יש כאלה שעודף החופש והסובלנות של הרוב היהודי הדומם העביר אותם על דעתם . מזון (יכולת קיום בסיסית), מעון (קורת גג "ב' זה בית"), מלבוש, מורה (חינוך), מרפא (שמסעודה לא תִישכַּח במסדרון של בית החולים) ,לכל
"שנה מופלאה בתחום הספורטיבי עברה על קריית שמונה ועל הגליל העליון. עירוני 'איתוראן' קרית שמונה זכתה באליפות המדינה בכדורגל", דר' אמיר גולדשטיין במאמר אישי
ימים לא פשוטים עוברים עלינו, כיחידים וכעם. אינני רוצה להיאחז, ולוּ ברמז קלוש ברמזים מיסטיים. התחושות שבבטן עוברת בקו ישר דרך הלב אל המוח ואומרות ש"קורה משהו".
מאז שריקת הסיום למשחק ההכתרה של איתוראן קריית שמונה נגד הפועל תל אביב, השתמשו כבר בכל מאגר המילים והסופרלטיבים בשפה העברית. "מדהים" "היסטוריה" "ענק" "באנו קטנים ויצאנו אלופים", תאמינו לי, גמרו את כל המילים.
מקורות השנאה של אויבי ישראל, מבית ומחוץ, אינה יודעת שובע. היום, מתקיימת ההתנפלות הקניבאלית על ישראל והיהודים של פדרציית האויבים בתאום מצמרר. אל גבולות המדינה 'יעלו' אויבי ישראל ב'צעדת המיליון' אל 'אורשלים אל-קודס', וכאן בתוככי המדינה , יונפו דגלי אש"פ והחמאס לקול זעקות...
רצח ארבעת היהודים, שלושה ילדים ומבוגר שאירע השבוע בעיר טולוז שבצרפת, הוא תוצאה ישירה של האדישות של העולם כלפי הכיבוש השקט והמתוחכם שכובשים המוסלמים את אירופה.
יכול להיות שבהשפעת מחלות החורף אנחנו חושבים ורואים שחורות?! יכול להיות שכאן מתעסקים בהחלטות שלא יהיה בהן צורך כאשר יצטרכו ליישמן?! ובכלל, יכול להיות שמדינת ישראל לא לומדת לקח מניסיון העבר באשר להתייחסות לאיומי המלחמה ההולכים וגוברים מיום ליום?!
נתחיל במשהו רטוב, הגשם. אמונתו של אדם היא עניינו הפרטי. אולם, לעיתים אינך יכול להישאר אדיש ולא להגיב לאמירות שיש בהן יותר מאשר יהירות, גם טיפשות. מדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות חוויה קשה בכל הקשור לחוסר מים הנובע מגשמים מועטים, או בלשון המקובלת, יובש ובצורת ממושכים.
גם למי שהורגל לרמות גבוהות של "קרינת צביעות", היה קשה השבוע. בעוד בית המטבחיים של העריץ הסורי, אסד, הולך ומגביר את 'תפוקתו' ומעלה את מספר הנטבחים מבני עמו, מחליטה נשיאות מועצת הביטחון שהנושא הדחוף ביותר לדיון וגינוי, הן ...החושות שהוקמו ביהודה ושומרון.
ענני האבק והפלריגים הקרועים עדיין לא נחתו על הקרקע. נדמה שגם חלק מהמנהיגים שלנו עדיין מרחפים אי שם בחודשים שלפני פרוץ המחאה החברתית. אחרת, קשה להבין כיצד הכל, כמעט, חזר לקדמותו וכאילו לא הייתה מחאה ואנשים לא יצאו לרחובות.
השבוע הסתבר שהשרפה בכרמל עדיין בוערת וחורכת כל חלקה טובה. אם מישהו חשב שאש מכבים רק בעזרת מים, השבוע הייתה לו הזדמנות מיוחדת להיווכח שיש אש יותר שורפת, אש השנאה, שאותה לא כיבו.