אנחנו יכולים לשקוע בבחירות, אבל אויבנו ממשיכים 'לחפשׂ' אותנו
נראה שלהקת בנות היענה בישראל הולכת ומתרחבת, יותר ויותר מפלגות מתעלמות מהמציאות הביטחונית וממציאות מציאות משלהן
אחרי תקופה ארוכה, ארוכה מאוד בה לא התייחסנו למצב הביטחוני-צבאי בגבולנו הצפוני (לבנון-חיזבאללה) ובגבול המזרחי (סוריה-חיזבאללה-ג'באת א-נוסרה-דעאש ועוד), התקרית בתחילת השבוע החזירה אותנו ואת מדינת ישראל לממדים האמיתיים, מלחמה מתמדת לשמירה על ביטחון תושבי מדינת ישראל.
חיסול בכירי חיזבאללה והגנרל האיראני בידי ישראל (על פי גורמים זרים חחח), חשפה את פרצופם של אויבנו מצפון וממזרח. שבוע לפני, מודיע נסראללה בקול ניחר ותוך דילוג על האות 'ריש', שלחיזבאללה אין שום מעורבות בסוריה…
פחות משבוע אחרי, טראח-בום נשלחים לבתולות (כמה בתולות עוד יש…?) בנו של הארכי מחבל עימאד מורניה וגנרל ממשמרות המהפכה באיראן.
זה מה שטוב אצל החיזבאללה והאיראנים, הם לא מעורבים בשום דבר, כלום. יש להם קבלני משנה, רוחות ושדים, עד אשר מגיע שובר המשלוח לבתולות ונחשפת המעורבות העמוקה שלהם בכל תכך ומזימה באזור ובעולם.
פרטי התקרית ידועים כבר ונטחנו מכל כיוון ולכן נתייחס למסקנות וללקחים מהאירוע.
ראשית, צריך לחזק את העוסקים במלאכה הקשה בשמירה על ביטחוננו. צה"ל וכוחות הביטחון מוכיחים שוב ושוב שהם ערניים וחושיהם חדים למתרחש מעבר לגבול. שנית, יש לחזק את ידיהם של מקבלי ההחלטות ובראשם ראש הממשלה ושר הביטחון אשר נותנים גיבוי ואור ירוק לפעולות מעין אלה.
שלישית, התגובות הלא חכמות והלא אחריות של יריבים פוליטיים. היות ואין לי צפיות במהלך מערכת הבחירות מהפוליטיקאים, בכל זאת הייתה אכזבה תגובתו של מי שהיה עד לפני מספר שבועות מועמד לרמטכ"ל, יואב גלנט. מה-זה התאכזבתי מגלנט. זו תגובה?! ככה מדבר מי שהיה רוב שנותיו לוחם ללא-חת ביחידות המובחרות של צה"ל?!
זכותו המלאה של יואב גלנט לומר מה שעל ליבו, אך מנגד חובתו להיות נאמן לעצמו ולמצפונו. מסתבר שגלנט הוא עוד הוכחה לכושר הסתגלנות של אנשים טובים העוברים לפוליטיקה.
יש לקוות שזו לא הייתה תגובת נקם על ההחלטה שלא למנות אותו לרמטכ"ל.
פרצופה של התקשורת הצבועה
החלקים השׂמאלניים בתקשורת הפכו לעיוורים וחרשים בכל הנוגע לראש הממשלה נתניהו ועבודתו
זה שחלקים בתקשורת המסחרית והפרטית גמרו אומר 'להוריד' את נתניהו מכס ראש הממשלה, לא חדש. זה שהם לא בוחלים בשום דבר, גם זה אינו חדש. אבל זה שהם יוצרים מציאות יש מאין, זה קצת חדש.
מטבע הדברים יש יתרון יחסי לראש ממשלה מכהן באשר לחשיפת פעילותו השוטפת. זה לא חדש, זה תמיד היה.
אלא מה, כאשר מדובר בנתניהו משנים את הכללים.
השבוע ביקר כאן ראש ממשלת יפאן, מעצמת על כלכלית מלווה בעשרות מנכ"לים ואנשי עסקים וממש באותו הזמן ביקרה בישראל משלחת של סנאטורים וחברי בית הנבחרים של ארצות הברית, דמוקרטים ורפובליקנים.
לפי מה ששידרו באותו זמן, מדינת ישראל חיה ופעלה בוואקום. אין לה ראש ממשלה, ראש הממשלה היפאני נמצא בטוקיו וחברי בית הנבחרים האמריקאי והסנטורים ספונים בקונגרס.
להתעלם, זו אחת השיטות למנוע קרדיט על מעשה או אמירה של מישהו, במיוחד של איש ציבור. מה שעשתה התקשורת זה לא פחות ממעשה נבלה. כן.
