אומרים, שהעיניים מטעות ונראה, שהאמירה הזאת הומצאה במיוחד בשביל איזי שרצקי.
מי שמביט על האיש במהלך שתיים עשרה השנים שהוא פועל בקריית שמונה יכול לחשוב בטעות, שזה בא לו בקלות. כאילו, שהוא 'רצה' והדבר 'נעשה'. ממש לא.
איזי שרצקי הבעלים של האלופה החדשה בכדורגל לשנת 2011- 2012 איתוראן עירוני קריית שמונה, עבד ועובד קשה מאוד כדי לנשום את אוויר הפסגות של ליגת העל, קלות אין כאן.
…פגשתי את איזי שרצקי למחרת משחק ההפסד מול בני יהודה בבית הארחה "פסטורל" בכפר בלום, לראיון שקבענו מראש. אחרי המתנה קצרה בלובי, מגיע איזי, מחויך, כמי שאומר 'זה בסדר, לא קרה כלום'. ובאמת, לא רק שלא קרה משהו נורא, אלא שמשהו מאוד טוב קרה בהמשך.
איזי רגיל שהדברים הטובים בחיים לא באים לו בקלות. מפעל החיים, "איתוראן", ממש לא נפל לידיו כפרי בשל "כשקניתי את מפעל 'איתוראן' מחברת תדיראן, החברה הייתה במצב קשה והפסידה חמישה עשר מיליון בחצי שנה. הרבה חשבו שהימרתי על המפעל והיו בטוחים שאפול. הם לא ידעו שאני חושב ומחושב ששלושים וחמש שנים לפני הקמתי את חברת חקירות שהתמחתה בנושא הגניבות, בעיקר גניבות רכב. כבעל חברת החקירות ידעתי הכל על הנושא מי גונב, איך גונבים, לאן גונבים, מה הפרופיל של הגנבים ולמה זה משתלם להם עם כל הסיכונים. רק אחרי שהיה לי הידע הזה, קניתי את החברה, ומאז שנת 2005 איתוראן היא החברה הגדולה והמובילה בעולם במוצרים שלה", אומר איזי, כדי להסיר כל מחשבה שמא מדובר ב'שלפן' מזדמן.
ראיינתי לראשונה את איזי לפני כחמש-שש שנים במשרדי החברה באָזוּר שליד תל אביב. המראות והניחוחות חזרו אליי באחת, בפגישה הזאת, כי זה משהו שאיזי מייצר, ולא המקום בו הוא נמצא מייצר אותו. הדבר הבולט ביותר באותו ראיון הייתה האופטימיות והחזון שליוו כל משפט או רעיון שהוא דיבר עליהם. התבנית, לא השתנתה גם במפגש הפעם בכפר בלום. המילים השכיחות הן "מאמין, אפשר, צריך, סבלנות ולתת", ואיזי נותן באהבה והרבה לקריית שמונה.
כשאיזי אומר 'סבלנות' הוא מתכוון לדור העתיד, למחלקת הנוער הגדולה והמפוארת של איתוראן. דרך החשיבה שלו ממש לא ישראלית, וממש לא של פוליטיקאים ישראליים שרוצים הכל, מהר ועכשיו, רק כדי שיוכלו לרוץ ולספר לחבר'ה על 'ההישג'. בניין שאינו עומד על יסודות בריאים ועמוקים, לא ישרוד ברעידת האדמה הראשונה, עץ אשר אין לו שורשים עמוקים באדמה לא יאריך ימים, הסערה הראשונה תעקור אותו וקבוצת כדורגל שלא יהיו לה כדורגלנים צעירים, אם כעתודה ואם כשחקנים בקבוצות הנוער, לא תשרוד ליגה כה לא יציבה והפכפכה כמו ליגת העל בארץ.
אמר ועשה.
הכניסה לעולם הכדורגל הייתה בשנת 2000. מספר איזי: "חיים ברביבאי שהיה ראש העיר פנה אליי וביקש שאתרום לקבוצת הפועל קריית שמונה ולמכבי. אמרתי לו שאני מוכן בתנאי ששתי הקבוצות יתאחדו לקבוצה אחת".
קבוצת הפועל הייתה בבעלותו של גרשון פחימה (ראה בהמשך) והתנאי של איזי לקחת את הקבוצה היה לצרף גם את מכבי ולהקים קבוצת כדורגל אחת, עירוני קריית שמונה.
איזי: "התחלנו מליגה א' מקום אחת עשרה, כל שחקן נוער שהיה בעל יכולת, שיחק, אתה זוכר את התקופה? היום זה כבר עניין אח. מדובר בליגת על, מדובר בקבוצה הטובה בארץ, שאני מקווה שתגיע לליגת האלופות. בתנאים כאלה, קשה מאוד לשלב שחקני נוער, וכולם מבינים את הקושי", אומר איזי.
– ברשותך איזי, מערכת היחסים שהייתה בינך ובין רן בן שמעון הזכירה יחסי אב-בן. מה קרה?
איזי חש באי נוחות, ולא בגלל שהוא מתחמק מתשובה, ממש לא. תוך כדי השאלה הוא מסנן "…נכון… נכון …".
איזי: "בעבר עזרתי לרן ללכת ולהתקדם", …מכבי תל אביב. "לא, לא. מכבי חיפה, והוא הלך למכבי תל אביב. באתי לרן לפני שנתיים והצעתי לו חוזה לשלוש שנים. אמרתי לו, 'תראה רן. החיבור בינינו מצוין. חיפשת ביטחון, קיבלת. וגם שדרגתי את החוזה, בוא ונמשיך יחד', אמרתי לו", הרגשות האבהיים של איזי פועלים והוא 'חותך' הצידה ואומר, "תראה, אנחנו עכשיו מאחורי הכל. הדברים פורסמו ולא הייתי רוצה לחזור על כך דווקא בגיליון החג. בוא נאמר שהדבר שפגע בי ביותר זה העניין של הכבוד והלויאליות שציפיתי ממנו, כמו שאני מצפה מכל אחד שעובד איתי. יותר מזה, עד היום אף אחד לא עזב אותי", אומר איזי.
– אז מה רצית שרן יעשה כאשר מצד אחד הוא רוצה לעזוב ולהתקדם, להבנתו, ומצד שני אתה 'מקשה' עליו, כי אתה רוצה אותו?
איזי: "פשוט מאוד. רן היה צריך לומר שהוא החליט לעזוב באופן ברור, ולא להיכנס ל'נראה' ו'תן לי עוד חודש לחשוב', אבל, עזוב אנחנו מאחורי הכל ונכבד את רצונו, שילך ויהיה לו בהצלחה".
– …ורן יוכל לחזור…?
איזי: "…?! נעזוב את זה עכשיו", איזי לא עונה ממש.
ניכר שאיזי פגוע, פגוע מאוד ואומר "סלחתי כבר פעם… כשרן חזר אלינו אחרי תל אביב, ירדנו ליגה, ואין לי טענות… אבל עזוב".
– אני עוזב. בכל זאת, מילה טובה על התקופה שהייתם יחד.
איזי: "רן משלים אותי בכדורגל כמו שאף אחד לא יכול. השלמנו אחד את השני. אני כבעל הקבוצה והוא כבחירה שלי כמאמן. הבנו אחד את השני והתוצאות מדברות בעד עצמן. בכל נושא ידעתי לבחור את האנשים, יש לי טביעת עין לבנו אדם".
איזי הוא אדם שמביט אל התחנה הבאה, ברגע שהעניין עם רן נגמר, חתם איזי עם גילי לנדאו ללא היסוס וללא שהיות מיותרות "צריך להתארגן לקראת העונה הבאה", הוא מסנן.
– ברשותך, כאחד שאמר והצהיר לא פעם שהוא נותן עדיפות לשחקני הבית שגדלו במחלקת הנוער, יש להם היום מקום בקבוצה? שחקנים שמשחקים בחוץ, למשל?
