היום ה-23 בפברואר , 2020

Select your Top Menu from wp menus
תוצרת בית
הבן של אלברטו

איציק בונן אומן בנשמתו, חוזר במנהרת הזמן אל ילדותו. אל הבית הקטן בשיכון ד'. השכנים והחברים, אל הזיכרונות והגעגועים. הוא מדבר על אביו אלברטו ז"ל, הספר של קריית שמונה. ספר שהיה גם אומן צייר וצלם. לבני אברהמי הוא אומר "חייתי במקסיקו וגם בארה"ב, אבל אין מקום בעולם שאני גאה בו ואוהב יותר...
קרא בהרחבה
איש היערות

לקראת ט"ו בשבט שיחול בשבוע הבא מביא בני אברהמי את סיפורו של האיש שמרבית חייו עבד בהרים וביערות. ניסים בן ציון עובד ותיק בקרן קיימת והיום גמלאי, מספר על השנים ההן. על האהבה לעץ המלכותי, על הקטיושות שנחתו מסביב בזמן השריפה, המשאית שנתקעה בוודאי וגם על 'המחבל' שהפתיע אותם עם נשק. ניסים ונפלא...
קרא בהרחבה
הסוד של אפרים

אחותו התאומה נרצחה בידי בעלה בקריית-שמונה. אחות אחרת נחטפה בכורדיסטאן, כשהייתה בת שתים-עשרה. כשפרש לפנסיה מהעירייה אחרי 31 שנים הוא עבר אירוע מוחי ולמרות הכול, אפרים לוי האיש שבמשך שנים ניהל ביד רמה את אגף התברואה בעירייה ממשיך לחייך לחיים, וזה בזכות משפחתו האוהבת. לבני אברהמי הוא מספר: "גם היום שי...
קרא בהרחבה
מעשה של חסד

הוא נצר בשושלת של משפחת רבנים מפורסמת. כבר שנים שחלק ממשכורתו מחולקת לנדכאים ולנגמלים מסמים. בימים אלה הוא סיים לכתוב את ספרו הרביעי "נפלאות אברהם". בזמנו הפנוי הוא מכין יין מיוחד שאותו הוא מחלק לחברים קרובים. וגם, למה הפסיק פינטו את השיעור של המורה מנחם הורוביץ ממש באמצע. אברהם פינטו, 67 פעם,...
קרא בהרחבה
פגישת מחזור

ארבעים וחמש שנים אחרי שסיימו את לימודיהם חזרו תלמידי "מצודות" למפגש נוסטלגי בבית הספר. כספי הטייס, שחר לוחם הקומנדו, טוביה סגן מנהל בית חולים עפולה, רפ"ק שוגון החוקר של האופנובנק, הם רק חלק מבוגרי אותה כיתה בקריית שמונה שהצמיחה את מלח הארץ. בני אברהמי הצטרף למפגש המרגש וגילה איך סבים וסבת...
קרא בהרחבה
התיימניות האחרונות

יוסף דמארי ז"ל ויפת דהרי ז"ל היו חברים בלב ובנפש. הם עלו מתימן לחלסה ולא נפרדו כל חייהם ולפני מותם הם ביקשו להיטמן זה לצד זה. דמארי ודהרי, שתי המשפחות שעלו במרבד הקסמים הן היחידות שנותרו מהעלייה ההיא בקריית-שמונה. בני אברהמי הפגיש את שרה ומרים הרעיות ושמע מהן על החברות והקרבה בניהן, על החיים ב...
קרא בהרחבה
איפה את אהובה?

לפני חמישים ושלוש שנים הם נפגשו, והתאהבו עד כלות הנשמה. למרות שאיבון ז"ל דיברה מרוקאית, וגדליה רומנית, הם היו זוג שדיברו ללא מילים. הם לא נפרדו עד יום מותה ומאז גדליה אינו מסוגל לשוב לעבודתו ומסתגר בביתו. לבני אברהמי הוא אומר "הלב שלי שבור, הבטחתי לה להיות חזק ולשמור על הכול, אבל היא הייתה בשב...
קרא בהרחבה
סלל וגם בנה

אליהו שמואלי, האיש ששמו היה מזוהה במשך שנים רבות כמזכיר המסור של ועד עובדי "סולל בונה", עלה מעיראק לחלסה, לפני שנים רבות. הוא התגורר באוהל, ללא חשמל. ישן על מזרן שמתחתיו עקרבים. הוא הלך ברגל אחרי יום עבודה קשה, מחלסה למטולה כדי לקנות למשפחתו מזון. ולמרות כל זה, הוא מלא בנתינה. גם היום בגיל 84...
קרא בהרחבה
יוסף בגן הפרחים

דרך ארוכה עשה הילד יוסף מישיבת חב"ד ועד הגעתו לתפקיד מנהל מחלקת הגינון בעירייה. סיפור חייו של יוסף כהן ורעייתו חנה הוא סיפור התהוותה של קריית שמונה. הם גידלו שמונה ילדים מוצלחים ומוכשרים. בנם הוא ד"ר לפילוסופיה ואחת הבנות ארכיטקטית. בני אברהמי שמע ממנו איך קרה שכבר כילד הוא יצא לעבוד כדי לדאוג...
קרא בהרחבה
לא נשברת

מהרגע שנודע לה, כי היא חולה בסרטן, יצאה אסתר קרפל, המנהלנית הוותיקה של בית ספר "דנציגר" למאבק על חייה. היא לא הייתה לבד. המשפחה, ההנהלה והחברים מבית הספר, עובדי העירייה, וגם תושבים שפתחו את הכיס ואת הלב, רבים היו שם לצידה. בראיון אישי לבני אברהמי היא אומרת "אם הסרטן יחזור, אני לא אכנע. המ...
קרא בהרחבה
הבית ברחוב דנציגר

