לאור התנהלות הממשלה מאז שכוננה אפשר לומר שמחלות הילדות הצפויות הולמות בה מוקדם מהצפוי.
הפירוטכניקה שליוותה את הקמת הממשלה, הטריקים, השטיקים ופעלולי הניסוחים המשפטיים, ראוי להם לפנות מקום לתבונה המדינית כדי שכל השותפים יוציאו מעצמם את הטוב.
מחלות הילדות ה'דקרת' ה'פצעת' ותקיעת אצבעות בעיניו של ראש הממשלה על ידי שותפיו, לא יכולות להימשך. פשוט זה לא יעבוד, וכמו בכל משברון בנישואים שלא פותרים זה עלול להוביל לגירושין, זה מה שעלול לקרות גם כאן.
הצמד גנץ ואשכנזי רגילים לקוקפיט עליו השלום עם טייסי המשנה לפיד ויעלון שנותרו עם הסימולאטור על הקרקע בגלל שלא הבינו שהאימונים על הסימולאטור זה הכנה לטיסה עצמה ולא הדבר האמיתי.
השניים, ואני מניח שאשכנזי יותר, עולים באותו הרכב למשחק מול בנימין נתניהו. הם שוכחים דבר אחד חשוב. מה שלא הצליחו לעשות ארבעת הטייסים בקוקפיט, עשה ועושה נתניהו בספינת החלל המסובכת ששמה 'ממשלת ישראל על כל משוגעיה ושיגיונותיה".
ולכן, גם מחלת ילדות אינפנטילית כמו לומר הפוך ממה שאומר ומחליט ראש הממשלה נתניהו, לתקוע אצבע יום יום בעינו ולהביט אל עבר ההמון המריע, חייבת להיפסק.
גם אם נשקלל את הרקורד, הניסיון ואת היכולות של אשכנזי וגנץ, עדיין אי אפשר להבין את התנהלותם. האם השניים, ויועציהם חושבים באמת שבניהול מדינה מישהו ייקח רק את 'הנדוניה' ללא הכלה, אז הוא טועה טעות מרה. הכלה והנדוניה הולכים יד ביד.
מה שקרה בשבועות האחרונים על המגרש, אשכנזי וגנץ, בעידוד מהטריבונה, ניסנקורן ועמיר פרץ, לא יכול להימשך זמן רב, בטח לא במחיר האנרכיה שזה יוצר.
הלכתם לשותפות?! תוכיחו במעשים. רוצים רק דיווידנדים? לכו לבורסה, תחזרו ל'שמן' ול'מימד החמישי'.
יד קשה נגד החברים של ה'קורונה'
האמת?! לומר את המילה 'קורונה' עולה לי בבריאות, גרדת וחוסר נוחות. נמאס, יצא מכל הח…
…אבל כנראה שזה חלק מהנשק הסודי שיש לווירוס הזה. לגרום לנו לברוח ממנו, לא להתעסק איתו, פשוט לתת לו לעשות ככול העולה על רוחו.
מדוע הדיאגנוזה הזאת? כי בדיוק כך מתנהגים חלק מ'המורדים' בישראל במלחמה במגיפת הקורונה.
יש לי תחושה כבדה שחלקים בחברה הישראלית מצאו בקורונה 'בן ברית' למלחמותיהם הפוליטיות. הם גייסו את הווירוס לשירות מטרותיהם הפוליטיות מתוך אמונה ש'ככל שיהיה רע, יהיה טוב לאנרכיסטים'.
כל העולם ואחותו (חוץ מהפרופסור המפוזר יורם לס) אומרים ומוכיחים שהקורונה קטלנית, עושה שמות בכל אשר היא נתקלת בו והדרך היחידה להתמודד מולו בהצלחה, זה להישמע להנחיות ולהמלצות של משרד הבריאות.
אבל האנרכיסטים בשלהם. הם מנצלים כל הזדמנות כדי לטעת ספק בכך שהווירוס קטלני, התורה שלהם על הזיה שמדובר בקונספירציה כלל עולמית שישראל ונתניהו מובילים כדי למלט את ראש הממשלה מאימת הדין… הזוי ברמות.
הדווקא שעושים האנרכיסטים בחסות הקורונה נגד בריאותו וביטחונו של הציבור ראוי שתקבל התייחסות רצינית יותר מאשר פחדנות והתקפלות מפניהם.
בחסות חופש ההפגנה, חופש ההתקהלות והחופש להרוס כל חלקה טובה במדינה, הם חוצים קווים אדומים בזה אחר זה.
מוקדי ההדבקות מתפשטים כמו אש בשדה קוצים: חופי הים, רחובה של עיר, הפגנות תחת דגלים שחורים, הפגנות יחידים בתרגום אונקלוס 'המוני המונים' ועוד כהנה וכהנה פריצת גדרות של החיים אל עבר מלאך המוות. רק כדי שתהיה כאן אנרכיה, תוהו ובוהו ואפשר יהיה להאשים את…. באיבוד שליטה.
