בכדורגל מאז ומתמיד היה קשה למצוא חלוצים ומריחי שערים. כולם יודעים שחלוץ נולד חלוץ ובקריית שמונה צמח במשך השנים חלוץ מיוחד במינו שבכל קבוצה שהלך ונדד הצליח לרשום לעצמו כמויות שערים בסיטונאות והצליח לעלות קבוצות מליגה לליגה וכשסיים עבר לקבוצה אחרת וכך הלאה עד שהחליט לסיים את הקריירה בבית, בקריית שמונה, במקום בו צמח וגדל.
כבר בתחילת הראיון הייתי צריך לברך אותו להולדת בתו החדשה, נועה.
שרון: "שמע יוסי, אני עברתי בקריירה שלי הרבה מאוד קבוצות כדורגל. כאשר התחלתי את דרכי הספורטיבית, מאחר ולא היו נערים בקבוצת הכדורגל התחלתי בקבוצת הכדורסל המקומית"
– "מזל שלא התחלת בדוקים, בטח היית היום עם רשימה ארוכה של נדקרים"
שרון "עזוב אותך יוסי מדוקים. האמת שהלכתי בגלל הגובה שלי. תראה, אם אתה גבוה בכדורסל זה כבר חמישים אחוז הצלחה. תראה את טקצ'נקו הרוסי שהאכיל את מכבי תל אביב. אבל למזלי או לא למזלי קבוצת הכדורסל התפרקה, ואחי גולן לקח אותי לקבוצת הנוער של הפועל קריית שמונה. אני מאוד מודה לו עכל זה כי תאר לעצמך שהיה לוקח אותי לבלט קלאסי. מה? אם כדורסל אז למה לא בלט, יוסי? המאמן יצחק כנר קלט אותי והציב אותי בעמדת הבלם ומיד הרגשתי שזה לא מקומי שמתי לב שיש ארבעה חלוצים ועשיתי חשבון שאם 'נפרק' אחד מהם הסיכוי שלי להיות חלוץ הוא מאה אחוז. אז פרקתי. מיד הורכבתי בעמדת חלוץ.
שיחק לי המזל וכבר במשחק הראשון נגד הפועל אפיקים שלחתי טיל מ 30 מטר ישר לחיבורים ומאז הוצבתי בעמדת החלוץ המרכזי ומכונת השערים שלי התחילה לעבוד".
שרון הוא סוג של 'שחקן-תייר'. הוא לא מסוגל להישאר במקום אחד.
"לאחר כשנה הגיע המאמן שמעון הדרי והעלה אותי לבוגרים ומקומי כחלוץ בקבוצה היה עובדה מוגמרת. בשנת 1990 התגייסתי לצה"ל והרגשתי שמקומי בהרכב מתחיל להתנדנד ואז החלטתי לעבור לטובא שמשחקת בליגה ג' ובעונה זו אני כובש 25 שערים.
שוב אני לוקח את מקל הנדודים וחוזר לקריה להתאמן תחת השרביט של המאמן משה גבאי שמתרשם ממני וחותם לעונה כאשר הכסף לא מעניין אותי רק האהבה לקבוצה ולקריה.
בעונה זו שיחקתי 10 משחקים, הבקעתי 3 שערים ושוב ההנהלה החליטה להביא חלוץ מבחוץ ונאלצתי לעזוב".
הדלת המסתובבת פועלת שוב על שרון והוא ממשיך הלאה בנדודיו.
"ואז הקבלן גבי אדרי רכש את הכרטיס שחקן עבורי בסכום גדול, להזכירך יוסי, בתקופה ההיא אף שחקן לא שילם סכום כזה. שוב אני נודד לקבוצת בוענייה מליגה ב' ומשם לחצור ומחצור לצפת ושוב מעלה את הקבוצה לליגה א' ועוזב, חוזר לטובא ובסיבוב שלישי מעלה אותם". רגע, רגע שרון. זה נשמע כמו מסעות בני ישראל ביציאת מצרים.
שרון: חכה, עוד לא שמעת כלום. "גרשון פחימה המנהל מחזיר אותי לקריה למקום שבו נולדתי ואני מחובר אליו, חתמתי חוזה והיום במבט לאחור זו הייתה החלטה מאוד חשובה מפני שהצלחתי להשאיר את הקבוצה בליגה יחד עם: יוסי אדרי, מיקי ממן, אלון אלוק, אלה היו השחקנים הוותיקים.
עשינו עונה גדולה, כבשתי אז שערים עוד 6 בגביע והגענו עד שמינית הגמר והפסדנו בפנדלים לנצרת עילית.
בסיום העונה הגיע איזי שרצקי ששמע עלי והחתים אותי לעונה ובעונה זו כבשתי 22 שערים והעפלנו לליגה ארצית, חתמתי חוזה אגדי של 70,000 דולר ולאחר 10 משחקים עקב חילוקי דעות עם המאמן בני טבק שוב עזבתי לנצרת עילית והעפלנו לליגה הלאומית ושוב חזרתי לקריה, כבשתי 17 שערים והעפלנו לליגה לאומית".
שרון, קבלתי ממך סחרחורת. מה עובר עליך, אחי.
שרון: "קח כדור נגד סחרחורת ותקשיב, כבר גומרים את הסיבוב לאחר מכן עזבתי להפועל עכו ומשם להרצליה וממשיך לטירת הכרמל וחוזר לצפת.
לבסוף החלטתי לחזור הביתה לקריה לסגור מעגל ובגיל 35 פרשתי, עברתי קורס מאמנים והשתלבתי כמאמן נוער".
עכשיו תגידי לי שרון. למה? מה היה רע לך בעיר הזאת?
שרון" אז תשמע לסיכום יוסי, היום במחשבה לאחור אני חושב שבמשך כל הקריירה שלי פעלתי מתוך הבטן ולא מתוך הראש ואני בטוח שאם הייתי פועל מהראש הקריירה שלי הייתה הרבה יותר מוצלחת והכישרון של כחלוץ היה מניב תוצאות הרבה יותר טובות. זה היה המזל שלי, אבל אני מקבל באהבה את הכל. היום, כשאני מסתכל על הקבוצה שלנו, כולי מלא גאווה ואני מצדיע לעושים במלאכה".
הנה, כישרון אדיר שצמח בעיר, ובגלל החלטות פזיזות שלקח, שרון לא מיצה את היכולות שלו, וחבל. לשרון 3 בנות: רומי, יהלי ונועה שיהיו בריאות.
