כאשר שומעים את המילה "לוחמת", רוב האנשים יחשבו על לוחמת חי"ר, בגדוד קרקל, למשל. אולם בין תפקידי הלוחמה ההתנדבותיים המוצעים לבנות יש היום אפשרות נוספת, קורצת, לוחמת איסוף קרבי. בגדוד "איתם" של חיל האיסוף הקרבי, ישנה פלוגה מיוחדת במינה, זו הפלוגה היחידה בצה"ל שמורכבת כולה מלוחמות בלבד. הלוחמות פועלות לילות כימים לאיסוף מידע מודיעיני רגיש ולשם כך מבצעות באופן יומיומי מארבים ופעילויות מבצעיות בגבולות בהן מוצבות. גדוד איסוף זה, אשר פועל בגזרת פיקוד הדרום, הוא למעשה גם הגדוד הקרבי הראשון שעליו מפקדת אישה, סא"ל אושרת בכר.
אחת מאותן לוחמות היא רב"ט גילי רוזנבלט, מקיבוץ שמיר ובשיחה היא מספרת על החלטתה לוותר על מעמדה כספורטאית מצטיינת שהעניק לה תנאי שירות מקלים ולהתגייס למסלול לוחמה בחיל האיסוף הקרבי.
גילי: 'הכול התחיל בספטמבר 2013, כאשר התגייסתי על תקן ספורטאית מצטיינת לתפקיד פקידת לשכה בפיקוד הצפון', היא מספרת. 'אני שחיינית מקצועית עוד מגיל צעיר, כבר 11 שנים, וייצגתי את ישראל בתחרויות בארץ ובחו"ל. היו לי שאיפות להמשיך הלאה ולהתקדם במעמדי כספורטאית, אבל לאחר חודש בלבד בתפקיד החלטתי שאני מסוגלת ליותר'.
ואכן, במהלך שירותה בפיקוד הצפון החליטה גילי לחתום ויתור על מעמד הספורטאי הפעיל בכדי לעבור לתפקיד השונה ב-180 מעלות מכל מה שהכירה עד כה בצבא, לוחמת איסוף קרבית. 'רציתי לממש את השאיפות ואת היכולות שלי בצורה הכי טובה שיש', היא מסבירה.
– ומה קרה מנקודה זו? למעשה "התגייסת מחדש".
נכון. לאחר תקופה של כ-5 חודשים במהלכם ביצעתי את המעבר לתפקיד קרבי, התחלתי הכשרה קרבית יחד עם מחזור אוגוסט 2014, אף על פי שבכלל התגייסתי לא מעט זמן לפני כן. עברתי שלושה חודשי טירונות ועוד ארבעה חודשי אימון מתקדם בבית הספר לאיסוף קרבי, עברתי את כל התרגילים, המבחנים ואפילו הוכשרתי על 'מטול רימונים".
המהלך הזה נקטע בשל פציעה ברגלה של רב"ט רוזנבלט, ואובחנו אצלה שברי מאמץ. כך, לאחר שעברה חלק נכבד מההכשרה האינטנסיבית, לא התאפשר לה לסיים את המסלול יחד עם חברותיה להכשרה, והיא יועדה לקורס חובשים קרביים.
– מדוע בסופו של דבר לא הוכשרת כחובשת קרבית?
'החלטתי שתפקיד החובשת לא מספק אותי, אף על פי שזהו תפקיד מדהים ומשמעותי. במהלך חצי שנה עברתי שיקום שדרש ממני הרבה כוח מנטאלי ופיזי ומוטיבציה גבוהה מאוד. במהלל השיקום כבר התחלתי את התהליך כדי לחזור לקרבי, כחלק ממחזור מרץ 15, אליו הצטרפתי בשלב האימון המתקדם ובו גם סיימתי מסלול. מדובר בצעד חריג מאוד, אבל מפקדת הגדוד פשוט החליטה שהיא לא מוותרת עליי'.
– איך את רואה את התפקיד שלך והקשיים הכרוכים בו כיום? היית ממליצה לבנות אחרות להתגייס אליו?
'מתוקף תפקידנו, אנחנו פועלות בגבול מצריים ובערבה בפעילויות של 36- 48 שעות רצופות בעמדות הסוואה ומביאות מידע מודיעיני על המתרחש בשטח. החשיבות של הדברים גוברת על הכול. תמיד אני מזכירה לעצמי שנפלה בחלקי הזכות להגן על המדינה. שכל מי שיכולה, אוהבת שטח ורוצה לתת מעצמה, זה התפקיד הכי משמעותי ותורם שתוכלי לבקש. הלו"ז היומיומי משתנה ולכן אף פעם לא יהיה לך משעמם, אף על פי שמאוד מאתגר לעבור ממקום למקום ללא הפסקה. תמיד תזכרי שהצוות הוא המשפחה שלך: כשקשה, החברות תמיד יהיו שם כדי לתמוך בך', אומרת גילי.
