לכן, השאלה הנשאלת, היא האם מותר וראוי שהם ימשיכו לחתום על מסמכי עירייה ומכתבים ולהציג עצמם כעורכי דין, גם במסגרת תפקידם הציבורי.
שאלה זו איננה נשאלת סתם בחלל האוויר, והיא נובעת מכך שבשבועות האחרונות אנחנו מקבלים פניות מתושבים בעיר על כך שהם חשים באי נוחות עד כדי איומים, לכאורה, מן העובדה שאינם יכולים להביע דעה, השגה או אפילו ביקורת על פעולה מפעילותיה של העירייה.
לא זאת בלבד, אלא שבסיומה של כל שיחה או פניה נלוותה אותה הבקשה "אני מבקש ממך לא לחשוף את השם שלי ואל תגיד שדיברתי איתך".
השבוע בעקבות התגברות הפניות הללו, והעובדה שעל פי מבחן העבר אכן הוגשו במהלך השנים בהם עו"ד יורם ביטון, מנכ"ל העירייה הנוכחי ועו"ד אביחי שטרן ראש העיר, היו מאוד אקטיביים בשימוש בכלים המשפטים כלפי כל מי שהם חשבו שפגע בהם, לכאורה. (אם כי למיטב זכרוני, רוב ההליכים שהם יזמו, לא הסתיימו בהצלחה משפטית שלהם).
מבדיקה שביצענו עולה כי ב-2007, התווספה הוראה ברורה לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה), האוסרת על כל עובדי המדינה לעשות שימוש ברישיון/תואר מקצועי, שיש להם, אם זה איננו בתחום עיסוקם:
"עובד אשר הינו בעל תואר מקצועי או רישיון על-פי דין לעסוק במקצוע, ואשר במסגרת עבודתו בשירות אינו מועסק במשרה אשר למילויה דרוש התואר המקצועי ו/או הרישיון הנ"ל, לא יחתום במסגרת עבודתו על כל מסמך ולא יציג עצמו כבעל התואר/הרישיון המקצועי, למעט במקרים חריגים…".
בדברי הסבר לתקנה זו נאמר, שתופעה זו גורמת להטעיה, של גורמים פנימיים וחיצוניים, לפיה ניתן בטעות לחשוב כי העובד שחתם על מסמך בתוספת תוארו המקצועי, מייצג את עמדת המשרד בתחום זה, בעוד שעמדת המשרד בעניין מקצועי תובא על-ידי הגורמים המקצועיים אשר מועסקים ואשר הוסמכו למשרה לה נדרשת ההשכלה הרלוונטית.
בג"ץ שהוגש בעניין זה כמו גם הליכים אחרים, נדחה, ונקבע שההוראה הזו חשובה ונכונה.
בפרסומים שנעשו אחר כך, נאמר כי הוראה זו הורחבה ל-"כלל עובדי המגזר הציבורי".
הדברים הללו, ברורים ומובנים מאליהם, והם נכונים עוד יותר, ביחס לאזרח הפשוט, אשר רואה מכתב הנושא את סמל עיריית קריית שמונה החתום ע"י עו"ד, ועלול להבין מכך, שמה שהוא נדרש, מחויב, לכאורה על פי חוק ונבדק ע"י היועצים המשפטיים של העיריה.
דברים אלו, יכולים אולי להסביר את חששותיהם של אנשים בעיר, ואת אווירת ההשתקה, שרבים חשים, שנוצרה-
"אני פוחד שיגישו נגד תביעה על הוצאת דיבה או לשון הרע, גם כאשר אני בטוח שאין סיבה, אלא רק בגלל שאני רוצה לבקר את העירייה" סיפר השבוע אחד מתושבי העיר והוסיף.
"הדברים הגיעו לאבסורד כי אלה שמהללים ומשבחים את העירייה, ראש העיר ועובדיה, מקבלים במה ושיתופים. זה מגיע למצבים שחברים של ראש העיר מבית הספר והלימודים ואפילו בני משפחה מחוץ לארץ, שבכלל לא גרים בעיר, תוקפים כל מי שמותח ביקורת לגיטימית עליהם. מילא, החברים ובני המשפחה שכותבים נגדנו ועושים לייקים על כל מה שהם כותבים. הבעיה היא שאנחנו, אני וכל מי שדיברתי איתו, מרגישים באי נוחות עד כדי תחושת איום מרומז מצידם של ראש העיר והמנכ"ל בזה שהם משתמשים בתואר שלהם "עו"ד" בתפקיד שאינו רלוונטי בכלל להיות עורכי דין".
נוסח הדברים עלה כמעט באותה צורה מצדו של כל מי שפנה אלינו.
סגן ראש העיר אופיר יחזקאלי, השיב לפנייתנו, כי איננו עושה שימוש בתואר המקצועי ולא חותם כעו"ד במסמכים רשמיים שיוצאים בשמו ואני יכול להעיד שהוא ביקש ממני מפורשות לא לציין בדיווחים עליו שהנו עו"ד מוסמך.
הגון, שקוף וראוי!
מאידך, ביחס לראש העיר ומנכ"ל העירייה, מצופה היה שמי שחרטו על דגלם, שקיפות שלטון חוק ודוגמא אישית, ימהרו ויסירו אפילו חשש או מראית עין להטעיה. ובין אם הוראת התקשי"ר הורחבה לכלל עובדי המגזר הציבורי ובין אם לאו, יחילו על עצמם דרישות מחמירות, בהיותם משרתי ציבור ונבחרי ציבור.