עשרים ואחת שנים התגורר בני הזוג בן-אדיבה בבית קטן, בבית הספר דנציגר. פרלה ניהלה את חדר האוכל, ומימון אב הבית המסור, שהיה דמות חינוכית לתלמידים. בני אברהמי מביא את סיפורו של אב הבית המיתולוגי שהקדיש את כול כולו לתלמידים, ושמע ממנו איך קרה שחייו ניצלו בנס אחרי שאוטובוס עלה עליו.
קרא בהרחבה
אהוב ליבה

מגיל עשרים שהכירו ועד יום מותו נהגו הזוג כהן לקרוא אחד לשני רק בשם 'מונשרי' (יקירי). לזר ז"ל, השוטר שהיה גבר חם ומצחיק ידע גם להיות קשוח כשצריך. ואנט האישה הנאה שניהלה פרפומריה, היו זוג שאהבתם עוררה לא מעט קינאה. הסיפור המלא
קרא בהרחבה
שמח בחלקו

דוד אזרד, איש צבא קבע לשעבר, ניהל מזנון ליד חורשת טל והיה בעל מכולת "חצות וחצי",דוד ידע פעם ימים טובים. כיום הוא מתפרנס מהבטחת הכנסה, ומאיסוף בקבוקים ברחוב. ולמרות הכול גם היום הוא מאושר בדרכו, ושמח באמונתו. תלוי בזוית הראיה.
קרא בהרחבה
האח שאינו נוכח

הם היו אחד עשר אחים, שיצאו להלחם במלחמת יום כיפור. רק עשרה מהם שבו הביתה. מומי ז"ל, השריונר, היה צעיר יפה תואר, לוחם אמיץ. הוא נהרג בקרבות הבלימה ברמת הגולן. שלושים ושמונה שנים אחרי המלחמה ההיא, האחים מלול עדיין כואבים. הם מרגישים את חסרונו ומתגעגעים למומי. לאח, שבלעדיו הפאזל המשפחתי לא שלם.
קרא בהרחבה
מכוח אהבתו

רבי משה פחימה זצ"ל היה רב מיוחד במינו. עשר שנים אחרי מותו חזר בני אברהמי אל החברים והמשפחה ושמע על האיש שגדל כילד יתום, אבל העניק אהבה לציבור גדול. מה היה בו בחזן של בית כנסת "אהבת - ישראל", שגרם לכל כך הרבה אנשים ומאמינים ללכת אחריו בעיניים עצומות? וגם מה הוא כתב בצוואה לפני מותו? דור הו...
קרא בהרחבה
התינוקת הראשונה במעברה

אברהם עזיז ז"ל היה בין מייסדי קריית שמונה בתחילת דרכה. הוא היה גם אחד מעמודי התווך של העדה הפרסית. שנים רבות אחרי מותו עדיין אופפת התעלומה סביב עבודתו באו"ם שבקונטרה. האם הוא היה רק טבח תמים או שזה היה רק כיסוי לתפקיד סמוי. בני אברהמי חזר אל המשפחה וגילה שגם היום הנסתר רב על הגלוי. זיכרונות מב...
קרא בהרחבה
לקט וגאווה

בכורדיסטאן החיים האירו להם פנים. הוא עבד כאורג והיא ניהלה את משק הבית. כשעלו לחלסה, היא מכרה נענע לפרנסתה, והוא עבד ב"סולל-בונה". סיפור חייהם של ניסים ולאה שרוני, הורים שגידלו בבית בן שני חדרים עשרה ילדים, הוא סיפור התהוותה של קריית שמונה. שנות הצנע, הלקט בשדות שבקבוצים, הנחל שיבש. והגעגועים ל...
קרא בהרחבה
הלהקה חוזרת

בשנות השבעים, הם נחשבו לסלבריטאים של קריית שמונה. להקת הרוזנים, הנסיכים, והיהלומים, תלוי בהרכב. בני אברהמי הפגיש חמישה מחברי הלהקה, בשעת לילה לראיון ושמע מהם על ההופעות, על החתונות בבתי הספר, ההופעות בבריכה הקטנה לזוגות מאוהבים. וגם מדוע המתנדבים בקיבוץ לא הבינו את השירים, שהם שרו באנגלית. סיפור הלהקה,...
קרא בהרחבה
עזרה ונחמיה

דרך ארוכה עשה נחמיה מיכאל, מאז שהיה ילד בכורדיסטאן ועד היום. הוא איבד את אמו בגיל שבע. בחורף, בחלסה הוא נדד בין הפחונים שבמעברה, ונאלץ להכות את מנהלת לשכת הסעד, שתחליף לתינוקת שלו את הצריף הדולף. ולמרות הכול הצליחו חנה ונחמיה השרת המיתולוגי מבית ספר 'קורצ'אק' לגדל אחד עשרה ילדים מוכשרים ו...
קרא בהרחבה
האיש מהמוזיאון

יותר מעשרים שנים שחיים אליעז אוסף ממיין ושומר תמונות של אנשים ומקומות מאז ימי חלסה. בני אברהמי הלך לפגוש את מנהל המוזיאון של קריית-שמונה ושמע על אנשים שהגיעו מרחוק לחפש תמונות ומזכרות כי שם טמונים האוצרות של חייהם. אוצרות לא אבודים.
קרא בהרחבה