מזה 15 שנה החקיקה בנושאי המיסים מבלבלת, לא עדכנית, לא מנותבת לעבר יעד ברור וידוע כפועל יוצא מזה נגרם נזק לכולנו ולמשק. אחת הבעיות נוגעת לחוק ישן, מימי הבריטים, שלא מאפשר לבעל עסק לפצל את הכנסתו מהעסק ולייחס הכנסה, דרך משכורת לאשתו. החוק מיושן מאחר ונחקק כשהגברים יצאו לעבוד ונשים טיפלו בילדים. החשש הוא שפיצול המשכורת יוצר הפחתת רווח לצרכי מדרגות המס, בדרך הוצאת התלוש, וכמובן מפחית את המס החל על בעל העסק. בדרך זו הוא "מרוויח" פחות לצרכי מס הכנסה ונכנס למדרגות מס נמוכות יותר, ביחס למצב שבו לא הייתה מיוחסת לאישה איזושהי משכורת. היא משלמת גם כן מס על מדרגות מס נמוכות, וכמשפחה, נשארים במדרגות מס נמוכות. בשורה התחתונה, נשאר יותר כסף לבני הזוג נטו.
עיקרון היסוד במס הכנסה הוא המיסוי לפי מדרגות. כלומר, ככל שתרוויח יותר, תשלם יותר מס הכנסה על כל קפיצה בהכנסה. למשל, שיעור המס התחלתי על הכנסות עבודה ועסק הוא 10%, מעל הכנסה של 62,400 שקלים ועד ל-106,560 שקלים משלמים 14%. המדרגה הבאה היא הכנסה של עד 168,000 שקלים בשנה, עליה משלמים 21% וכן הלאה עד שיעור מס של 48% שחל על הכנסה של 501,960 שקלים ומעלה. לנקודות הזיכוי יש ערך כספי אשר מחושב ומופחת מהמס המחושב לפי המדרגות.
עם השנים, נשים יצאו לעבוד והפכו להיות יותר ויותר חשובות בעסקים המשפחתיים, לקחו תפקידים כגון מנהלת חשבונות, מנהלת שיווק, כח אדם וכן הלאה. אולם הן לא יכולות לקבל שכר וליהנות מחישוב מס נפרד, בשל טענת התלות במקור ההכנסה, בעליהן שהקימו את העסק. עם השנים קמה הדרישה לאפשר להוציא תלושי שכר ולחשב חישוב נפרד את הכנסות האישה מהבעל, למרות שהיא עובדת בעסק שלו, והסכום השנתי שהיא יכולה להרוויח באותו עסק שהיא תלויה בו, לפי הגישה של החוק והפסיקה, ושייוחסו לה בחישוב נפרד לשנת 2012 הוא 48,960 שקלים. זה אומר כ- 4,000 שקלים לחודש.
לכולם ברור שמשהו פה לא הגיוני. כעת, יש נשים שהן מנהלות את כל העסק. הבעל בשטח והן עושות עבודה של חמישה אנשים. אז איך קובעים ומוציאים לה תלוש של 4,000 שקלים והכפופים לה מקבלים לעיתים כפול ממנה?! התרומה ניכרת, אבל השכר שלה, בשונה מהתרומה, מוגבל ביותר ויוצר עיוות, פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם לקבל את הגמול המגיע לו, ועל זה נגזרות זכויות סוציאליות וכן הלאה. זה מתחיל בתלוש למס הכנסה ומסתיים בהמון דברים שיושבים על זה ונגזרים מזה. כך למשל, אם חלילה המצב הוא אכן שהאישה קבלה כל השנים שכר מינימלי כזה, ובני הזוג נפרדים, היא מפוטרת מהעבודה, כי אז הזכויות שלה, כמו פנסיה, מנמליות בגלל תלוש מינימלי!
למען האמת, היו שנים, כאשר עבדתי כפקיד שומה חיפה בחוליית חברות, עלינו על "תופעה" שתפסה כותרות ראשיות בעיתונות של אז. היינו, מפקחי המס, מוצאים נשים שהיו רשומות כעובדות על תקן של מזכירות בחברה אחרת, בדרך כלל חברה בבעלות חברים קרובים, והאישה, השנייה, של החברים הקרובים, הייתה רשומה כעובדת בחברה של אדם אחר. החלפת הנשים הזו הייתה רק לצרכי מס כמובן!
כאשר היינו מגיעים לעסק ומחפשים את פלונית, שרשומה כעובדת בדיווחי החברה, היינו מוצאים את אשת בעל החברה. זו תופעה שאני אישית נתקלתי בכ-12 מקרים כאלה בשנת 1992. כולם "נתפסו" כמי שמפצלים הכנסותיהם באופן מלאכותי לשם הפחתת מס שלא כדין, וההכנסות שלהם תוקנו לכאלה שכל החלק שיוחס לאישה צורף לבעל, המס עלה. לא הייתה ברירה משום שזה היה החוק. ואז באו הקולות שקראו, ובצדק, לאפשר בכל זאת העסקת נשים בחברת הבעל או בעסקו.
אז איך לתקן את החוק?
במקום לשנות את החוק מהיסוד ולהתאימו לעולם המודרני, לחוקי יסוד ולחופש העיסוק, ולכבוד האדם וחירותו, הגבילו את השכר של האישה מאותו עסק או חברה לסכומים המצחיקים שרשמתי קודם.
הקריאה שלי היא לאפשר לבני הזוג לקבוע את החלוקה של השכר ביניהם כאוות נפשם.
בשנה שחלפה ובימים אלה, נעשים מאמצים של גורמים רבים במשק לקדם תיקון חוק זה. נציין אחדים מהם: יו"ר ועדת הכספים, הרב גפני, לה"ב, לשכת רואה חשבון, לשכת יועצי המס, נעמ"ת, לשכת המסחר והתעשייה ועוד.
התיקון צריך להיות מהיסוד.
יש לבטל את כל הסעיף ולחוקקו מחדש. שום מגבלת סכום. בעל ואישה יכולים להקים, לנהל ולהפעיל פעילות משותפת אחת או יותר ולחלק את ההכנסות כאוות נפשם. צריך להבין, שכל מחסום שייקבע פה יחזיר את האנשים לחפש פרצות. זהו טבע האדם.
אנשים שוקלים באופן רציני להתגרש. כי אם הם גרושים על הנייר, הם לא תא משפחתי אחד. הם יקבלו כל אחד את השכר וייחשבו להם מס לפי מדרגות מס אישיות נפרדות ולא מאוחדות. לאן הגענו?!
לאחר פסק הדין בעניין מלכיאלי בעליון לפיו חוזרים לניסוח המשפטי-דווקני, פנתה רשות המסים והחלה לפתוח שומות מס ולהוציא דרישות מס. בינתיים, החוק לא תוקן, לא יצאו הנחיות להקפיא ההליכים עד לאחר הבחירות, מנהל הרשות לא ממש מתייחס ליו"ר ועדת הכספים, ואנשים נמצאים בערפל. תכנוני מס ירוצו פה. בצדק.
כאשר ההיגיון לא קיים, אין לצפות שחוק יעשה את העבודה. הוא לא.
