות אדם מכיל, סבלני ועם נשמה גדולה. צוות המדריכים מורכב בוגרי תואר ראשון במקצועות החינוך, בעיקר חינוך מיוחד, וצוות ותיק ובוגר שהוכשר והוסמך ע"י משרד הרווחה בקורס של שנה וחצי. כמו כן עובדת סוציאלית האחראית על תוכנית קידום אישיות לכל דיירי ודייר להגשת חלומותיו, בניית תוכנית ניהול סיכונים לכל דייר, וכן להיות בקשר עם המשפחות. בנוסף ישנה רכזת בריאות שמרכזת את עבודה מול הפסיכיאטר שלנו והתזונאית ענת לב ארי שבונה תפריט מותאם לדיירים ומלווה אותו עבודה ותיאום מול קופת החולים".
איפה הם מקבלים טיפולים רפואיים?
"אנו לקוחות של קופת חולים צפון של כללית שיש שם צוות מדהים שמקבל את דיירנו כשווים. רופאת משפחה שאין שנייה לה דר' דגנית שמקבלת אותם וקשובה להם בצורה בלתי רגילה. בנוסף אנו מספקים להם טיפולי שיניים והתאמת נעליים ייחודיות במידת הצורך, וגם ריפוי בעיסוי הידרוטרפיה.
אחד היתרנות של קרית שמונה הוא החומר האנושי, התושבים. כולם יודעים שבעיר ישנה חמימות, אמפתיה ודאגה אמיתית אחד לשני. הנכס הזה לא מדלג גם על אנשי ההוסטל, שכן הדיירים משתלבים בחברה בצורה מדהימה ומעוררת השתהות. משפחות מאמצות, דאגה אמיתית ועזרה הם דברים שבשגרה. "התושבים בעיר רואים כזכות את היכולת לעזור לדיירים. בין אם זה ביחס מצוין, ועד בעזרה ממשית בכל התחומים", אומר אלעד.
מה הם עושים בשעות הפנאי?
"יש לנו רכזת פנאי אשר בונה לכל דייר תוכנית פנאי אישית מותאם לו בשיתוף הדייר עצמו, המשפחה וצוות המדריכות האישות של הדייר. הרציונל המרכזי הוא רכישת שירותים בקהילה ושילוב האדם בסביבה הנורמטיבית אם במכללה בקורסים אקדמייאים ואם במתנ"ס , נהנים הדיירים מחוגים שונים ומגוונים. מלבד זאת, אנו דואגים להם לחוויות מדהימות, בלתי נשכחות, כמו למשל שבכל שנה הם יוצאים לנופש. רק לפני מספר שנים טסנו לרודוס וורדנה לנופש בלתי נשכח. חלקם מעולם לא היו בחו"ל”.
השוני בבעיות של כל אחד לא מקשה?
"ההיפך, אנחנו דואגים להם באופן פרטי ומספקים לכל אחד מענה ומסגרת מיוחד כדי שיוכל להגשים חלומות, וכן יוכל לממש את הפוטנציאל שלו. למשל, יש לנו דייר שיש לו תוכנית רדיו בכל יום חמישי ברדיו כל הגליל העליון שהוא מגיש אותה. קשה לתאר עד כמה הפעילות הזאת ממלאת אותו ומשדרגת לו את החיים".
דוגמא נוספת ומרגשת היא דיירת שהחלום שלה היה שיהיה לה רכב פרטי, וכך תוכל להיות עצמאית. "אני מחשיב אותנו יצרתים-אקרובטים עבור הדיירים", מספר אלעד, " יכולנו לומר לה שזה לא אפשרי, אך במקום זה, בעבודה קשה עם המון אמונה הגשמנו לה את החלום – בנינו לה תוכנית אישית של כמעט שנתיים שבהן היא למדה תמרורים, חוקי תנועה, לימדנו אותה איך לחסוך כסף ורכשנו עבורה קלנועית. לאחר הרכישה ליווינו אותה כמעט במשך שנה בשעורי נהיגה עד "לטסט הרשמי" בו הצליחה לעבור ומאז היא נוהגת".
זה לא קצת מסוכן?
"יש לה מסלולים קבועים, לא על צירי תנועה ראשיים והיא מספיק אחראית לעמוד בכללים. מאז היא האדם המאושר בעולם".
אלעד מספר שכמעט לכל דייר יש סיפור מרגש שמתחיל בחלום ונגמר בהצלחה. כך למשל ישנו דייר שאוהב לכתוב שירים אז הצוות הפיק לו אוגדן שירים מהודר ופרטי, מאז הוא פורח. ישנו דייר שמתאמן במרכז הטניס מספר פעמים ושבוע, ואף מתחרה בתחרויות בין לאומיות ומייצג את ישראל.
מה עושים כשבכל זאת אי אפשר לענות על כל הצרכים והרצונות?
"אני אומר לך שאין דבר כזה אי אפשר. צריך להבין אנחנו לא מתפשרים על איכות, ולא מסמנים רק וי, אלא באמת עושים שמיניות באויר כדי להוציא את החלומות לפועל, אך כאמור עושים זאת בדרך נכונה ומתאימה. התפקיד שלנו הוא לזהות את הפוטנציאל שגלום בכל אחד מדיירנו או החלום של כל אחד מהם ולממש אותו".
מי שמבקר בדירות, מרגיש כמו בדירה של האח הגדול. אנשים גרים בוילה מפוארת, רוצים להנות, צריכים להסתדר אחד עם השני, ובסוף גם נוצרים התאהבויות. "יש לנו בעמותה 4 זוגות שאנו מלווים אותם לבניית קשר זוגי בריא ונכון. בשלב מסויים חלקם ביקשו למסד את הקשר שלהם, ולכן ערכנו להם מסיבת זוגיות עבורם, ממש סוג של חתונה לא פורמאלית, והזמנו את המשפחות שלהם".
