היום ה-30 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

ביחד זה יותר בטוח

בעוד אבני הדומינו בעולם הערבי נופלים בזה אחר זה, אנחנו מקבלים את החשבון הראשון לפירעון – הסכם הפיוס בין החמס והרשות הפלסטינאית בראשותו של מוחמד עבאס (אבו מאזן).

שוב מאחדת השנאה (התהומית) ליהודים ולישראל את 'מיטב' האויבים לאחד כוחות נגד ה'ישות היהודית' במזרח התיכון. כאחד שהאמין בעבר שאפשר וצריך לעשות שלום עם מחבלי הרשות הפלסטינאית והתפכח אחרי שראה ושמע כיצד האימהות הפלסטינאיות ממשיכות להניק את ילדיהן שנולדו אחרי הסכמי אוסלו בארס ורעל, משוכנע היום יותר מתמיד שצריך להפריד בין משאלות לב לבין המציאות העכשווית במזרח התיכון. לצערנו, אין פרטנר לשלום אמיתי על פי נביאי ישראל. יש 'שלום' על-פי הזיותיהם של להקת אנשי הרוח וחתני פרס ישראל וזה מתבטא בהכרזה על הקמתה של המדינה הפלסטינאית, שאפילו הפלסטינאים למהדרין, עדיין לא הכריזו. סוג זה של נאלחות אנושית, ראוי בהחלט לבוז ולהוקעה.

הפיוס בין מחבלי עזה למחבלי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) צריך להוביל למסקנה הגיונית ומתבקשת. איחוד כוחות והתכוננות לקראת הבאות.

אני לא יודע איך עושים את זה? אבל יודע שאם נעשה את, נחסוך המון כאב ראש, כאב לב ובעיקר נחסוך דם רב, משני הצדדים.

פראיירים לא מתים

שביתת הרופאים מאפשרת לנו להציץ באופן לא נדיר אל נבכי מוחם של אלה הרוכבים על הסוס, מכים בו בשוט, ועוד אומרים לסוס "זה לטובתך, זה בשבילך".

צריך לומר באומץ וביושר. שביתת הרופאים לא מוצדקת, לא נחוצה ובעיקר לא מכוונת למטרה האמיתית: תמיכה ועזרה לרופאים הצעירים והמתמחים ודאגה לנו החולים.

באפון די נדיר אני מוצא את עצמי תומך בעמדת האוצר, וזה קשה לי נפשית. אבל מה לעשות, האמת הפנימית חזקה מכל אידיאולוגיה חברתית.

אני בעד: שיעלו את שכרם של הרופאים הצעירים והמתמחים בעשרות אחוזים. אני בעד שיגבילו ויצמצמו את התורנויות של הרופאים הצעירים והמתמחים. אני בעד שהרופאים הבכירים והמבוססים ישהו יותר שעות בבתי החולים (שעון נוכחות) וגם מויז'ו ובבר מקרית שמונה ואופקים יתקבלו אצלם לטיפול.

אולם, אני מתנגד למה שקורה בשטח. הרופאים הצעירים, המתמחים והסטודנטים לרפואה נלחמים בחירוף נפש ומסירות עד שבסופו של דבר לא רק שהם ימצאו את עצמם פראיירים אלא, יצטערו בכלל שהולכו שולל להפגנות ולשביתות. את הקופון יקחו, כמו שאתם מנחשים …הבכירים, החזקים והשׂבעים. 

לקח קרפ ז"ל

אי אפשר היה השבוע שלא לקחת פטיש חמישה קילו ולדפוק לעצמך בראש. כן, רצח אריק קרפ.

מידת הצדקנות המשפטית הגיעה במשפט הזה לשיא חדש של שפל. מרוב תחכום והתפלפלויות משפטיות, שכחו את העיקר – הקורבן. ככה זה שמידת היהירות והגאווה האנושית מתחברים באדם אחד המביא מערכת שלמה לידי אבסורד. פרופסור אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר. האיש הזה חתום במו ידיו על הפיכת מערכת המשפט הישראלית לכל כך לא צודקת ולכל כך מסוכנת, עד שזכויותיו של הפושע גוברות על זכויותיו של הקורבן. לראות את תמונות הזוועה כיצד מבצעת כנופית הפושעים את הלינץ' באריק קרפ ז"ל כשהוא חסר אונים, לשמוע את עדותן של האימא והבנות שנכחו באירוע והיו חלק ממנו, ואחר כך לשמוע שהשופטים החליטו להרשיע את הרוצחים בהריגה, זה יותר מידי.

מה שהכנסת צריכה לעשות ומהר זה לחוקק חוק שיהיה ברור ופשוט. מי שיוזם פגיעה חבלנית באחר שתוצאתה מוות יואשם ברצח. פשוט וקל להבנה, אפילו לשופטי ישראל החיים בבועה.   

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad