כמו הים, כמו גליו
האדם בתנודות חייו
פעם זכיין, פעם חייב
בשטף, בזרם, משתנה התו
בחוסנו יפגין כישוריו
בכישלונו יקפל זנב
עולים יורדים הנחשולים
בשאונם שוצפים, קוצפים ומתנפצים
לפתע, בדממה נסוגים, נמוגים
החול והצדפים עימם גורפים
סודות הסלעים חושפים
רזים בחובם צופנים
כל שחר חדש שיפציע
הבורא ינהל ויפתיע
באופק ישקו המים לרקיע
שלווים רגועים ללא זיע
לפתע סערה תסתור ותופיע
באחת הטלטלה תשכך ותרגיע
המשא רב תהפוכות
עוגנות הספינות ושוב יוצאות
מעמיסות המטען ופורקות
החוף נוטשות, מתרחקות
מיעדן שבות, כבדות קלות
עד כלות.
