תמיד מלכה
מלכות לא נמדדת בכתר, אלא בהרגשת האושר והמימוש העצמי & לפני תשע שנים זכתה יעל בתואר "מלכת היופי של ישראל", היום, היא מלכה בביתה בהרצלייה עם שתי בנות ובן זוג & תושבי קריית שמונה יהיו תמיד אנשים חמים ואמיתיים מהתל אביביים
יעל נזרי מלכת היופי של ישראל לשנת 2006, תשע שנים אחרי הזכייה הגדולה עם שתי בנות, ליאל בת השנתיים וליה ממש תינוקת ובן זוג טדי שגיא, איש עסקים חובקי עולם.
יעל מתגוררת בהרצלייה וכדבריה "אני במשרה מלאה להיות אימא", כך בדיוק.
כן, היא גם מנסה לסיים את לימודי הכלכלה, אבל לעניין הלימודים עוד נחזור בהמשך.
הימים שלפני הזכייה אז היו ממש כמו הימים האלה. סוף החורף ותחילת האביב. יעל, תלמידת תיכון בכיתה י"ב, מתמודדת עם הבגרויות וכיצד לסיים את השנה האחרונה בלימודים. ואז היא נבחרת למלכת היופי של ישראל. הפתעה, לא הייתה כי יעל באמת הקרינה יופי מיוחד, יופי שנמזג במפגש שבין אביה יצחק שנולד במרוקו ובין יוהנה הולנדית אסלית. סיפור האהבה בין הוריה והתהליך שעברה יוהנה להיות חלק מעם ישראל יכול להיות תשתית מצוינת לרומן חובק עולם שבמהלכו יש גם מלכת יופי מהחיבור.
יעל שאינה המודל המקובל של מלכת יופי ואינה מתנשאת לגבהים שכמעט מחייבים את התואר, יצרה מודל משלה.
לא הכי גבוהה, אולם עם עמוד שדרה המחזיק אופי ויופי כאחד.
היא יודעת מה היא רוצה והעובדה שהיום היא מדברת על אימהות במשרה מלאה עונה על סדרה לא קצרה של שאלות.
– נחזור לאותם ימים של התמודדות על התואר מלכת היופי של ישראל. מה את זוכרת?
אווו. הייתי תלמידת תיכון בכיתה י"ב לפני הבגרויות. ופתאום אני צריכה להתמודד עם כמה דברים יחד. גם לימודים ובגרויות, התחרות עצמה והעולם החדש בתל אביב. לא היה זמן לחשוב אז על הכל כי הייתי בתוך זה.
– היום, אחרי תקופה שאת נמצאת במרכז, מה השוני בין מי שחי כאן לתל אביבי?
אני יכולה לקלוט בשנייה אם האדם שעומד מולי הוא מה שנקרא תל אביבי או נניח מקריית שמונה או מ הדרום. אלה שני עולמות שונים. החום וההתחברות. אופי אחר, מנטאליות אחרת גישה אחרת לכל דבר. מי שחי בתל אביב מבין למה אני מתכוונת..
– דוגמא…
בלי להכליל, משהו יותר אמיתי לחברה מהצפון והדרום, פחות צבוע. אלה אנשים אמיתיים יותר בהתנהגות שלהם, בהכל.
אנו בקריית שמונה נמצאים חזק-חזק עם הזיכרונות של יעל מלכת היופי והדוגמנית המצליחה.
אבל, כפי שמסתבר יעל עצמה כבר לא כל כך נמצאת שם. היא פתחה בחיים חדשים, שונים, אפשר לומר מעולם הדוגמנות והזוהר. משפחה, כבר אמרנו ויעל עוד תזכיר זאת במהלך הראיון.
– אפשר לנחש שהמעבר שלך מהזכייה בתואר לעולם הדוגמנות היה טבעי. ספרי מעט על העולם הזה?