איזי: "קשה, קשה למצוא שחקנים שיוכלו להשתלב בקבוצה היום בגלל מיקומה ורמתה המקצועית. אולי תומר סויסה שעושה חיל בקבוצה שלו. אנחנו נשדרג גם את מה שיש, אחרי שהמאמן החדש, גילי לנדאו יכנס לעניינים, ותמיד אהיה שמח לקבל שחקני בית שיתאימו לקבוצה", אומר איזי.
…עם כל הכבוד ל'ליגה של הגדולים', אהבת חייו של איזי הייתה והתעצמה אל הילדים והנוער. כאשר אתה מזכיר אותם, קורים שני דברים: האור ניצת בעיניו וחיוך רחב ומתוק עולה על שפתיו.
איזי: "אני מאמין גדול בילדים ונוער. מגיל עשר שיחקתי כדורגל, אני יודע מה זה לגדול ולצמוח בקבוצה ילדים.
הבן שלי ניר, גם הוא שיחק כדורגל והיה בנבחרת הנוער כקפטן בזמנו של אייל ברקוביץ' וחיים רביבו. ולכן, כאשר הגעתי לקבוצה הקמנו את מחלקת ילדים והנוער. זה העתיד ובזה חייבים להשקיע. אני רוצה לציין בהזדמנות הזאת שניים: את דורון שנפר מנהל מחלקת הנוער שעושה עבודה פנטסטית ומגיע לו צל"ש. ההישגים של הנוער, ההתמדה והחינוך שהם מקבלים, זה הרבה בזכותו של דורון.
השני זה מנכ"ל הקבוצה יוסי אדרי. איזה איש מדהים, האיש עושה את עבודתו במקצועיות ובנאמנות משקיע כל שצריך. אבא שלו שחקן בקבוצה, הוא היה שחקן. כל האנשים שלי מקריית שמונה נהדרים", אומר איזי ומתמוגג.
איזי 'מושקע' חזק בקריית שמונה (ראה רשימה). זוהי השקעה הבאה מרצון חופשי ונדמה שהתמורה היחידה העומדת לצידה הוא הסיפוק מהעשייה ומהתוצאות.
איזי כואב את מצבה של העיר שאינה מצליחה להמריא.
"אני פוגש כל הזמן צעירים בני קריית שמונה בכל מקום בתל אביב, במאיימי, ניו יורק ואיפה לא. לפני מספר ימים פגשתי את אילן טוביהו המשנה למנכ"ל 'רשת' שמדבר על זה. הצעירים שעזבו את העיר 'מתים' לחזור הביתה. ולמה הם לא חוזרים? אין להם עבודה באזור. מסיימים את הלימודים ונשארים מחוץ לעירייה", הוא אומר
איזי סולד מהבירוקרטיה וממה שצריך לעבור יזם כדי להקים בקריית שמונה את המפעל שלו, והוא יודע על מה הוא מדבר.
לפני כשנתיים החליט איזי להעביר את מפעל איתוראן לקריית שמונה. למה? ככה, החליט.
הוא הזדרז וכינס את העובדים וסיפר להם על כך. אולם, כאשר הגיע הרגע לקבל מהמדינה את המענקים שהיא מבטיחה בגין העברת מפעל עוגן לאזור, החל מחול שדים והוצאת הרוח ממפרשיו. ליווינו כאן ב"חדשות הגליל" את הסאגה, עד אשר איזי החליט להפסיק את הריצה שלו אחר פקידי האוצר "כמה זמן יכולתי עוד למשוך את העובדים המסורים שלי באי וודאות?", הוא אומר. איש עסקים עם חזון, כבר אמרנו?
איזי מסיק מסקנות מכל כישלון כמו מכל הצלחה, זה טיבו של אדם רציני בכלל, ואצל איזי בפרט.
"כל הישובים בגליל לאורך הגבול הצפוני ובכלל חייבים להקים מפלגה שתחרוט על דגלה דאגה לכלכלה, לעבודה ולחברה. בלי חוץ וביטחון ובלי להתעסק עם כן התנחלות לא התנחלות. רק לדאוג בנושאים האלה. תראה מה יקרה, ירוצו אחריכם".
– ומה איתך?
איזי: "מה איתי? הייתי עובר לאזור, תאמין לי, אבל במצב שנוצר הדבר בלתי אפשרי. אם הפרויקט התיירותי שאני חולם להקים ומדבר עליו כבר שנים היה קם, המעבר לכאן לא היה בגדר תיאוריה", אומר איזי ומכוון לפרויקט גרנדיוזי במונחים מקומיים שאמור היה לקום, ואולי עוד יקום, מזרחית לקריית שמונה.
איזי מוכן לעשות הנחה לפרנסי העיר באשר למה שקורה כאן. "קשה לנהל עיר כזאת", הוא אומר, ומוסיף "אני לא יודע כמה כסף יש בקופה. אין ארנונה, אין הכנסות, אז זה לא פלא", ומיד מוסיף "הממשלה צריכה להשקיע כאן יותר. תראה את ליברמן, מיליארד וחצי שקלים השיג. אתה יודע מה אפשר היה לעשות בסכומים כאלה אם היינו מקבלים אותם. היינו הופכים את העיר".
חשוב לאיזי להבהיר שהוא ומשפחתו לא נמצאים כאן כדי להרוויח, "אחי אפי מבטח את מכבי האש בארץ, כיבוי האש כאן לא מבוטח אצלו. תאר לך שהוא היה מבטח גם את הכיבוי בקריית שמונה, מה היו אומרים?", אומר איזי.
קבוצת הכדורגל איתוראן כמו יתר הנושאים בהם מעורב איזי, זוכים לתנועה כספית פנימה. "כל אגורה כל שקל שאני מקבל, עובר לכדורגל ולכל המקומות בהם אנחנו מעורבים. בעלי קבוצות הכדורגל בארץ מכניסים מיליוני שקלים ממכירת שחקנים, כרטיסים וממענקים. אצלי, מחירי הכרטיסים סמליים, והכל נשאר לטובת הקבוצות השונות. במשחק מול בני יהודה שלמתי עשרות אלפי שקלים רק למשטרה. אין לי טענות, אבל חשוב שידעו שאיני לוקח, ומשתדל רק לתת".
יש חלום לאיזי לקחת גם את קבוצות הכדורסל "אם אנחנו מגיעים לליגת האלופות, הכסף שנקבל ילך לכדורסל". יש לזכור, שהיחידה שהגיעה לליגת האלופות הייתה הפועל תל אביב, כך שהחלום בעניין זה קרוב יותר למציאות מאשר שהחלום יתגשם.
פעילויות של איתוראן בקרית שמונה
פעילות משותפת עם ארגון הג'וינט – פרויקט שכונות בקריית שמונה הנקרא "מוטב יחדיו".
בית תמחוי ("בית בתיה) המספק מנות חמות ל-600 בתי אב בקרית שמונה ביום.
מרפאת שיניים למיעוטי יכולת, טיפולים ללא תשלום לילדים ונזקקים.
מועדון קשישים הכולל פעילויות יומיות וארוחות.
"בית שמחה" פעילות למבוגרים בשעות הבוקר ומהצהריים לילדים המגיעים מביה"ס הכולל צהריים וחוגים עד הערב. "מועדון ילדי איתוראן" עבור מח' הנוער, מגיעים מהצהריים לארוחה, כולל כיתות לימוד ומחשבים.
5 פרויקטים בשנה של עובדי איתוראן בק"ש (שיפוץ גני ילדים, מתנ"סים, בתי קשישים ועוד).
מורה לאנגלית המגיע אחת לשבוע ללמד את התלמידים הבוגרים ומכין אותם לבגרויות.