איך אתם מודדים הצלחה, הרי אנשים מהסוג הזה לא תמיד יודעים להעריך, להחצין ולהביע רגשות?
"הם האנשים הכי רגישים שיש, ולהבדיל מאיתנו, להם אין מסכות. אתה תמיד יודע איך הבנאדם שלפניך מרגיש, מה הוא חווה, ואיך ההרגשה הכללית שלו. אני יכול להגיד לך שיש לנו מטרה מאוד ברור – שכל אדם יקום עם חיוך ויילך לישון עם חיוך ובין חיוך לחיוך שיהיה לו יום משמעותי".
עובדים ולומדים
אחד האתגרים של צוות ההוסטל הוא לשלב את הדיירים בשוק העבודה, ואף בתחום הלימודים. ולכן דואגים לשלב אותם בתעשייה המתאימה לכל אחד עפ"י יכולותיו ורצונותיו.
איפה הם עובדים כיום?
"חמישה דיירים עובדים באלון תעשיות נייר, דייר אחד בנט פארם, שני דיירים באולמי תהילה ועוד. בחודשים האחרונים נוצר קשר רחב עם מפעל חוליות ונקלטה שם דיירת שלנו לעבודה בפס היצור שמבחינת זה הגשמת חלום"
הם גם נהנים שם?
"תבין כמה כיף להם – אני מעדיף שהדיירים לא יעבדו בימי שישי כי חלקם יוצאים לבתי קפה ואך אחד הדיירים שעובד באולמי תהילה מבקש ללכת לעבודה כי טוב לו שם. המעסקים בקריית שמונה עוטפים אותם באהבה מדהימה וחשוב להבין שצריך להיות אדם מיוחד בשביל העסיק דיירים עם מוגבלויות. הכמיהה שלהם להשתלב בחברה להיות כאחד האדם ובצד השני יש משהו שמקבל ומכיל אותה חייב להבין שגם בתעסוקה יש התמודדות לא פשוטות לפעמיים. השבוע קבלתי טלפון ממנהלת המע"ש על דיירת חדשה שלנו שיש שיפור באופן בעבודה שלה. אתה יודע איזה אושר וסיפוק זה לדעת משהו בצד השני רואה ומבין את ההשקעה באדם".
כדי להקים מערך כזה של טיפול אישי ומסור צריך לעמוד גוף חזק מאוד מאחורי הקלעים "כל מה שאנו עושים לא יכול להתקיים ללא ההנהלה שלי שקשובים בכל רגע לצרכים של הדיירים, יושבים איתם, מדברים, ממש מתעניינים במה חסר להם ובמה טוב להם. הם עושים את הכל בהתנדבות מלאה ללא תמורה רק מרצון לתרום ולעשות טוב למשהו אחר. הם מגיעים באופן קבוע לישיבות מעורבים בכל תחומי החיים מייעצים ומלווים אותי ולא רק תומכים מרחוק יש לנו הנהלה מקצועית שרואה את האדם לפניה ומבינה שהיא פה עבורו התחושה הזו מתחילה בהנהלה ומגמרת באחרון העובדים. יו"ר ההנהלה שמעון ביטון מלווה באופן צמוד את העשייה בעמותה ומגיוס מניסיונו לגיוס משאבים והרחבת המענים והטבת השירות לדיירים.
מלבד תעסוקה דואגים להם בהוסטל גם ללימודים "מכללת תל-חי היא מתנה עבורנו. יש לנו 15 סטודנטים שעושים הכשרה מעשית בעמותה כך שכל דייר בנוסף לכח האדם הקיים וטיפול בו מקבל ערך מוסף לשיחות אישיות פרויקטים קהלתיים וכו'. בנוסף יש לנו פרויקט מדהים של אומנות פלסטית כחוג אקדמי הפועל כבר 4 שנים עם המכללה וכן פרויקט תאטרון עם אנשים נורמטבים ואנשים בעלי מוגבלות ונכויות שונות", אומר אלעד ומוסיף "אחד מהמאמצים העיקריים שלנו הוא קבלת שונה כשווה. רחל הוד מנהלת בית רמב"ם מפעילה ביחד איתנו פרויקט שנתי בו תלמידי בית הספר מתארחים אצלנו ואנו אצלם.
מה כל כך מספק בלעבוד עם אנשים מוגבלים?
"אני אגיד לך זו אחרת הרבה אנשים אומרים לי שזו מצווה. ההתחייסות שלי היא אחרת לחלוטין ניתנה זכות ענקית לשרת אותם אתה לא מבין איזו אהבה הם מעניקים. אני רואה בנו בי ואנשי הצוות שלי כמתווכים, אנו מייצרים להם פלטפורמה לחיים שלמים בקהילה ובתערות בה. השאיפה שלנו היא קבלתם כשווים בכל מעגלי החיים".
בשבוע שעבר נפטרה אחת הדיירות בהוסטל. ביקשנו מאלעד משפט אחד שיסכם את התקופה המשותפת: "איבדנו דיירת שלנו שהייתה בין הדיירים הראשונים בעמותה. 30 שנה היא הייתה דיירת, אישה בת 71. אני יודע שהענקנו לה חיים טובים ועשינו הכל עבורה מהדברים הקטנים ביותר ועד החשובים ביותר עבורה. היא הייתה אדם מאושר שמח בחלקו כיבדנו את רצונותיה והיינו תמיד שם עבורה, זו פעם ראשונה שאנו חובים אובדן והיה קושי עצום לדיירים לצוות אנו משפחה גדולה.
