רבים מבני גילו של יהודה לוי, בן ה-74 מקיבוץ הגושרים, מנצלים את פרישתם לפנסיה לביקור נכדים, טיולים סביב הכדור או סתם 'מעבירים' זמן בין בוקר אחד למשנהו.
יהודה החליט לאפסן את תעודת הזהות, בעיקר את שנת הלידה, ולצאת למסע קסום של לימוד וחוויות כפי שאהב כשהיה ילד.
– ללמוד בגיל 74, התבלבלת..
"אין ספק שחווית הלימודים, כשאתה מוקף סטודנטים בגיל הילדים שלך, היא ייחודית. זכיתי להיות מוקף בחברים בלב ובנפש ועבורי "כולם היו בני". בשלושת התארים שלמדתי הייתי תמיד "זקן השבט". אני חש שבארבע השנים האחרונות השעון הכרונולוגי שלי פעל לאחור ואני מסיים את הלימודים כמה שנים יותר צעיר".
יהודה לוי, בן 74, אשר סיים בימים אלה את לימודיו בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת. אולם, פעילותו האקדמית והציבורית הנרחבת של לוי בעבר ובהווה מצביעה על כך, שכנראה, משפטים לא יהיה מסלול הלימודים האחרון שלו.
יהודה לוי, נשוי + 4 מקיבוץ הגושרים, הוא בעל תואר ראשון (B.Mus.) בקומפוזיציה וניצוח מהאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר אמן ((M.A. במוסיקה בת זמננו ומוסיקה אלקטרונית מאוניברסיטת קליבלנד, בארה"ב. בראשית 2011 יצא יהודה לגמלאות מהמכללה האקדמית תל-חי, שם כיהן משנת 1996 כראש המנהל האקדמי.
– עולמך הוא במוזיקה, אז למה דווקא משפטים?
"תחום המשפטים תמיד עניין אותי, בין אם היה זה במסגרת תפקידי במפעל (חברת EPILADY בע"מ) בו אני מכהן משנת 1993 כמנהל המחלקה המשפטית, או במכללה האקדמית תל חי, אולם לצערי אף פעם לא יכולתי להקדיש את הזמן ואת המשאבים הדרושים להשלמת תואר אקדמי מלא".
מסתבר, שאפשר לחיות חיים שלמים ומספקים, ולמצוא מקום לאהבה נוספת, מוזיקה ומשפטים.
פתיחת בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, היוותה עבורו הזדמנות ממשית ראשונה להגשים חלום ללמוד משפטים, והחלום הפך למציאות.
"אני יודע בוודאות שלולא פתיחת ביה"ס למשפטים בצפת לא הייתי נרשם ללימודים בחיפה או במרכז.
מבחינתי, התרומה העיקרית של הלימודים היא בפיתוח המחשבה הלוגית והאנליטית, שיפור יכולת הביטוי בע"פ ובכתב, והיכולת לראות דברים מכמה זוויות שלא היו מוכרות לי לפני כן. מה שלמדתי בהחלט משפיע על האופן בו אני בוחן את עצמי ואת הסובב אותי בכל תחומי החיים שלי", אומר יהודה לוי
יהודה לוי הנמרץ, במקביל ללימודיו במכללה, מכהן מזה כשנה כעורך לשוני (אנגלית) של העיתון Medicine and Law היוצא מטעם הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. זאת, על פי בקשתו ד"ר מוחמד וותד, מרצה בכיר בבית הספר למשפטי והעורך הראשי של העיתון.
לצד עיסוקיו ולימודיו יהודה מנהל (בהתנדבות), משנת 1997, קרן המעניקה כ-20 מלגות בשנה לתלמידים מחוננים אך מעוטי יכולת, תושבי קו העימות בצפון, הלומדים במרכז קלור למוסיקה ולמחול בכפר בלום.
– לסיכום, יהודה מהו הערך המוסף של בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, כפי שאתה חווית?
"כמי שהתנסה, בלימודים ובהוראה אקדמית (בארץ ובארה"ב), וטיפל במשך 15 שנה במעקב אחר איכות ההוראה וקידום הסגל האקדמי של תל חי, אני יודע היטב להעריך את הרמה ואת האיכות האקדמית הגבוהה של הסגל בצפת. הדרישות הקפדניות והמחמירות של ביה"ס, שלא תמיד התקבלו בהבנה ע"י הסטודנטים, מצביעות על התייחסות רצינית ביותר של מנהליו לאחריותו של ביה"ס בעידן בו נפתחו אין ספור "בתי חרושת למשפטנים" שרק דרדרו את תדמיתה ופגעו במוניטין של בפרופסיה", אומר יהודה לוי אשר, בטקס הבוגרים תשע"ג, יוסיף לקורות החיים שלו גם תואר במשפטים.
