עשו לו את העבודה, לבנימין נתניהו
מתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו טופלים עליו שהוא טפלון & האמת היא שהם צודקים, בגלל שנאתם אליו וטשטוש החושים בו הם לוקים
רוע, אינו נכלל בתכונות החובה שבני אדם צריכים לשאת איתם לתפקיד. אולם, מסתבר שאצל חלק מהפוליטיקאים, הרוע הוא בחזקת גֵן מולד, ואולי כרומוזום פגום במערכת.
ביקורת חיונית ואפילו הכרחית במערכות פוליטיות, וככל שמעמדו ותפקידו של הפוליטיקאי רם יותר, כך מכשיר הביקורת צריך להיות ענייני, חד וזהיר יותר.
לא אגלה את אמריקה אם אומר שסביב דמותו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה ורעייתו, התפתחה בשנים בהן הוא מכהן בתפקיד מעין 'ליגת שונאים' וכדי להיות חבר מהליגה אינך צריך יותר מאשר שנאת חינם לאיש ולרעייתו.
זה שמבקרים את נתניהו על מדיניותו, החלטותיו הפוליטיות, ומהלכיו הציבוריים, זה בסדר גמור, ואפילו מחויב המציאות, וזו נשמתה של הדמוקרטיה שלנו. אולם, זה שמבקריו/שונאיו הופכים כל מהלך או התבטאות של נתניהו, לדלק המזין את שנאתם, זה כבר מוגזם ודוחה.
…בשבוע שעבר נערכה מתקפה רבתי על ראש הממשלה ורעייתו על ההוצאות על בתיהם, בתי השרד וביתם הפרטי. וכמנהג המקום, בבואם לבקר, הם נתפסו לעניין הזניח ביותר וחסר המשמעות הכספית, נרות ריחניים.
איני רוצה לגונן או לתמוך במעשים ובאנשים שלא נהגו כשורה, אבל אם רוצים להכניס (בכח) את ראש הממשלה נתניהו לקטגוריה הזאת, צריכים להוכיח מספר דברים.
א. האם סעיפי ההוצאה הם המצאה שלו? האם הוועדה שקבעה את הסעיפים הללו, תמחרה אותם וקבעה מסגרת הוצאה?
ואם כן, הביקורת צריכה להיות בהתאם לתשובה.
אם ראש הממשלה הוציא כסף על נרות, סתם כי בא לו, אזי הביקורת במקומה, ואם לא, אז היא מיותרת (שוב).
ואנא לפנות למי שקבע/אישר את ההוצאה.
בכלל, הגיע הזמן שנתחיל לאמץ נורמות של תרבות מכבדת, ושלא כל אחד 'ימציא' לו קוד 'מוסרי-אתי' וילביש אותו על האחר, במקרה זה ראש הממשלה.
רצה הגורל, והשבוע נזדמנו שני מקרים שאינם קשורים זה לזה, אולם מוציאים את ראש הממשלה צדיק.
מקרה ראשון. הנסיעה לפסטיבל (תיכף אומר מדוע פסטיבל) על מותו של מנהיגה של דרום אפריקה המתעוררת, נלסון מנדלה.
ראש הממשלה הודיע שלא ייסע ללוויה בגלל עלותה האסטרונומית, כשישה מיליון שקלים.
מדוע שישה מילין? ההסבר שנתן הפרשן-העיתונאי הינה היא לפניכם. המארחים הודיעו שיוכלו לאבטח את ראש הממשלה ופמלייתו בליווי של אופנוענים. בקנה מידה של ראש ממשלה ישראלי, זו הזמנה לרצח. אופנוענים זה לא ליווי ביטחוני, זה משחק מסוכן בחיי ראש הממשלה.
ולכן, רק לעניין הביטחוני, היו צריכים להעמיס על מטוס הרקולס אחד את צי הרכבים המשוריינים עם הציוד הנלווה לאבטחה. ה'תענוג' הזה עולה כשלושה מיליון שקלים, וזאת בעיה לראש הממשלה להוציא שלושה מיליון שקלים רגע אחרי שרגמו אותו בבליסטראות בגלל נרות ריחניים…
ומנגד, המחשבה על גל חדש וארסי של 'ביקורת', גרמה לנשיא המדינה שמעון פרס לקבל 'שפעת' ולא לנסוע. פרס, בסופו של דבר לא פראייר, הוא יודע דבר או שניים בתרגילים פוליטיים.
עכשיו תראו איך זה נגמר מבחינת הדרום אפריקאיים, לא רק ראש הממשלה נתניהו היה בלוויה, אלא גם הנשיא שמעון פרס, זה מה שהעולם שמע וזוכר. בסוף יצא נסיעה במבצע, 1+1 או חבר מביא חבר.