מה הם חושבים לעצמם שעדיין אנחנו חיים בעידן החד-ערוציות?! האם המידע הוא נכס בלבדי שלהם?! לא, הם לא חושבים כך. פשוט, אם אפשר להעלים מידע ולוּ מאדם אחד, מבוחר פוטנציאלי אחד, הם יעשו זאת, גם במחיר התבזות. ככה הם.
וכאן נכנס לתמונה ערוץ 1 והרדיו. מי שזיפזפ כמוני, עלה בשלב כלשהו של מהדורות החדשות על הידיעות החשובות הללו.
ראש ממשלת יפאן בישראל, זו ידיעה מהמעלה הראשונה. יש בתוצאות פגישותיו של האורח הנכבד והפמליה הכלכלית-עסקית לתרום לכלכלתה של מדינת ישראל ואפילו להשפיע על יוקר המחיה, שוק העבודה ועוד.
להעלים את הביקור של הסנטורים וחברי בית הנבחרים, משתי המפלגות מידיעתו של הציבור, זה לחבל בשיקול דעתו של הצופה/המאזין באשר להחלטה של ראש הממשלה להתנהל כפי שהוא מתנהל מול הנשיא אובמה בנושא איראן הגרעינית, אירופה המאבדת עצמה לאיסלם ועוד פעולות של מדינת ישראל במרחב הבינלאומי.
כנראה ששווה להם להתבזות מול צופיהם, ובלבד שראש הממשלה נתניהו לא יקבל קרדיט על מהלכיו.
"המחנה הציוני" – א'
מעניין עד כמה מילים יכולות ליצור מציאות וירטואלית ולמחוק עבר מפואר של עם ישראל & מבחן בגרות לציבור הבוחרים
"המחנה הציוני", מפלגת העבודה והתנועה של ציפי לבני, יצאו השבוע בקמפיין מתוקשר תחת הכותרת "מה זו ציונות?" בה מופיעים נציגי המפלגה לכנסת ומסבירים לנו 'מה זו ציונות'.
בסדר, הנה שתי דוגמאות.
ציפי לבני 'ציונות זה לא רק על ההורים שלי כיצד הקימו את המדינה, אלא להילחם על איזו מדינה אנחנו משאירים לילדים שלנו'.
אני לא יודע איזו מדינה תשאירי לילדים שלנו. אני יודע שלא הייתי רוצה שהילדים שלי יתמודדו עם מה שתשאירי להם.
מירב מיכאלי 'ציונות בשבילי זה מה שכתוב במגילת העצמאות שלנו. זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם'. לא נכון מירב מיכאלי, את מסלפת ביודעין. זה לא מה שכתוב במגילת העצמאות של העם היהודי. הנה מה שכתוב במגילת העצמאות האוטנטית "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". זה לא 'להיות ככל העמים'. זה מה שאת רוצה, אבל לא מה שרצו האבות המייסדים. מירב מיכאלי, נא לא לגנוב דעת. לא יפה.
אז חברים יקרים ב'מחנה הציוני'. יצאתם למסע שאתם מאמינים שבסופו יביא אתכם אל השלטון, וזה בסדר להאמין, זו מהות הדמוקרטיה. אבל השיטות שאתם משתמשים בהן מזכירים את סטאלין, חרושצ'וב וברז'נייב הסובייטים, שטיפת מוח שיקרית במובן 'בואו נמכור למצביעים סחורה שהוא רוצה בה ומשתוקק אליה. וכאשר ננצח, אם ננצח, ניישׂם את התורה שלנו' שהיא מדינה ככל העמים, נמחק מהמרחב הציבורי כל סממן יהודי ונכניס את הערכים היהודיים ל'גיטאות'.
אף שאיני מאמין ואיני רוצה שתגיעו לשלטון, אשמח מאוד שתאמרו את האמת (האותיות שלכם בקלפי) לעם, ומה שהעם יחליט נקבל בהכנעה.
"המחנה הציוני" – ב'
חברות וחברים בשׂמאל, אולי נעבור כבר למשחק האמיתי?! אתם מגזימים עם המשחק המקדים
ועוד.
לנוכח מסך העשן שמצליח להעלות מחנה השמאל, שבאופן אירוני קוראים לעצמם "המחנה הציוני", הייתי שמח לשמוע מה דעתם במספר נושאים, שמעניינים אותי, למשל.
הנושא הראשון. כיצד הייתם רוצים שמדינת ישראל תראה? יהודית? מדינה בעלת קווי מִתאר אירופיים?!
קולטת ומטמיעה מסתננים/מבקשי מקלט/עובדים זרים ולא יהודים שנקלעו, התפלחו, הגיעו בדרכי מירמה לישראל? אני מאלה הרוצה מדינה יהודית המכבדת את מיעוטיה, על פי מגילת העצמאות, ואתם, על פי מה רוצים ליצור עוד מדינה ככל המדינות?! סתם, כי בא לכם?!
אשמח לקבל תשובה מסתיו שפיר, מירב מיכאלי, יוסי יונה וזוהיר בהלול.
