תנו לתינוקות לינוק בשקט
לאחרונה נחשפנו להתנגדות של בעלי קניונים ובתי עסק לאפשר לאימהות להיניק את תינוקותיהן במקומות הללו.
האמת, שהתרגלנו לדברים כל-כך הזויים ומאבקים מוזרים, שבהתחלה התייחסתי לידיעה בסוג של ביטול.
אבל, לא. הסתבר שיש אנשים שלא משנה מה תעמיד מול התאווה שלהם לכסף, הם יבחרו בכסף.
לא הבנתי כיצד אֵם מניקה עלולה לפגוע במכירות של בעל עסק, או לחילופין, מדוע שסועדים ינטשו את שולחנם במסעדה בגלל תינוק היונק את ארוחתו מדדי אימו.
אני גם לא מבין כיצד המדינה שלנו יכולה להרשות לעצמה עתיד דמוגרפי איתן אם לאורך הדרך מהרחם אל העולם היא מציבה קשים ומכשולים.
בסין, למשל הוחלט לאחרונה לאפשר להורים להביא לעולם יותר מילד אחד. סין עם מיליארד וחצי תושביה מבינה שללא ילדים אין עתיד גם למדינה הגדולה ביותר במספר תושביה.
אומרים שאחת התכונות המיוחדות לאדם היא היכולת שלו להסתגל לכל מצב (כמעט). הדברים נכונים גם בעניין הערכים.
זה שיש כרסום הולך וגובר בסולם הערכים האנושי-תרבותי, לא סוד. זה שהירידה הפכה למסחררת, גם זו לא חדשה.
אבל, זה שאנשים השתגעו לגמרי, זו חדשה שאמורה להדאיג כל אחד מאיתנו.
ברגע הראשון שקראתי על התנהגותם של בעלי העסקים שלא לאפשר לאימהות להיניק את תינוקם בתחומי העסק שלהם, חשבתי על האיסור להכניס כלבים למסעדה (וסליחה על הדוגמא). האם הגענו למצב בו בעלי עסקים מסוימים רואים בתינוקות או באימותיהם סוג של כלבים על שניים, חלילה?!
האם אנינות הטעם של אותם בעלי עסקים מהמראה היפה בעיניי בו אֵם מזרימה חיים לפיו של בנה גורם להם לסוג של דחייה?!
לא מובן ולא ברור.
היות ואיני נוהג ליטול חלק פעיל במחאות כאלה ואחרות בדרך כלל, הפעם הייתי שמח לעשות זאת עם התינוקות ועם האימהות.
יש למדינה הזדמנות פז להפוך את המקרה הסמלי הזה לסוג של נקודת זינוק בו היא תשנה את יחסה לאימהות המניקות ולאימהות בכלל. שהמדינה תרפד את שבילי חייהן בהבנה, הקלה ותמיכה כספית בתפקידן הקדוש במתן חיים לדורות הבאים ובהבטחת המשך קיומה של החברה הישראלית.
שאובמה 'יירה' בנשק כלכלי, וישראל תהיה מוכנה עם צה"ל
אנחנו חיים במעין שגרה הגורמת לנו לעיתים לחשוב שהחשוב ממש לא חשוב, והלא חשוב, חשוב מאוד.
לא אחת המדור נוגע ושב ונוגע בנושא האיראני, אבל למעשה מדובר לא ב'נושא' אלא באיום קיומי.
הממרה שאם אתה חוזר אלף פעמים על שקר, הוא נשמע כאמת צרופה, נכונה למה שקורה בעניין האיראני. האיראנים לא מפסיקים לומר, לא רק בפרסית, אלא בכל שפה ומעל כל במה שפניהם להשיג פצצת אטום להשמיד את ה'יישות הציונית', או במילים לא מכובסות וללא מירכאות את היהודים. אבל כבר נמצאים כאלה, והם רבים, המתחילים ללחוץ בצורה מלומדת, על ראש הממשלה שאכן האיראנים בסה"כ רוצים להעשיר אוראניום ל'צורכי שלום'.
איני יודע אם כאשר שורות אלה יראו אור העולם המערבי-הנאור יהיה אחרי חתימה על הסכם עם האיראנים או לא, אבל זה ממש לא משנה. זה לא משנה כי אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית או הרביעית, ובמקרה של איראן, גם אחרי שהמסך ירד.
הבעיה נטועה אי שם בתוכנת היצור של האדם המערבי-אירופאי-אמריקאי-הנאור שהגיע לשׂובע ומבקש שהשכנים לא יפריעו את מנוחת הצהרים שלו. במצב בו נמצא העולם המערבי, מדינות טרור דוגמת צ. קוריאה ואיראן יכולות לצעוד בביטחה לנשק גרעיני. במצב הזה שהאמריקאים החליטו שמה שחשוב להם זה 'שלום עכשיו' ושקט מצד הילידים במזרח התיכון, האיראנים יכולים לפתוח עוד בסטות ולמכור אוויר בקופסאות של במבה, והאמריקאים יקנו ויוסיפו "וונדרפול".
…ושלא ישתמע שהפיתרון היחידי זו פעולה צבאית, ממש לא, למרות שהאופציה הזאת חייבת להיות זמינה.
שהאמריקאים והאירופאים יעשו את מה שהם הציעו, סנקציות כלכליות אמיתיות.
שהם 'יירו' בנשק הכלכלי, וישראל תהיה מוכנה עם האצבע על ההדק הצבאי. ונראה מי ימצמץ ראשון…
אייל גולן ושות'
…אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה נשארו במשטרה עם הסוסות… ואנחנו נשארנו עם הצביעות והמוסר הכפול.
צחוק מהעבודה.
קדישאי ז"ל, קודם כל בן אדם
בסוף השבוע האחרון הלך לעולמו יחיאל קדישאי ז"ל.
למבוגרים שבינינו קדישאי מוכר כיד ימינו של מנחם בגין ז"ל ראש הממשלה לשעבר.
לדור הצעיר יותר אומר שיחיאל קדישאי הוא רוב הדברים שאין היום בפוליטיקאים או משרתי ציבור.
צניעות, מסתבר הייתה ותהיה המצע עליו יכולים לצמוח בני אדם, לפני שהם פוליטיקאים או כל מי שמחזיקים מעצמם בגדר 'אני ואפסי עוד'.
אין זו ביקורת על מישהו מסוים, אלא געגוע לאנשים צנועים שלמרות שהיו להם כל הסיבות להיות פלצנים ומנופחים, הם בחרו באופן הטבעי ביותר להיות בני אדם.
מסתבר שבסופו של דבר לא יזכרו לך את התפקיד הבכיר והחשוב שמילאת בחייך אלא את העובדה, אם היית בן אדם או לא.
קדישאי היה בן אדם.