להפתעתנו מסיבות שכלל אינן מובנות וברורות, הם בחרו להתנער מעניין זה, כפי שתיווכחו מתגובתם הרשמית, המובאת בסוף הכתבה.
מעבר לכך, העובדה שמנכ"ל העיריה, בוחר להשקיע זמן לא מבוטל בפעילות בפייסבוק כמו גם בהתעקשותו על המשך שימוש בתואר מקצועי, שאיננו יכול לעסוק בו כעת, באופן רגיל ואינו מצוי בלבת תפקידו כמנכ"ל העירייה, מעורר תהיות באשר לסדר העדיפויות שלו.
יתרה מזאת, לכאורה, יורם ביטון נמצא בניגוד עניינים כאשר הוא אחד המנהלים של האתר הנקרא "אנשים טובים לשמירה על איכות השלטון בקריית שמונה", והוא עצמו כחלק מה'שלטון', מבקר את ה…."שלטון.
דבר זה אינו יכול להתקבל על הדעת. וכך מגדיר יורם ביטון את מטרה האתר "השמירה על איכות השלטון בקריית שמונה ודרישת התושבים לשמירה על מינהל תקין, …אנו מבטיחים לשמור על טוהר המידות ולעשות זאת בשפה מכבדת ונאותה".
טוהר מידות ומנהל תקין, אינם בהכרח, רק מה שמותר ומה שאסור, אלא גם מה שנכון ומה שרצוי- ואני בספק אם השימוש בתואר המקצועי "עורך דין"
ע"י מנכ"ל עירייה או נבחר ציבור, בנייר מכתבים רשמי של העירייה, ללא כל אזכור בולט שאין מדובר בעורך דין פעיל אכן נעשים במנהל תקין או בטוהר מידות.
ישאל השואל, "מה הבעיה, שיציגו עצמם כעורכי דין, גם אם אינם עוסקים בכך בעת הזו, ויגישו כמה תביעות משפטיות שהם רוצים, אם אתה צודק, תלך לבית המשפט ותוכיח את צדקתך".
וכאן בדיוק הבעיה. היתרון היחסי נמצא בנושאים הללו, לכאורה אצל עורכי דין. כדי להתגונן אתה צריך לשכור את שרותיו של עו"ד, להתרוצץ בבית המשפט כדי להוכיח את חפותך. זה זמן, זה כסף ובעיקר חוסר חשק להתחיל את הסאגה הזאת.
ובוודאי כאשר אותו אזרח פשוט נענה במכתבים הנושאים את סמל העירייה ונחתמים ע"י עורכי דין.
הפניה אל: ראש העיר, סגנו והמנכ"ל
לאור התמונה בכללותה, לאור ההיסטוריה הרלוונטית של הנוגעים בדבר ובמיוחד כדי להסיר לזות שפתיים כלפי כשרים, פנינו לשלושת הבכירים בעירייה הנושאים בתואר עו"ד, אולם הם לא נמצאים בתפקידם בשל הצורך בנשיאת תואר במשפטים ורישיון לעסוק בעריכת דין.
עו"ד אביחי שטרן, ראש העיר.
עו"ד אופיר יחזקאלי, ממלא מקומו והממונה על תיקי ההנדסה והחינוך.
עו"ד יורם ביטון, מנכ"ל העירייה.
העברנו לשלושה את הנוסח הזה: שלום אביחי שטרן ראש העיר, אופיר יחזקאלי מ"מ וסגן רה"ע ויורם ביטון מנכ"ל העירייה.
מבקש את התייחסותכם/תגובתכם לכך שהינכם משתמשים בתואר וברישיון המקצועי שלכם, "עו"ד" בהיותכם בתפקידים שחל איסור להשתמש בתואר "עו"ד" על גבי מסמכי העירייה וניירותיה.
זאת, בעקבות פניות חוזרות ונשנות של תושבים, הנושא נבדק לעומקו, ואכן עולה בצורה ברורה וחד משמעית שאינכם רשאים לעשות זאת במסמכי העירייה מתוקף תפקידכם הנוכחי.
שאלתי: האם תנהגו לפי הוראות התקשי"ר והחלטת בג"ץ בנושא ותחדלו מכך או שמא תמשיכו לנהוג כבעבר?".
התגובות
אופיר יחזקאלי מ"מ רה"ע מסר את התגובה הבאה: "כפי שאתה יודע וגם משיחותיי איתך בעבר כולל בקשה מפורשת שלי לא לציין עו"ד לפני שמי בעיתון, אני לא נוהג לחתום בתור עו"ד במסמכים רשמיים שיוצאים בשמי או בחותמות רשמיות. בלי שום קשר לחוקיות העניין. עם זאת אני לא רואה בציון התואר עו"ד דבר שאינו ראוי".
אביחי שטרן ראש העיר ויורם ביטון מנכ"ל העירייה מסרו את התגובה הבאה: קיבלנו את פניית העיתון להגיב על כך שהתקשי"ר מונע מבעלי תפקידים במשרדי הממשלה להשתמש בתואר עורכי דין, אם אינם חלק מן השירות המשפטי, ואנו מבקשים להגיב, כי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) אינו חל הרשויות המקומיות, אלא על משרדי הממשלה. מבדיקה שעשינו במרכז השלטון המקומי עלה כי הוראת התקשיר הזו כלל אינה מוכרת ברשויות המקומיות. כמובן, שהתקשיר עצמו חל על עובדים בלבד, ואינו חל על נבחרים – ראש העיר וממלא מקומו. ככלל, השכלה משפטית אינה חסרון, והיא מאפשרת לוודא כי העירייה מתנהלת כחוק.