כן, קיבלתי הצעות ועשיתי מספר קמפיינים שהרוב זוכרים בטח את הקמפיין של 'דלתא'. עולם הדוגמנות הוא לא כמו שמספרים סמים, אלכוהול. זה ככה. אני לא יכולה לומר שאין את בכלל, אבל בטח לא כמו הדימוי בחוץ.
מבחינתי, נהניתי בזמנו מהעבודה והייתה לי גם אפשרות לבחור את העבודות שרציתי. זו בהחלט פריבילגיה.
ידעתי מהתחלה שזה לא הולך להיות המקצוע לחיים שלי, שזה מה שאני רוצה לעשות כפי שעושות אחרות.
– עבודות מיוחדות שעשית?
אתה יודע, לפעמים בטוחים שאני זוכרת את כל העבודות שאני עושה. שואלים אותי ואני מספרת, ופתאום אומרים לי 'גם את זה עשית וגם את זה..', ואני עונה יוו שכחתי.
האמת, שאני דיי שוכחת אחרי שאני עושה עבודה כזו או אחרת, וממשיכה הלאה.
אני זוכרת את 'דלתא', 'גולף' עשיתי עבודות לתכשיטים ואיפור. אתה יודע, אני לא הדוגמנית הטיפוסית, כזאת גבוהה אז העבודות בתחום התכשיטים והאיפור ממש מתאימים לי. הגדולה והזכורה לרבים זה 'דלתא', כמובן.
בתעשייה עדיין פונים אליי, אבל אחת העבודות האחרונות שעשיתי היה במהלך ההיריון של ליאל. מאז אני עסוקה בלגדל את הבנות.
יעל נמצאת עמוק עמוק בחוויית האימהות, אבל יודעת שמתישהו היא תצטרך לחזור ל'אני' שלה, בכל זאת הדוגמנות כמעט מאחוריה, ובין לבין היא משלימה את התואר בכלכלה.
יעל: למה כלכלה?! כנראה שזה טבוע במשפחה. אבא שלי חשב שכר, לאימא שלי ראש מתמטי מטור ושתי אחיותיי האחת רואת חשבון והשנייה כלכלנית. באשר אליי, אני לא יודעת לומר בדיוק, אבל חשוב שיהיה לי תואר.
עם כל מי שדיברנו העושה חייל מחוץ לגבולות קריית שמונה, בעבר ובהווה, תמיד עלתה השאלה, למה לא בקריית שמונה? מה וכמה תרמה להצלחתך העיר?
– יעל, בואי נדבר על עיר הולדתך, קריית שמונה?
העיר הזאת העניקה לי המון דברים. אפשר לומר שלא הייתי בוחרת להיוולד ולגדול במקום אחר. קבלתי את כל מה שהייתי צריכה. היום שאני חושבת על זה, היה לי הכל. יכולתי לשחק בחוץ, יכולתי ליהנות מכל דבר אחר אם זה חוגים שונים ומגוונים. העיר הזאת היא העיר שלי, ולא משנה היכן אגור ומה אעשה בעתיד.
– איזה זיכרון ילדות מיוחד?
אני זוכרת בעיקר את הטיולים השנתיים. חוויה שאני לוקחת איתי. הטבע, הנוף השינה תחת כיפת השמיים בשק שינה, ההווי שלנו כחבורה צעירה. לא יודעת אם היום יש את כי אני קוראת שבטיולים השנתיים ישנים באכסניות ובתי מלון.
– איזה תגובות את מקבלת על היותך קריית שמונאית (לשעבר)?
אני רוצה לומר לך שזה מאוד מפתיע לטובה. כאשר אני מדברת עם חברות או אנשים שאני פוגשת ואומרת להם שאני מקריית שמונה, התגובה היא בדרך כלל 'וואאו, איזה כיף לך'. גדלת במקום מדהים, ירוק ונוף משגע.
אבל לומר לך שהם היו עוברים לגור בעיר מחר, זה קצת רחוק. הם נהנים לטייל כאן וליהנות מהנוף והטב בכלל.
– יש סיכוי שנראה אותך חוזרת הביתה?
האמת, לא נראה לי. אני חייה באורח חיים אחר שונה. אבל אני קשורה ומבקרת בקריה המון. ההורים שלי שם, סבתא, הדודים והדודות, המשפחה נמצאת שם. עכשיו עם הטיפול בילדות, קשה לי לנסוע הרבה, אז ההורים שלי מבקרים כאן הרבה.
– מעט על המשפחה, בן הזוג…
כמו שאמרתי, שתי בנות נפלאות והבן זוג טדי שהוא איש עסקים, מאוד עסוק שמנהל את עסקיו באינטנסיביות.
– באיזה תחום?
נדל"ן, מחשבים. הוא הבעלים של פלייטק ועוד.
יעל משתדלת לשמור על בן הזוג הידוע במקום שהוא אוהב, רחוק מהתקשורת, ובניגוד ליעל הוא כנראה לא אוהב את אור הזרקורים. מכבד.
יעל עושה כדי להעניק לבנותיה את המיטב, והריצות מפעילות אחת לשנייה, מחוג אחד למשנהו, הוא הביטוי האמיתי להתעסקות.
העיקר שהיא עושה את זה באהבה…
– מה את רוצה להיות כ'שתגדלי?'.
פעם חשבתי לפתוח גן ילדים. זה בא מהצורך למצוא גן לילדה הגדולה, שעדיין בבית. לא מצאתי גן שיענה על הדרישות שלי. ירדתי מזה כי יש המון התעסקויות שלא קשורות לגננת.
– אולי להשתלב בעסקים של טדי?
לא נראה לי. חשוב לטדי להיות בעניינים מקרוב. הוא מאוד אוהב את ההגה בידיים שלו, ולא נראה לי שזה בריא לשנינו. אני מעדיפה להסתדר איתו בזוגיות מאשר לריב בעסקים. טוב לי ככה.
משהו לתושבי קריית שמונה…
כן, חג של משפחתיות ואביב שמח לכל תושבי קריית שמונה.
יעל נזרי טופ מודל ערב פסח תשע"ה, הרצליינית, עם שתי בנות ובן זוג, מממשת את חלום הבית החם שהיה לה בקריית שמונה במשפחה וסביבה אוהבת.
נאמר במשלי "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם". יעל קיבלה אהבה ועכשיו היא מחזירה אותה בתא המשפחתי שלה.
היא החליטה מתוך בחירה לוותר על הזוהר שסופו להתפוגג ולהיאחז בדבר האמיתי, משפחה. מי שלא היה שׁם על הבמה בהכתרה למלכת היופי של ישראל ולא חוּזר על ידי מיטב חברות האופנה והתכשיטים, לא יבין את מידת ההקרבה והחוכמה שבהקרבה רק כדי לומר את המשפט "יש לי שתי בנות ובן זוג ואנחנו מאושרים", בלי האשליה שבחיי הזוהר, מתוך ויתור.
שמש המזרח
ליאור אלמליח, בנם של ראובן ז"ל ושושנה, שתבדל"א, הוא השם החם בתעשיית המוזיקה האנדלוסית והפיוט. זה לא יהיה מדויק לומר זאת אם לא נוסיף את החלק שחשוב מאוד לליאור, מוזיקה יוצרת גשרים בין עולמות שונים ומביאה את הצליל והקול למקומות הכי עמוקים והכי רגישים בלב ובנשמה של המאזין.
הרצל בן אשר
– ליאור, אני זוכר את אביך ואותך הולכים יד ביד אל בית הכנסת בשבתות ובחגים, אפשר לנחש ששם התחיל הרומן שלך עם הפייטנות?
אכן הרומן של עם הפייטנות החל מבית הכנסת יהודה הלוי בסמוך לבית שבו גרנו ולשם הלכנו בשבתות וחגים כאשר את התחלת המסלול שלי עשיתי מבר המצווה של אחי הגדול ירון ומשם ניסים שושן קלט אותי לשיעוריו הן הפרטיים והן הקבוצתיים שם זכיתי להכיר את כל הפייטנים הנפלאים של עירנו.
– ספר מעט על הילדות שלך בקריית שמונה? חברים וחוויות מיוחדות.
הילדות שלי הלכה בד בבד בין חילוניות ומסורתיות משולבות זו לצד זו, עם חברים ומסיבות ולימודים וטיולים לצד לימודי הפייטנות מגיל צעיר. ילדות נפלאה לצד ההתמודדויות שזכורות לכל בני גילי עם הנושא הביטחוני שליווה את קריית שמונה לאורך שנים עד למלחמות האחרונות בצפון. עם חלק מהחברים שמרתי על קשר ונוספו לי חברים מסצנת הפיוט.
עם השחרור מצה"ל והיציאה לאזרחות, עמדה בפני ליאור המשימה, ליצור ולהחדיר את הפיוט והשירה האנדלוסית אל תוככי האוזן הישראלית שהמוזיקה מעניינת אותה כמטרה, ולא ככלי לניגוח פוליטי כזה או אחר.
גם בתזמורת האנדלוסית שימש ליאור כסולן, ובכלל, עמדת הסולן המשפיע, המנהיג, כאילו ונוצרה עבורו.
– כמו רבים וטובים לפניך, פרצת את גבולות קריית שמונה ונסקת לגבהים בינלאומיים. אתה חושב שיש משהו בקריית שמונה שמדכא או בולם את הפריצה של אנשים מוכשרים החוצה?
אני חושב שיש ייחודיות למקום כמו קריית שמונה, כי לכאורה אתה מרוחק ממרכז העניינים ובטח לא מחובר לכל הקשרים או לנקודות היתרון שיש לאחרים עליך אך דבר זה גם רוחנית מחזק אותך ומחשל אותך וכן מפקס אותך ביעדים אליהם אתה רוצה להגיע. לי ברמה האישית הפריצה וכן היעדים שכבשתי בארץ ובחו"ל זה היה סוג של ייעוד אך ללא ספק זכיתי להיות במקום בו גם הסביבה וגם הוריי וגם המורה שלי היו סביבה תומכת ומחבקת שליוותה אותי בצעדים המשמעותיים הללו.
ליאור אלמליח כבש יעד אחר יעד בעולם המוסיקה והיום הוא נחשב לאחד הפייטנים המוערכים בתחומי הפיוט והחזנות המרוקאית והאנדלוסית בארץ ובעולם. ליאור פותח את זרועותיו אל העולם הגדול, והעולם מחזיר לו חיבוק אוהב. מוזיקת עולם היא אחד המגרשים הבולטים של פעילותו והוא משתף פעולה עם אמנים בינלאומיים מובילים במוזיקת עולם כמו: ג'ורדי סאוול ומוריס אלמדיוני.
– היום אתה נמצא בטופ של המוסיקה והפייטנות והפסטיבלים בתחום. אתה המנהל האמנותי של פסטיבל השירה האנדלוסית בים המלח שעשה היסטוריה. אתה רואה בפיוט ובשירה המזרחית האוטנטית גשר או מפתח להפלת מחיצות בין עדות, דעות ודתות שונים?
בהחלט כן, יצרתי באמצעות הפיוט גשר עצום לכל מי שמחשיב את עצמו יהודי ואו אחד שמחובר למורשת ולמסורת ישראל, מזמרים ויוצרים מכל העולמות המוסיקליים, מסבלימינל ועד ברי סחרוף וריף כהן וכנסיית השכל ועוד…
בקהלים ניתן למצוא מכל הגוונים העדות והמגזרים אך עדיין יש יעדים לכבוש. לאחרונה לצערי הופעתי על בימת הלווית הנרצחים מצרפת וזו פעם ראשונה שנלקח פייטן להופיע בהלוויה ממלכתית במעמד הנשיא וראש הממשלה ובעקבות כך הוזמנתי לטקס המרכזי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל ובבריכת הסולטן השנה בע"ה, אז זו אכן שבירת מחיצות ברורה.
