בחודש האחרון אנו עדים לעלייה משמעותית וחריגה בכמות אירועי הכלבת, בדגש על אזור הגליל העליון.
מספר אירועי הכלבת המאומתים ומופיעים במשרד החקלאות, עומד על 38 (פי ארבע משנה שעברה!). לצד הנתונים המאומתים יש אירועים 'שקופים' רבים בהם בעל החי החשוד לא נלכד ולכן גם לא נבדק ולא מאומת למחלה. התנים החולים נמשכים לגופים נעים (בני אדם, חיות ורכבים) ובאמצעות נשיכה והעברת רוק נגוע מפיצים את המחלה.
מקור ההדבקה החל בבעלי חיים חולים בכלבת, שחצו מהצד הלבנוני ואותרו בישובים צמודי גדר גבול, אולם בימים אלו, ניתן לראות את התפשטות התחלואה דרומה, לאזור יסוד המעלה/חולתה.
מרבית הכלבים החולים בכלבת הינם כלבי בר וביתר המקרים מעורבים תנים. חשוב לציין, כי הטיפול בחיות הבר נמצא תחת האחריות הבלעדית של רשות הטבע והגנים. השירות הווטרינרי האזורי, מספק מענה נקודתי ללכידת בעל החיים החשוד, אך אין בסמכותו לבצע פעולות רוחביות בכל הנוגע לחיות הבר, בדגש על תנים.
שכנות טובה היא מעלה, על אחת וכמה כשזה בין בני אדם לבעלי חיים. אלא, שהמאבק ביניהם על אזורי מחיה מפגיש את בני האדם במצבים מוזרים, כמו שזה קרה בחג סוכות האחרון לגילעד חקק, נער מתבגר שכמנהג אבותיו הוא ומשפחתו נוהגים לישון בסוכות במהלך ימי החג. וכך מספר גילעד על המפגש הלילי שהיה לשועל איתו במהלך שנתו.
גילעד: "היה זה הערב החמישי של סוכות. לאחר ארוחת הערב.
אני מגיע הביתה מאוחר והולך לישון. (את הסוכה כיסינו בשני בדים שונים ולכן נשארה פרצה קטנה של בערך 10 ס"מ)
תוך כדי שינה אני מרגיש כל מיני דברים מוזרים. לא מבין מה זה ואז זה מתחיל לעצבן ולהפריע לי אז אני פותח את עיניי ומרים את ראשי לראות מה מפריע לי ולפתע אני רואה מעליי ראש של שועל שמלקק אותי! עד שאני מבין וקולט בדיוק מה קורה, הוא נבהל ונותן לי נשיכה מתחת לסנטר. אני מבין תוך כדי וסוטר לו ומנסה להעיף אותו ממני ומצליח.
כולי בהלה, לא יודע מה לעשות כי איתי ישנים בסוכה אבא ואחיי, הגדול והקטן. אני מחליט להעיר את אחי הגדול.
אני מעיר אותו ומנסה לספר לו מה קרה והוא חושב שחלמתי חלום רע או משהו דומה, ואומר לי: "תחזור, תחזור לישון" ואני עונה לו שזה אמיתי לגמרי. הוא לא עונה ונרדם שוב.
( כל זה בטווח של 20 שניות)..
לא חולפות 30 שניות ואני רואה את השועל שוב מציץ מהחור וראשו בתוך הסוכה והוא מרחרח אותה.
אז אני קודם מנסה להרעיש ולהפחיד אותו שיברח, והוא לא זז ממקומו. אני מעיר את אחי שוב ומצביע לעבר השועל. הפעם, הוא רואה ומעיר מיד את אבא שלי. אבא מתעורר בבהלה (גם אנחנו) ומנסים להעיף אותו מחוץ לחצר. בינתיים מתחיל לנזול לי קצת דם מהסנטר, ואני ניגש לשטוף את המקום במים וסבון. מיד לאחר מכן אנו מתקשרים למד"א ושואלים אותם מה לעשות.
הם אומרים לנו לנסוע מיד ל'זיו'. אני יוצא עם אמא שלי ל'זיו' ולאחר טיפול ראשוני, אני מקבל סדרת זריקות למשך כשבועיים".
- איך אתה מרגיש עכשיו?
גילעד: "אני מרגיש טוב, ברוך השם. חזרתי לעצמי".
- ומה קורה עם השועל?
גילעד: "לא יודע. ברח. אני מקווה שגם שלומו טוב, למרות שזה היה מפחיד ולא נעים", עונה גילעד ברצינות.
תושבת נוספת המתגוררת ברחוב ביאליק, רחל שלמה-נאור, חוותה מפגשים עם תנים ושועלים לא אחת.
מספרת רחל: "נתקלתי פעמיים בשועלים כאשר הוצאתי את הכלבה שלנו ג'וי לטיול בסביבות השעה 11 בלילה. ראינו שועל עומד באמצע הכביש ליד השער של הבית ולא זז. הוא מסתכל עלינו ואנחנו מסתכלים עליו. בעלי אופיר גירש אותו והוא התקדם כמה צעדים והסתכל אחורה. חוויה מאוד לא נעימה ומפחידה. אחרי פעמיים שזה קרה ועוד כמה פעמים שנתקלנו מרחוק ברחובות מסביב, הפסקנו להוציא את הכלבה בשעות שאין אנשים ברחוב".
נאמר במקורותינו ש'שועלים קטנים מחבלים כרמים', ולא רק שועלים אלא תנים, חזירי בר ועוד מיני חיות לילה היוצאים בחסות החשכה להביא טרף לביתם משאריות מזון שהותירו בני האדם בפחים שליד ביתם.
לפני מספר חודשים הבאנו כאן בגיליון "חדשות הגליל" את סיפור פלישתם של השועלים והחזירים לחצרות הבתים, וכבר אז נאמר לנו שמדובר בחיות בר מוגנות שהמעשה הכי קיצוני שאפשר לנקוט כלפיהם, זה להניח כלובים ושלתוכם יואילו בעלי החיים להיכנס או לפזר פיתיונות כדי להרדימם ו…להחזירם לטבע.
פתרון רציני, אין בנמצא (ראה השתלטות חזירי הבר במורדות הכרמל בעיר חיפה).
נניח, שהמפגשים עם החיות הללו אינם נעימים, אולם הדאגה הגדולה היא מחשש למחלת הכלבת הקטלנית המשתוללת באזור.
רק בחודש האחרון נרשמו שלושים ושמונה תקריות בהן תקפו כלבים, תנים ושועלים בני אדם.
ד"ר רועי דוידסון, מנהל השירות הווטרינרי האזורי, אשכול גליל מזרחי: "אנו מתמודדים יום ביומו עם אירועי כלבת באזור הגליל העליון ולכן אנו מדגישים בפני הציבור: חדשו את חיסון הכלבת השנתי לבעלי החיים שלכם. התנים מסתובבים בקרבת ובתוך היישובים והכלבים והחתולים חשופים למחלה. השירות הווטרינרי, במסגרת התקציב, פועל ומגייס תמיכה כספית לצורך ההתמודדות עם ההתפרצות באמצעות צוות ייעודי. ריכוז היכולות בניהול אזורי מאפשר שליטה טובה יותר בהתמודדות עם ההתפרצות, שאינה מכירה גבולות בין מדינות ובין רשויות".
לשאלת 'חדשות הגליל', מסרה דוברת אשכול גליל מזרחי, דליה עמוס, שהכלבת הולכת ומתפשטת דרומה ועתה הגבול הדרומי בו התגלו מקרי כלבת הוא יסוד המעלה-חולתה.
יש לקוות שבשיתוף פעולה בין הרשויות המעורבות ובין התושבים, התפשטות הכלבת תרוסן ותחוסל.
אנחנו חייבים את זה לעצמנו.