ותנסו לומר לדרום אפריקאים שמדינת ישראל לא שלחה נציג, יאשימו אתכם עוד באנטישמיות…
מקרה שני. ההוצאות של בית הנשיא בסך שישים מיליון שקלים לשנה נחשפו.
רבים שאלו, 'על מה ולמה?', הרי מדובר בנשיא ייצוגי, לא בראש ממשלה פעיל…
ולגבי 'למה פסטיבל?'. התמונה העליזה של נשיא ארצות הברית אובמה, ראש ממשלת בריטניה קמרון וראש ממשלת דנמרק, הלה תורנינג שמידט, בלוויה. זו לוויה או פסטיבל?, אתם תחליטו.
אני לא מקנא באובמה על המנה שיחטוף מאישתו מישל כשיחזרו… בגלל הלה תורנינג…
נשבעים לכם לעשות טוב
כמו חתן וכלה מתחת לחופה, כך גם חברי מועצת העיר מלאים בתקוות, חלומות וכוונות טובות & המציאות והמעשים של כל אחד קובעים בסופו של דבר את התוצאות
השבוע התקיימה ישיבת המועצה הראשונה בהרכבה החדש.
המתמודדים ותומכיהם עברו תקופה קשה, והלא זהירים גם עלו על כמה מוקשים שרסיסיהם עפו לכל עבר.
…הבחירות מאחורינו, ועתידה של קריית שמונה לפנינו. חֲזָרָתִי למגרש הפוליטי לוותה בהתלבטויות קשות, אולם מה שהכריע בסופו של דבר את הכף הייתה ונותרה אהבתי הבלתי מסויגת לעיר בה נולדתי, קריית שמונה, והרצון לעשות למענה.
אל תשאלו אותי על האהבה הזאת, כי גם אני לא יכול להסבירה, אבל היא קיימת ומשפיעה על אורחות חיי זה שישה עשורים.
היום אנו נמצאים במקום אחר בו נמצאנו רק לפני מספר חודשים. מערכת הבחירות איפשרה לכל מועמד ורשימה להציג את מרכולתה ולאחר שהציבור אמר את דברו, יש לכבד את התוצאות ולעשות הכל כדי לסייע בנשיאת המשא.
מצבה של העיר על שלל בעיותיה זקוקה להתגייסות רבתי. המשימות רבות וקשות והיה רצוי להטות כתף ולשאת במעמסה יחד.
אולם, תוצאות הבחירות הכריעו כך שחברי יורם מלול ואנוכי נצטרך לשבת מול אלה שיחד עם ראש העיר יעסקו במלאכה. הבחירה אינה רצונית, אלא מתוקף הנסיבות, ואין בליבי דבר וחצי דבר כנגד מאן דהוא, בטח לא כלפי התושבים שבהצבעתם אמרו שזה מה שהם רוצים ואלו הנבחרים שהם רוצים שינהיגו אותם.
לצד כיבוד תוצאות הבחירות קיימת חובה נוספת והיא חובת ההוכחה ופירעון ההתחייבויות. אין הדברים נאמרים מתוך רצון לראות את חבריי לקואליציה ואת ראש העיר נכשלים, חלילה. אלא לעזור להם להצליח, גם אם הם יחשבו שהפעילות פוגעת בהם, לכאורה. לא, אין זו הכוונה ובטח לא התוכניות.
סימן ראשון קיבלנו בישיבה החגיגית וכינון המועצה השבוע. ראש העיר הרב ניסים מלכה נשא נאום פייסני ובדבריו ניכר היה שהוא מתכוון למה שהוא אומר. האמירות החיוביות יצטרכו להיות מתורגמות למעשים.
מינוי הסגנים בחצי משרה יש בה אמירה מתחשבת כלפי הגירעון הגדול שנושאת קופת העירייה, והמשימות שעל חבריה למלא בתוכנית ההבראה. הגירעון הגדול הביא להחלטה שקולה בה נבחרו שני סגנים בחצי משרה: ד"ר בוריס סידלקובסקי ויגאל בוזגלו.
ההתחשבות במצבה של קופת העירייה נרשם בטור הזכות, לעת עתה.
איני רוצה להתייחס לתואר שהוענק לאלי זפרני 'משנה לראש העיר' בזלזול חלילה, אלף, כי אני חושב שהאיש ראוי לְתואר ממשי יותר בגלל התפקיד שמילא במערכת הבחירות ובית, אם יש תשתית חוקית ותקנית בספר החוקים, אז למה לא?!
…הסערה שהתחוללה מחוץ לאולם הפיס בחטיבת הביניים, לא הצליח לצנן את החלומות והתוכניות של חברי המועצה, כל אחד על פי תפקידו, שאיפותיו ותוכניותיו.
נקווה שבעתיד נוכל לשבח את העוסקים במלאכה על עבודתם, אבל עד אז נצטרך לחכות ולראות מה יעשה כל אחד מהם.