אז סליחה אנרכיסטים בעניבות, שוכני הוילות ובעלי מכוניות הפאר, השמנת והקצפת גם יחד בעושר ובאיתנות הכלכלית-חברתית של ישראל, זה לא יעבוד. זה לא ילך.
הקורונה (אופס! שוב גרדת) כאן ותישאר כאן. חיינו השתנו עד להודעה חדשה. וככל שיהיו ניסיונות להבעיר את המרחב הציבורי באש הווירוס, וכן, מומלץ להכביד את היד עם תקנות הבאות לשמור עלינו.
כן, אם שאלתם, גם ליישם את חוק איכון השב"כ שמטריף אתכם.
כן, לקנוס כל 'חכמולוג' שמסכן את הציבור בהדבקה המונית.
וכן, לסגור כל בית, רחוב, שכונה או עיר בה 'מלאך המוות' מסתובב חופשי, גם אם הוא חרדי, ערבי, חילוני, סלבס או עב"מ. רק בדרך הזאת נגדיל את הסיכוי לעבור את המגיפה בשלום.
ועוד דבר. אנחנו הישראלים יכולים להתחכם ב'יהיה בסדר' ו'סמוך עלי', אבל המחיר יהיה כבד כי עם מדינות אירופה אי אפשר לשחק, והראיה, אין ולא תהיה תיירות יוצאת ונכנסת מישראל ואליה כל עוד המגיפה תשתולל כאן.
לנו אין מה להסתיר כי מאז שנולדנו אנחנו יודעים שיש עין צופה על כל מעשינו.
יצחק הנשיא ואורי גור אריה מתו באותו יום
זהו טור פרידה עצוב וכואב מפיסת היסטוריה. לא אגזים אם אומר שהדברים הבאים נכתבים ב'דם ליבי', בעצם בדם ליבם השותת של ילדים, הורים והצוות החינוכי של בית ספר יצחק הנשיא.
איזק רייך ז"ל, מוותיקי העיר, אמר לי פעם 'כשאתה שומע שנפלה נעל אצל השכן מלמעלה, תיפול גם הנעל השנייה'. נזכרתי באמירתו החכמה של רייך השבוע כאשר העירייה צלחה את מהלך סגירתו של ביה"ס 'על הנייר' אבל הסגירה עצמה הייתה השבוע ביום שלישי בשטח בית הספר, כאשר ה'נעל' השנייה נפלה.
איני זוכר מחזות קורעי לב דוגמת התמונות, הקולות ובעיקר הדמעות והבכי החרישי שמילאו את חלל האוויר הצלול שעטף באהבה שנים את הילדים והצוות החינוכי.
הכאב הגדול הוא שסגירת בית הספר לא הייתה כורח המציאות, אלא משקל עודף של מי שהסמכות בידם להחליט, ולאו דווקא נכון.
זה עצוב וסמלי בגלל שעם מותו של המנהל הראשון אורי גור אריה ז"ל, מת גם החלום הנדיר של בית ספר ייחודי, בעל טביעת אצבע שונה בנוף החינוכי בקריית שמונה. בית ספר קטן מספרית (במרכז הארץ ההורים עושים הפגנות והקטין את מספר התלמידים בכיתה), יחס אישי מאוד לכל תלמיד ותלמידה, אווירה נדירה של נוף (כמו לחיות בתוך גלויה) והנשמה, הנשמה הגדולה שהותיר אורי גור אריה עם עזיבתו את העיר.
השבוע סיפרה לי אימו של תלמיד בכיתה א' שבנה קם בבוקר בוכה וביקש שתיקח אותו לבית הספר, וכשהגיעו הוא התייפח ואמר: "איפה המנהלת סמדר שהייתה מחכה בכניסה?, איפה המורה איפה החברים שלי?. למה בית הספר סגור?!", ילד בכיתה א'…
אני מקווה שהטראומה שחוו כל מי שהיה תחת השם "בית ספר יצחק הנשיא" תגליד ותתעמם, כי היא לא תימחק אף פעם.
דור הולך ודור בא, אחד חולם השני מגשים והשלישי גודע את חלומם של השניים.
לא עת לחשבונות קטנים, זה הזמן לחיבוק, לניגוב דמעה נושרת ותפילה להצלחה בהמשך הדרך.
היו שלום בני ובנות יצחק הנשיא. היו שלמים בבואכם להמשיך את שביל החיים לעתיד טוב ומוצלח, לעתיד שאתם לא תצטרכו לגדוע את חלומם של אחרים.
אוהב אתכם
הרצל בן אשר