– מה הייתה נקודת המפנה שהשפיעה עליך הכי חזק ועיצבה את דרכך בעולם המוזיקה?
לא יכול להצביע על נקודה אחת ספציפית אך ניתן להגיד שבנקודה מסוימת במהלך שירותי כסולנה הבלעדי של התזמורת האנדלוסית הישראלית גיליתי שאני יכול לשמש כגשר בין דורות וכמנחיל הפיוט ליוצרים ולהוויה הישראלית, דבר שעשיתי בהצלחה עם לא מעט אומנים בארץ ובעולם וזה דבר שחיזק אצלי את הביטחון בייעוד שלקחתי על עצמי ובהגשמתו.
– אתה מרבה להופיע ולהתארח בבתי כנסת בקריית שמונה במסגרת 'שבת בקשות'. כיצד נקשרת לאירועים האלה?
למדתי מפי המורה הטוב בתחום ניסים שושן ז"ל שהיה תלמידו של רבי דויד בוזגלו ז"ל, וחלק ניכר מהמסורת והפולקלור של יהדות מרוקו היה שירת הבקשות שזו מסורת רבת שנים ועשירה מאוד בתכנים ונדרש לה ידע באמת עצום שעד היום מלווה אותי ומשמש לי כיסודות איתנים.
– מורך ורבך הפייטן הדגול ר' ניסים שושן ז"ל טבע בך את הידע המקצועי. מה אתה יכול לספר על האיש המופלא הזה?
ניסים היה מורה בכל רמ"ח איבריו, עשה זאת בהתנדבות ובאהבה עצומה, ודאג שהידע הזה והתורה הזו לא תיעלם. על כך ניתן רק להודות לו מכל הלב והוא מלווה אותי גם היום ברוחו. ניסים היה אדם לצד קשיחותו גם מצחיק מאוד ודאג תמיד לטבל את הלימודי הפיוט בבדיחות שמלוות אותנו התלמידים עד היום. ניסים, מעבר ללימודי הפיוט היה ממש דמות של מחנך ולמדתי ממנו המון בכל הנוגע לחכמת החיים שלו.
בשנת 2009 יצא האלבום "אלמליח-לרוז-שטרית", פרויקט מוזיקלי שלו ושל הזמר מיכה שטרית והמעבד המוזיקלי חיים לרוז. באלבום כיכבו משוררים כמו רבי יהודה הלוי, ישראל נג'רה ושלמה אבן גבירול. אחד השירים הזכורים היה שירו של רבי יהודה הלוי.
– מה הפרויקט הבא שאתה מתכנן אחרי פסטיבל השירה האנדלוסית.
לראשונה בישראל אני הולך לנהל מוסיקלית פסטיבל של מוסיקת עולם ברחובות באוגוסט בדומה לפסטיבלים הטובים והגדולים שהשתתפתי בהם כאומן. אני הולך להביא הרכבים מדהימים מהארץ ומחו"ל לשלושה ימים של מוסיקה קצבית ושורשית כאחד, חוויה.
התחלתי בימים האחרונים פרויקט חדש של פיוט יחד עם להקת טיפקס וקובי אוז ובעיבודם המוסיקלי.
– נעבור ברשותך אל האומן והיוצר שבך. ספר מעט על השירה והפקת הדיסקים.
כפי שציינתי על אלבום עם קובי אוז החדש, שהוא המפיק המוסיקלי בו ואני האומן המבצע. אני ממשיך להופיע בפסטיבלים בכל העולם ובישראל וכן ממשיך לשמש כסולן של התזמורות האנדלוסיות השונות ובקרוב להוציא בחו"ל אלבום נוסף של פיוט הארדקור.
