משרד החינוך פרסם השבוע (לכבוד ראש השנה?!) את תוצאות בחינות הבגרות לשנת תשע"ב, לצד תוצאות המבחנים בשנים תשע"א ותש"ע.
התוצאות בשלושת הישובים: קריית שמונה, הגליל העליון וצפת הרי הן לפניכם:
קריית שמונה
בשנה"ל תשע"ב מנה מחזור י"ב (על פי השנתון של תלמידי י"ב) 289 תלמידים הגרים בישוב. רק 219 למדו בבתי הספר בעיר. מתוך כלל תלמידי י"ב הגרים ולומדים בישוב ומחוץ לישוב ניגשו לבחינות הבגרות 238 תלמידים.
זכאים לתעודת בגרות רק 170 תלמידים המהווים 58.82%.
בשנת הלומדים תשע"א מנה מחזור י"ב הגרים בעיר 337 תלמידים מהם למדו בעיר 259 תלמידים. אולם, 297 תלמידים ניגשו לבחינות הבגרות, ומתוכם היו זכאים לבגרות 205 תלמידים שהם 60.83%.
בשנת תש"ע מנה שנתון י"ב 357 תלמידים הגרים בקריית שמונה, מתוכם למדו במוסדות החינוך התיכוני בעיר 278 תלמידים. 333 תלמידים ניגשו לבחינות הבגרות ו-210 תלמידים היו זכאים לתעודת בגרות שהם 58.82.
עד כאן הנותנים באשר לתוצאות בחינות הבגרות בשנת תשע"ב ובהשוואה לשנתיים קודם לכן.
כדי לקבל תמונה משלימה צריך לומר שמשרד החינוך מתייחס לכל בני ה-18 הלומדים בכיתות י"ב, והתוצאות הסופיות משקפות את התמונה כולה, כולל של תלמידים שהם בני קריית שמונה ולומדים מחוץ לישוב. היום ומשרד החינוך לא חשף את הנתונים הללו, אפשר לנחש ולשער מי מבין קבוצות התלמידים העלה או הוריד את ממוצע הציונים.
אני בכל מקרה מביע אמון מלא בצוות המחנכים, המורים והמנהלים של קריית שמונה וחושב בזכות המצוינות של האנשים הללו מערכת החינוך הייתה ונותרה אי יציב של הצלחה במהלך כל השנים וכל התהפוכות שעברו עלינו.
באשר לציונים, באופן אישי איני מייחס משמעות מיוחדת לתנודות של אחוז לכאן או לכאן. מעניין שלפני שלוש שנים והשנה (שנים תש"ע ותשע"ב) התוצאה זהה לחלוטין ועומדת על 58.82%. לגבי השנה יש ירידה של שני אחוזים מזכאי תעודות הבגרות.
על פי הנתונים, וזה מדאיג, יש ירידה קבועה במספרם של התלמידים שסיימו כיתה י"ב, ואם בשנת תש"ע מנה המחזור 357 תלמידים, ירד ל337 תלמידים שנה לאחר מכן, והשפל הוא בשנת תשע"ב רק 289 תלמידים במחזור י"ב בישוב.
הירידה היא של 68 תלמידים שהם 19%.
מהן הסיבות לירידה? איני יודע, אולם העובדה שמדובר כבר במגמה, צריכה להדליק נורה אדומה אצל הקברניטים.
בתוך כך, בתקופתו של שר החינוך הקודם, גדעון סער במשרד החינוך, הנטייה לכּימות ומדידה גבלה באובססיביות ונסחפה אחר האופנה המערבית שהכל, גם חינוך, נמדד במספרים ובאחוזים. מדינות ה-OECD אליהן הצטרפה ישראל בשנת 2005, טרפה את קלפי המחשבה הישראלית השגורה והכריחה את מקבלי ההחלטות לעבוד עם סרגל ביד וקופה רושמת ביציאה מה'מכולת'. מאז, כל משרד ממשלתי פועל על פי המדדים של מדינות ה-OECD. יש שיאמרו שזה טוב ויש שיקבלו חררה מהמחשבה שערכים וידע מודדים באחוזים.
נראה, שכמו בדברים רבים בחיים, גם נושא החינוך והמטענים הנלמדים בו צריך גם להימדד כמותית ובעיקר, ערכית לאורך שנים. 'פס היצור' בחינוך לדעתי, מורכב מאוד ונפרש על פני עשרות שנים כדי שמישהו יוכל לקבע את המדידה במספרים.
ישובי מועצה אזורית הגליל העליון
בישובי המועצה האזורית הגליל העליון יש מגמה דומה לזו שבקריית שמונה. גם שם יש ירידה במספרם של תלמידי מחזור י"ב ואם בשנת הלימודים תש"ע מנה המחזור 171 תלמידים, הרי שבשנת תשע"ב הוא עומד על 157 תלמידים שלמדו בי"ב ומתבטא בירידה של שמונה אחוזים בלבד.
עוד עולה מתוצאות המבחנים שקיימת מגמה של ירידה בזכאי תעודת בגרות בקרב תלמידי המועצה האזורית הגליל העליון, והיא נעה בגרף שמתחיל ב67.84% זכאים בתש"ע, יורד ל-65.31% בתשע"א ובשנת תשע"ב נמצא רק על 61.15% זכאים לבגרות. ירידה של 6.7%. לתשומת לב האחראים.
לסיכום. כעיר אשר שמה את החינוך בראש מעיינה, צריך לקחת את תוצאות הבגרות בהקשר למדיניות של שר החינוך החדש הרב שי פירון אשר הצהיר שבחינות הבגרות לא יהיו חזות הכל.
אם המדיניות הזאת באה ממקום של למצוא חן בעיני התלמידים, אז אכלנו אותה בגדול ואת התוצאות נראה כאשר שר החינוך יהיה מישהו אחר. אם המדיניות הזאת תדע לייצר איזונים, בעיקר ערכיים, ומשימות חינוכיות ואתגרים אינטלקטואליים הן למערכת והן לתלמידים בכל הקשור לפיתוח החשיבה וכלי העבודה הנדרשים בעולם הגוגל, אז יכול להיות שעוד נרוויח. ואם לא? למה לקלקל, ראש השנה לפנינו.
תגובת המועצה לירידה באחוז הזכאים לבגרות במועצה:
